אדם המצוי בתרדמת לא יחויב במזונות ילדתו מתוך רכושו - קבע (4.11.16) שופט בית המשפט למשפחה בקריית שמונה, ארנון קימלמן.
מדובר בגבר שנפצע בצורה אנושה בתאונת דרכים ובית הדין הרבני התיר לפני שנתיים את נישואיו לאשתו [כנראה בפסק הדין הידוע של הרב אוריאל לביא]. האישה ביקשה לחייב את בעלה לשעבר במזונותיה ובמזונות בתם המשותפת, וקימלמן אומר שאין תקדים לתביעה שכזאת כנגד מי ששרוי בתרדמת.
לדעת קימלמן, המקבילה ההלכתית למצבו של הבעל היא זו של השוטה, תוך שהוא מדגיש שאין הכוונה לפגוע בו אלא הגדרה הלכתית בלבד לגבי האפשרות לחייבו בתשלומים. עוד הוא מציין, כי הבעיה קשה במיוחד לנוכח העובדה שלבעל לא היה ביטוח ממנו יוכלו להתפרנס אשתו ובתו. לאחר ניתוח המשפט העברי מגיע קימלמן למסקנה לפיה "לא ניתן לחייב אדם במצב של תרדמת במזונות, אף לא מדין צדקה, ולמעשה החיוב מוגבל רק למקרים שבהם לנתבע רכוש ממנו ניתן להיפרע לצורך מימון המזונות ובהנחה שאותו הרכוש לא נידרש עבורו עצמו לצרכיו הקיומיים הבסיסיים".
עם זאת, ממשיך קימלמן, "הרי שככל שיש בידו רכוש שלא נדרש לו כאמור לקיומו האישי, ניתן גם ניתן לעשות שימוש באותו רכוש כדי לממן את צרכיהם הבסיסיים של ילדיו הקטינים". לאור זאת הוא קובע, כי האישה והבת ימשיכו להתגורר בדירה המשותפת לבני הזוג. במקביל, לא ניתן לחייב את האב במזונות הילדה, ובשלב זה על האם להסתפק בתקבולי המוסד לביטוח לאומי. הוא גם דחה את תביעת האישה למזונות עבורה.
לבסוף אומר קימלמן: "אין זה המקום לדון בשאלה, שלמיטב ידיעתנו מעולם לא התבררה במחוזותינו, האם קיימת חובת זהירות מושגית מצד אדם ביחס לאשתו וילדיו, שלא לסכן עצמו שלא לצורך, ולהותיר אותם במצב של אלמנות ויתמות בחיים וללא משענת כלכלית ברמה המשפטית, או שמא עסקינן ברמה המוסרית גרידא.
"מה שברור ואינו צריך לפנים, שאין זה לכבודו של הנתבע עצמו, שבמצבו הקשה אינו יכול לדבר עבור עצמו, שבעת שזוגתו לשעבר (שהייתה עגונה במשך תקופה ארוכה של מספר שנים) ואם בתו היחידה, מגיעה לבית המשפט ועותרת לקבל מזונות, מטיחים כנגדה טענות פוגעניות כגון הטענות שנטענו בסיכומי הנתבע, ולא מאוחר להתנצל על כך".
