"אין באירופה אנטישמיות. יש ביקורת על האירועים במזה"ת, ביקורת המופנית בעיקר כנגד ישראל, אבל זה לא אנטישמיות והיא בוודאי לא אמורה לפגוע ביחסי המסחר בין ישראל לאירופה".
כך אומרים מנהלים של חברות בינלאומיות מאירופה, שהגיעו לביקור בן שבוע לישראל לסדנא מיוחדת על מימון בינלאומי. המנהלים שברובם עובדים בתעשיית הרכב הגרמנית כגון ב.מ.וו, אופל, TRW, ג'נרל מוטורס אירופה, נטלו חלק ברב-שיח שהתקיים באוניברסיטת תל-אביב.
"הדבר הכי חזק המאפיין את המנהלים הישראלים, ושממנו אנו מתרשמים, זו הנטייה ליזמות עסקית", אומר יוברט פישר ומדגיש, "המנהל הישראלי הוא אקטיבי מאוד, כל הזמן חושב על הפרויקט הבא, על העסק הבא, על היזמות הבאה שלו. רוצה כל הזמן ליצור משהו חדש. זו בהחלט תכונה שאינה מצויה, בוודאי לא בכמות כזו, אצל המנהל האירופאי".
יוברט פישר (Hubert Fischer), הוא מנהל הייצור של חברת ליר קופריישן (Lear), חברה בבעלות ג'נרל מוטורס, המתמחה בבניית מכלולים אוטומוטיביים לתעשיית הרכב הגרמנית.
הוא אחד מ-15 מנהלים אירופאים מחברות בינלאומיות, ששהו בשבוע שעבר בישראל, כאורחי תוכנית קלוג-רקנאטי לתואר שני בניהול באוניברסיטת תל-אביב. הקבוצה, הכוללת ראשי חטיבות, מנהלי שיווק וכספים, נטלה כאן חלק, ביחד עם מנהלים ישראלים הלומדים כאן בקורס מיוחד במימון בינלאומי, בהנחיית פרופ' תום ליס ומרגרט היל מקלוג.
הביקור בארץ היה בעבורם חוויה מדהימה, הם אומרים. "יש כאן אווירת פתיחות וחמימות, שלא נתקלנו בשום מקום אחר. לא ציפינו לזה. המראות הנשקפים מכאן באמצעי התקשורת באירופה הם לא נעימים בלשון המעטה אבל כשאתה מביט בעינך שלך אתה פוגש במדינה תוססת, ובמיוחד בתל-אביב. כולם שואלים אותנו אם אנו לא חוששים ואני אומר שעיר תוססת כמו תל-אביב. הכל פתוח ושוקק חיים. אז איך אפשר לפחוד? תוהה פישר.
המנהל הישראלי - אגריסיבי
לאחר שבוע משותף עם מנהלים ישראליים, הם נשאלים האם יש הבדל בין סגנון הניהול הישראלי הטיפוסי לבין סגנון הניהול האירופאי? "כן בוודאי", אומר ארנד קרושה (Arnd Krusche), מנהל בכיר בחטיבה ההנדסית של ב.מ.וו, הנמנה אף הוא על קבוצת המנהלים האירופאים. המנהל הישראלי הוא מאוד תחרותי - אפילו במקום שאין תחרות. הוא תמיד רוצה להיות הראשון, תמיד שידו תהיה על העליונה. זה עלול להותיר תחושה שהוא קצת אגרסיבי, ביקורתי מאוד. חוץ מזה שהוא שואל הרבה שאלות, בודק כל הזמן ורוצה לרדת לעומקם של דברים. האירופאים שתקנים יותר.
כשפישר מתבקש לתת טיפ למנהל ישראלי שמגיע לאירופה הוא אומר: "להיות פחות אגרסיבי בעת משא-ומתן, פחות ביקורתי. "לפעמים במשא-ומתן שני הצדדים צריכים לצאת עם הרגשה טובה. לא חייבים תמיד שצד אחד יצא מובס ואילו הצד השני יצא מנצח, כפי שהמנהל הישראלי הטיפוסי שואף. אולם אני חייב לציין שככל שלמנהלים הישראלים יש יותר ניסיון בינלאומי וככל שהם יותר נחשפו לעסקים בחו"ל כך ההבדלים בינם לבין המנהלים האירופאים הולכים ומצטמצמים. הייתי גם ממליץ להם שלפני שהם מגיעים לאזור חדש או ללקוח חדש שהם לא מכירים, לעשות תחקיר מקדים ולבא עם קצת יותר ידע על המקום".
על אנטישמיות: אינה ספיץ ( Ina spiess) היא מנהלת בכירה בחברת סיטיגייט SEA שמושבה בדיסלדורף. זו לה הפעם הראשונה בישראל והיא בהחלט מדברת עלינו בהתלהבות רבה. "היחס שאנו מקבלים כאן הוא מצוין. הפתיחות, מזג האוויר וכמובן הלימודים. הכל נעשה באופן הכי טוב שאפשר". האם אירופה אנטישמית כיום כפי שזה ניראה מכאן, היא נשאלת ועונה: "האירופאים מתעסקים רבות בעימות הישראלי-פלשתיני. לרבים מהם יש ביקורת על מה שקורה כאן. זו לא אנטישמיות ואל תחליפו אנטישמיות בביקורת. זה נכון שיש היום בעיות כלכליות לא קלות באירופה ואלו סוחפות לצערי קבוצות קטנות של קיצוניים לביטויים קשים של שנאת זרים, בעיקר כנגד מיעוטים, אולם לא הייתי מגדירה זאת אנטישמיות.
