לא כל יום משנים החלטה קודמת, אך זה מה שקרה (יום ד', 3.8.16) בוועדת הכספים. בעקבות עתירה לבג"ץ של מספר רשויות מקומיות, ביניהן נתניה וחדרה, נגד החלטת הוועדה והמשרד לשירותי דת, להקצות תוספת תקצוב מיוחדת ל-4 רשויות במסגרת אישור אמות המידה לתקצוב המועצות הדתיות ב-2016 ועקב הודעת משרד המשפטים, כי קיימת בעיה חוקית באישור התוספת המיוחדת למספר רשויות בלבד, הוועדה דנה מחדש בנושא. לבסוף, אישרה הוועדה את אמות המידה לתקצוב המועצות הדתיות ברחבי הארץ בהתאם למתכונת המקורית, ללא מתן הטבה ייחודית לרשויות ספציפיות.
אמות המידה לתקצוב המועצות הן דיפרנציאליות מתוך רצון להתחשב בהבדלים בין הרשויות המקומיות השונות ומידת חוזקן הכלכלי, כך על-פי משרד האוצר. היחס הבסיסי לתקצוב עומד על 60% הרשות המקומית ו- 40% המדינה. אלא שבהתחשב במדדים הסוציו-אקונומיים, נקבע שרשויות חזקות ישתתפו במימון המועצות שבתחומן ב-75% מתקציבן והיתר, 25%, המדינה ואילו רשויות חלשות ישתתפו בשיעורים נמוכים יותר שנעים בין 25%, 35% או 50% והיתר המדינה. בעקבות צוק איתן ומסיבות ביטחוניות, נקבע באמות המידה לתקצוב המועצות הדתיות ב-2014, כי לגבי ארבע רשויות: אילת, באר-שבע, אשדוד ואשקלון, ששיעור השתתפותן יהיה נמוך ממה שהיה אמור להיות מלכתחילה: 60% במקום 75% כפי שהיה לגביהן בעבר. כך היה גם ב-2015.
לגבי 2016, החליטה הוועדה יחד עם המשרד לשירותי דת, לאפשר לאותן ארבע רשויות להמשיך להשתתף במימון בשיעורים הנמוכים עקב קשיים עימן הן מתמודדות, אלא שבשל העובדה כי הנסיבות הביטחוניות המיוחדות חלו לשנתיים בלבד, נדרש האוצר לבקשת ועדת הכספים, להקצות תוספת תקציבית מיוחדת של 5.9 מילון שקל ל-2016, מעבר לתקציב הבסיסי למימון השתתפות המדינה במימון כלל המועצות הדתיות. תקציב זה אמור היה להתחלק בין ארבע הרשויות כדי לגשר על-כך שבתום השנתיים הן היו אמורות לחזור ולממן 75%, דבר שמשמעותו תוספת תיקצוב מצידן ביותר מ-1 מיליון ש"ח בשנה.
בסדרת דיונים שקיימה ועדת הכספים בנושא, העלו נציגי רשויות מקומיות אחרות הסתייגות ביחס לשיעור ההשתתפות במימון המועצות הדתיות שנקבע להן. אותן רשויות טענו כי גם להן מגיעה ההטבה שניתנה לארבע הרשויות: אילת, באר-שבע, אשקלון ואשדוד. בסופו של דבר בעצה אחת עם המשרד לשירותי דת, הוחלט למצוא נוסחה שתיטיב מעט גם עם רשויות אחרות ע"י יצירת מדרגת ביניים בין 60% ל-75% (68%) לגבי כלל הרשויות, ולהותיר על-כנו את ההסדר לגבי אותן 4 רשויות. בפועל, מאז שוועדת הכספים אישרה את אמות המידה ל-2016, הכסף הנוסף שמיועד לחלוקה לארבע הרשויות לא הועבר עקב חוות דעת של משרד המשפטי, לפיה יש בעיה חוקית באפלייתן לטובה ופגיעה בעיקרון השוויון וכן בשל העתירה לבג"ץ של רשויות אחרות.
יו"ר ועדת הכספים, ח"כ
משה גפני: "אישרנו תוספת תקציבית ל-4 יישובים בדרום שהיו מוכי טילים ואכן הועבר כסף ל-2015. ואז הגיעה 2016 וגם אישרנו. הכסף עדיין לא עבר למרות הסיכום שהיה עם האוצר בעקבות הדיונים כאן בוועדה, שהכסף יחולק לרשויות".
