שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב,
בני שגיא, הורה (יום ב', 12.9.16) לחדשות ערוץ 2 למסור למדינה את הנוסח המלא של ראיון עם נאשמת בניהול עסקי זנות ובעבירות פיסקליות בסך 47.5 מיליון שקל.
ביולי 2015 הוגש כתב אישום נגד עינת הראל, ועשרה ימים מאוחר יותר הוא התראיינה לגיא פלג לכתבה "מאחורי הקלעים של תעשיית הזנות". המדינה ביקשה לקבל את הקלטת המלאה, כולל הקטעים שלא שודרו. ערוץ 2 טען לחיסיון עיתונאי, בית משפט השלום בתל אביב דחה את עתירת המדינה אך שגיא קיבל את ערעורה.
לדברי שגיא, יש להבדיל בין מקור עיתונאי לבין מי שמתראיין לתקשורת. הבדלה זו, הוא ממשיך, יש לעשות באמצעות שני מבחנים: נסיבות המקרה וטיב המידע. שגיא נותן דוגמאות להבחנה בין שני המצבים:
"כך לדוגמה ניתן יהיה לראות כמקור עיתונאי אדם היוצר קשר בחשאי עם עיתונאי, ומגלה על אוזנו כי בחברה פלונית מתבצעת הפליה על-רקע מגדרי; כך גם במקרה בו אדם מוסר לעיתונאי מידע על עובד ציבור הנוטל שוחד; וכך גם במקרה בו אדם החושף בפני עיתונאי אי-סדרים כספיים בגזברות של רשות מקומית".
לעומת זאת, "אני מתקשה לראות בכדורגלן המתראיין בתום משחק כדורגל לעיתונאי בערוץ הספורט, ומתאר כיצד כבש את שער הניצחון, כמקור עיתונאי, אשר דבריו חוסים תחת החיסיון. וכך לדוגמה, אין לראות כמקור עיתונאי אדם המתראיין במשאל רחוב על עומס התנועה בתל אביב, בתקופת הקמתה של הרכבת הקלה. לאנשי שתוארו לעיל, אין ציפייה לפרטיות, ואין ציפייה להגנה על זהותם או על דבריהם, נהפוך הוא: הם מעוניינים בפרסום, מעוניינים בחשיפה ומעוניינים כי דבריהם ישודרו".
במקרה של הראל, ממשיך שגיא, היא בחרה להתראיין בערוץ פתוח אחרי הגשת כתב האישום נגדה בנושאים הקשורים לאישומים אלו, מטעמים אינטרסנטיים השמורים עימה. הנחת המוצא שלה הייתה שדבריה ישודרו, ולכן היא הייתה מרואיינת ולא מקור. השמטת חלק מדבריה נבעה רק משיקולי עריכה, ולא בשל תוכן דבריה. ואפילו אם הראל הייתה מקור עיתונאי - הרי שהיא ויתרה על החיסיון כאשר התראיינה, מעיר שגיא.
בשולי הדברים אומר שגיא, כי ייתכן שיהיה צורך להבדיל בין ראיון לבין שיחת רקע הנערכת לפני הראיון, ומה שייאמר במסגרת שיחת הרקע - ייהנה מחיסיון. הוא מציין, כי במקרים אלו יהיה צריך להביא בחשבון גם את הצורך שלא להפוך את העיתונאים לזרועה הארוכה של מערכת אכיפת החוק.
את המדינה ייצגו עוה"ד איתי פרוסט ויהונתן טל; את חברת החדשות ייצגו עוה"ד ישגב נקדימון ודקלה בירן; את
מועצת העיתונות ייצגה עו"ד
ארנה לין; ואת ארגון העיתונאים - עוה"ד מורן סבוראי ואמיר בשה.