עוד הוסיפה ואמרה כי אירופה היום בהחלט יותר ביקורתית לישראל בגלל המיקום הבולט בחדשות שישראל מקבלת והמראות לא מלבבים. אני יכולה להבטיח לכם לפחות שלישראל יש עכשיו שגרירים חדשים - שזה אנחנו - שינסו לשפר את יחסי-הציבור של ישראל באירופה כי מה שראינו כאן לא דומה למה שרואים בטלווזיה".
יוברט פישר: "כאן בארץ יש מודעות גבוהה להיסטוריה וזה טוב. באירופה לצערי אין את זה. כשהציבור האירופי צופה בטלווזיה בפיגועים הקשים שיש כאן הוא תוהה למה עדיין אין פתרון ומגלגל את האשמה לישראל שנתפסת החזקה והאחראית. הוא לא מקשר זאת לגזע ולא לתהליכים היסטוריים". ארנד קרושה (Arnd Krusche), מנהל בכיר בחטיבה ההנדסית של סוני אירופה אומר: "הסתובבנו כאן דיברנו עם מנהלים ועם אנשי צבא, וזה נתן לנו תמונה אמיתית של הקונפליקט הרבה יותר ממה שאנו מקבלים דרך אמצעי התקשורת. ככל שיש יותר קשר ישיר עם מנהלים כאן, ככל שעושים יותר עסקים ביחד התמונה ברורה יותר אני בכל אופן אשוב הביתה ואספר שהרגשתי בטוח, שישראל ברובה היא מדינה המעוניינת בפתרון ובשלום".
על קריירה: "התרשמתי שבישראל מאוד נפוץ בעיקר אצל נשים לשלב קריירה ומשפחה. באירופה ככלל ובגרמניה בפרט זה מאוד קשה. אצלנו, לצערי, הסביבה פחות תומכת מאשר בישראל בשילוב של קריירה ומשפחה. אני בגיל 34 בשיא הקריירה וטרם התחתנתי או הבאתי ילדים לעולם. כשזה יקרה אין לי ספק שאצטרך להאט את קצב הקריירה", אומרת אינה ספיץ.
על נטוורקינג: "אחד הדברים שהכי למדנו ממנהלים ישראלים כאן בסדנא זה החשיבות של נטוורקינג עסקי. החשיבות של קשירת קשרים עם קולגות מהארץ שלך ומחו"ל והטיפוח שלהם. זו תורה שאנו כמעט ולא מודעים אליה בגרמניה. אצלנו כמעט ולא נותנים לנושא הזה חשיבות. חברות גרמניות רבות הן מאוד סגורות וכמעט ואינן מנהלות קשרי חוץ".
רקע נוסף: קבוצת המנהלים מאירופה לומדת בתוכנית ללימודי תואר שני בניהול למנהלים בכירים המשותפת לקלוג ולבית הספר למינהל עסקים באוניברסיטת וולנדר (Vallendar) בגרמניה.
בשנים האחרונות מקיים בית הספר למינהל-עסקים "קלוג" בשיקגו, תוכניות משותפות ללימודי E-MBA עם 4 אוניברסיטאות בקנדה, הונג-קונג, גרמניה ואוניברסיטת תל-אביב. זו פעם ראשונה מאז פרצה האינתיפאדה לפני למעלה מ-3 שנים שמנהלים ומנהלות הלומדים באחת מתוכניות קלוג בעולם מגיעים לביקור לימודים בארץ, דבר המאותת על שיפור תדמית ישראל באירופה. תוכניות אלו בצירוף התוכנית למנהלים המתנהלת בארה"ב מרכיבות את ה"רשת" הגלובלית שפרשה קלוג בעולם.
חלק מהחוויה המשותפת של הלימודים היא שבועיים של לימודים משותפים בארה"ב של המנהלים המשתתפים בתוכניות אלה מרחבי העולם. הקבוצה של הלומדים בתוכנית קלוג רקנאטי נפגשה עם הקבוצה מגרמניה בקיץ האחרון בארה"ב ,ואז גם נולד הרעיון של קורס משותף בארץ.
קבוצות אלה אמורות להיפגש בעתיד גם בשבוע לימודים שיתקיים בתוכנית המקבילה בהונג קונג. המנהלים הארופיים שהגיעו לארץ ממליצים להפוך את המפגש הזה בארץ למפגש קבוע, וכחלק שהוא חובה בתוכנית הלימודים בגרמניה.
מה למדנו מההיסטוריה ומדברי חכמינו שבכל הדורות, מה פסק קרדאווי ומה צייצה חכמת פיזיקה על הת...