מנכ"ל המשרד לשירותי דת, עודד פלוס: "אכן החלטנו להחריג את ארבע הרשויות הללו בדיון האחרון שקיימנו בנושא ובעצה אחת עם משרד האוצר, אלא שנציג משרד המשפטים, איגי פז, אמר שמדובר בהחלטה בעייתית והוגשה עתירה לבג"ץ ע"י חדרה, נתניה ועוד רשויות. הטענה היא שיש כאן חוסר שוויון, שנוגד את כללי השוויון ושקודם לכן הייתה סיבה מיוחדת (ביטחונית (א"ק)) אך הסיבה נגמרה. האיום הביטחוני נגמר. היום אנחנו במצב מאוד בעייתי, הכסף לא הועבר, 4 הרשויות המקומיות תיקצבו רק 60% ואז יש חור של 15% באותן מועצות הדתיות, סדר גודל של 1 מיליון שקל בכל אחת מהן. לכן ביקשנו להחזיר את הגלגל לאחור ולאשר את אמות המידה המקוריות, בהן אותן 4 רשויות מחויבות בתיקצוב בשיעור של 75%. כעת, אנחנו מחפשים אפיק שדרכו המועצות הדתיות תוכלנה ליהנות מהכסף הזה, 5.9 מיליון שקל, שכבר הייתה הסכמה להקצותו".
ח"כ
עודד פורר (
ישראל ביתנו): "יש בעיה באופן גורף עם הקריטריונים שלא נותנים מענה לדברים אחרים בהקשר למועצות שסוחבות גירעונות לעומת רשויות חזקות. יש לטפל בקריטריונים כך שייטיבו לענות על מצבן האמיתי של הרשויות השונות. עיקרון הדיפרנציאליות לא פועל כראוי. כיום, יש מקרים של רשויות חזקות שמשתתפות בשיעור נמוך של 25% או 35% מתקציב המועצות שלהן ודווקא רשויות חלשות שמשתתפות ב-60% ואף 75%".
מ"מ ראש עיריית נתניה, אלי דלל, הסביר את הסיבה לעתירה לבג"ץ. "נתניה זו עיר קולטת עולים, כ-65 אלף עולים נקלטו אצלנו, למרות לא הוגדרנו עיר עולים ועל-כן הפסדנו הטבות הכרוכות בכך. אנחנו מופלים לרעה לכל אורך השנים גם בנושא הקריטריונים לתקצוב המועצות הדתיות. קרה מה שקרה ב-2014 וניתנה מחווה ל-4 רשויות אך הפך הדבר לקבוע והייתה בכך פגיעה בעיקרון השוויון. הכנסת והממשלה לא יכולות לפעול בחוסר שוויוניות. יכול להינתן פיצוי לרשויות מסוימות כפיצוי, אך לא בזליגה מאוד לא שוויונית שקודם יורים את החץ ואח"כ מסמנים את המטרה".
נציגי הרשויות שזכו להחרגה, ביניהן באר-שבע, טענו כי גם הם מתנגדים לאמות המידה שנקבעו וכי הן מפלות אותן לרעה נוכח העובדה שהן אינן רשויות חזקות.
כאמור הוועדה הצביעה שוב על אמות המידה המקוריות לתקצוב המועצות ב-2016 ואישרה אותן, אך יו"ר הוועדה גפני, הדגיש כי "המצב הזה לא יכול להימשך. בתחילת הדרך התחייב כאן בוועדה, סגן הממונה על התקציבים שעיקרון הדיפרנציאליות שהוחל על המועצות הדתיות יחול גם בנושאים אחרים, בחינוך וברווחה, וזה לא נעשה. הטענה הייתה שהדיפרנציאליות עושה צדק ומבחינה נכון בין רשויות חזקות לחלשות. בינתיים המצב נותר בעינו ורק בנושאי דת קיים תקצוב דיפרנציאלי. אבל אין הבדל בין המועצות הדתיות למשרד החינוך. בשניהם מדובר בשירותים חיוניים לאזרח. למה זה שונה? למה מנכ"ל המשרד לשירותי דת צריך לעבוד עם תקציב חסר?! הישועה לא תבוא אם נריב כל פעם עם רשות מקומית אחרת".
גפני אמר כי הוא "דורש לתקצב את שירותי הדת כמו שמתקצבים נושאים אחרים, כגון חינוך, רווחה, תחבורה. אני קורא לבצע את השינויים הנדרשים כבר בתקציב הקרוב. אין סיבה להפלות לרעה את שירותי הדת ואם השיטה הדיפרנציאלית נכונה להם, אזי היא נכונה לכל תחום אחר".
שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
