אחריו נשא דברים ראש האופוזיציה
יצחק הרצוג, שאמר: "אדוני ראש ה
ממשלה, אתה לא מנהל את הסכסוך, הסכסוך הישראלי פלשתיני מנהל אותך ואותנו וגובה מחיר יקר. ההתנהלות המדינית שלך עלולה להוביל לצערי בסופו של יום לחזרה לקווי 1967, לאובדן הסיכוי לשמור את גושי ההתיישבות בידינו ולחלוקה כפויה של ירושלים.
"הייתה מוטלת עלי החובה לבדוק האם אוכל להוביל את ראש הממשלה לגבש הסכמות לאומיות במספר נושאים מרכזיים שיקבעו את דמותה ביטחונה ועתידה של המדינה לשנים רבות ויחלצו אותה מהמצוקות שאליהן נקלעה: אחדות לאומית למניעת מדינה דו-לאומית ושפיכות דמים, עצירת הפלגנות ואיחוי השסעים בחברה הישראלית, ביצור שלטון החוק ובית המשפט העליון וחיזוק הדמוקרטיה שלנו. ואולם ראש הממשלה העדיף ומעדיף כדרכו להמשיך לסכן את האינטרסים הלאומיים לטובת האינטרסים הפוליטיים הצרים האישיים שלו
"מכובדי ראש הממשלה, מיומך הראשון כראש ממשלה וביתר שאת מאז הבחירות האחרונות אתה מוביל, תחת שיח בלתי פוסק של שנאה והסתה, הפיכה - הפיכה בחסות הדמוקרטיה והרוב שיש לך בפרלמנט שלנו.
"העקרונות והיעדים זהים להפיכה צבאית קלאסית - השתלטות, טיהור, דיכוי ופירוק מבצרי הדמוקרטיה, שבתחושת הנרדפות שלך הם קיני התנגדות ואיום על שלטונך: מערכות התקשורת, המשפט, הביקורת, קציני צבא ומפקדי המשטרה וכוחות הביטחון, שירות החוץ ומובילי הדעה, התרבות והרוח.
"התחלת את כהונתך ואתה ממשיך בלגיטימציה להלכי רוח גזעניים, הפחדה והטלת אימה, שחרור שדים מהבקבוק, שיסוי קבוצה נגד קבוצה. הסתת שבט נגד שבט. שנאה מבעבעת מכל פינה. זה מתחיל בשנאה כלפי האחר, הערבי, עובר לשנאה כנגד אמנים ויוצרים, אחר כך אנשי תקשורת וממשיך למערכת המשפט, לבכירים במערכת הפוליטית. קולך לא נשמע מול תופעות חברתיות ומוסריות קשות בחברה הישראלית. הסכסוכים היחידים שאותם אתה באמת מנהל במרץ וללא לאות הם הסכסוך בתוכנו ובינינו אזרחי ישראל.
"כעת אתה ממשיך באותו מסר של שנאה בהרס נדבך נוסף - חרות הביטוי והבעת הדעה. אתה לא חדל מלהתערב בתקשורת החופשית, שהיא לב ליבה של הדמוקרטיה. אתה משחק בה, מתייג אותה ומנמיך את קומתה. ראש ממשלה שהוא שר תקשורת זו אנומליה, זה ניגוד מובנה.
"לכולנו אישי הציבור יש עימותים עם התקשורת, עם העיתונאים והכתבים. לא מעט פעמים הם חוטאים ביוהרה ושטחיות. אבל תפקידם חיוני במערכת דמוקרטית חופשית, חזקה ובטוחה בעצמה. אם אנחנו מאמינים בדמוקרטיה - ולא מן השפה אל החוץ - עלינו לדעת לכבד את מקומה של התקשורת. לא להלך אימים, לא לאיים בפירוק, לא לייבש, לא לערבב, לאיים ולזגזג.
"התנהגותך בנוגע לשידור הציבורי משקפת את תפיסתך על עולם התקשורת כולו והיא ביזיון מתמשך. שנים שהתעללת ב
רשות השידור כדי לרסקה ושנים שעשית הכל על-מנת שרשות השידור תחוסל, תפורק, תוחלש, תגומד או כפי שאמרה הקומיסרית מטעמך הגברת רגב - "לא יכול להיות שנקים תאגיד שלא נשלוט בו". הבאתם לעולם תאגיד של שידור ציבורי שאמור להיות עצמאי ובלתי תלוי, השקעתם בו תקציבי עתק מכספי ציבור וכעת בזיגזג מרהיב אתם סוגרים אותו. אחד מבכירי שריך,
גלעד ארדן, חיבר את החוק והוביל את היוזמה ואת החקיקה. וכעת אנחנו שומע קולות מהמחנה שלך הטוענים ששידור ציבורי זה בכלל ארכאי. ברור - בואו ניתן לשוק הפרטי לשלוט בכל, לחיות על-פי רייטינג וריאליטי. במקום לאפשר קיומו של שידור ציבורי ללא שיקולים כלכליים, שיכול להביא יצירה ישראלית מקומית מקורית, המשקפת את הפסיפס הישראלי כולו. אבל מי רוצה יצירה ישראלית מקורית אם היא עצמאית? "קאט זה בולשיט". מי רוצה לתת לרוח הישראלית לפעם בכל עצמתה? זה הרי מאיים על השלטון ולא יכול להיות, כפי שאמרה כבוד השרה רגב, שתאפשרו משהו שלא ניתן לשלוט בו.
"מכובדי, לא תגנוב נאמר בעשרת הדיברות. בית המשפט העליון קבע פה אחד בדצמבר 2014 בעניין אדמות עמונה כי מדובר באדמות פרטיות שיש לפנותן וקבע כי משיקולי התחשבות בתושבי הישוב, תינתן ארכה בת שנתיים לפינויים. בדיוק כמו שנפסק לגבי הבתים ביישוב עין חמד, לא רחוק מפה או כל מקום אחר במדינה. מערכת אכיפת החוק הבהירה לכם שזהו, אין מוצא אחר ואין פתרון. את הגזל יש להשיב לבעליו. גם אם זה כואב. גם בעין חמד זה כאב. אבל זוהי עצמתה של מדינה שיש בה שלטון חוק של כללים וחוקים שלא ניתן לעוות אותם. וכשהיועץ המשפטי לממשלה מבהיר שאין ברירה וזהו הדין הוא חוטף איום מהשרה הממונה 'הוא רק פקיד' היא אומרת, כשמו כן הוא 'יועץ'".
