בנק לאומי דרש מלקוח המתגורר ועובד באילת, להעביר את ניהול חשבונו לסניף בתל אביב. אולם שופטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע, שרה דברת, קבעה (6.10.16) שמדובר בדרישה בלתי סבירה ואסרה על הבנק לעשות זאת.

אריה שרעבי מנהל באילת עסק לשירותי מטבע (צ'יינג'). במארס השנה הודיע לו הבנק, כי הוא מרכז בשלושה סניפים ייעודיים את כל החשבונות של בעלי צ'יינג'ים, בשל הסיכון הניכר הטמון בהם בתחום הלבנות הון, וכי החשבון שלו יעבור לסניף בתל אביב. שרעבי טען, כי מדובר בחמש שעות נסיעה לכל כיוון, וכי אם ייאלץ לטוס מדי יום לתל אביב - עסקו יתמוטט.

נקודת המוצא בפסק דינה של דברת הוא האיסור על הבנקים להציב בפני לקוחותיהם תנאים בלתי סבירים למתן שירותיהם. לדבריה, לבנק מותר לדרוש מלקוח לנהל את חשבונו בסניף ספציפי, אך דרישה זו כפופה למבחן הסבירות - והדרישה הנוכחית אינה עומדת במבחן זה.

"יש לבחון מהי מידת חוסר הנוחות, הטרחה או ההוצאות, כאשר מעבר לרף מסוים המדובר במידה בלתי סבירה", מסבירה דברת. אם מדובר בסניף במרחק של שעה נסיעה ממקום מגוריו או עסקו של התובע - זהו מצב סביר. לא כן כאשר מדובר במרחק שבין אילת לתל אביב, ולפיכך מדובר בהעמדת תנאי בלתי סביר למתן שירות - התנהגות האסורה על הבנקים.

ללאומי מותר לרכז בסניפים ייעודיים את הטיפול בצ'יינג'ים, אבל הוא לא הסביר מדוע לא יוכל להכשיר פקיד מתאים בסניפו באילת ולא הוכיח שהכשרה כזאת כרוכה בעלויות משמעותיות. דברת מעירה, כי אכן אין לחייב את לאומי להכשיר פקיד כזה בכל סניף, אך במקרה הנוכחי מדובר כאמור באילת אותו פקיד יוכל לבצע מטלות נוספות.

"לא ייתכן כי הבנק יצור מצב בו תושבי הפריפריה הרחוקה אינם זכאים לנגישות מינימלית לשירותים בנקאיים עבור חשבונות נש"מ [נותני שירותי מטבע], גם אם מדובר בחשבונות שאכן מקימים סיכון עבור הבנק", קובעת דברת. לאומי חויב בתשלום הוצאות בסך 25,000 שקל. את שרעבי ייצג עו"ד שנהב שרעבי, ואת הבנק - עוה"ד אורי גאון ונורית שקד-ברלינר.