דיון סוער (יום ג', 15.11.16) בוועדת הכספים בעת שהוועדה דנה בהצעת חוק מתוך חוק ההסדרים לשנים 2017-2018, שנועד לשנות את מדיניות המס על פיצויי פיטורין. על-פי ההצעה תהיה תקרה להטבת המס על הפרשות המעסיק לפיצויי פיטורין לקופת גמל עד לשלוש פעמים השכר הממוצע ומעל לתקרה זו ישולם מס בהתאם למדרגות מס. עוד קובעת הצעת החוק כי כספי הפיצויים המופרשים לקופת גמל יבואו במקום פיצויי הפיטורין של העובד והמעסיק לא יהיה מחויב בתשלום נוסף. שינוי משמעותי אחר, הינו הטלת מס על ריבית ורווחים שנצברו על פיצויי פיטורין שנמשכו במועד הפרישה או לאחריו.

חברי ועדת הכספים, מהקואליציה ומהאופוזיציה, הביעו התנגדות נחרצת להצעת החוק כפי שהיא. רובם דרשו לפצל את ההצעה מחוק ההסדרים. חברי כנסת, נציגי ההסתדרות וגופים שונים: "יש כאן התערבות תקדימית באמצעות מס ביחסי עובד-מעביד. הדבר יוביל לעיוותים ולא יניב הכנסות נוספות למדינה". תוספת הכנסות למדינה בעקבות המהלך המוצע: 680 מיליון שקלים בשנה.

ח"כ שלי יחימוביץ' לאנשי האוצר: "מצאתם את הרגע האידיאלי להטיל מיסוי על אדם, ברגע הכי קשה, כשהוא מפוטר. זו פגיעה בשדרה המרכזית של העובדים במשק בהינף יד, בחוק ההסדרים, ללא כל ההצדקה. אם רוצים להעלות מיסים בבקשה, אך ברגע הפיטורים של אדם שבו הוא נזקק לכל שקל והסיכוי שיימצא עבודה ככל שמתקדם בגיל הולך וקטן. מיסוי פיצויי פיטורים הוא דבר שיש להתנגד לו בכל תוקף. אולי תכניסו גם את 'חוק ההסדרה' פנימה, הרי מה הקשר??! פיצויי פיטורים זה דבר חשוב שאין לגעת בו".

יו"ר אגף הפנסיה בהסתדרות, מיה אלטרמן-פרי: "זה לא חוק של הגנה על זכויות עובדים אלא לייצור מקור תקציבי, מחטף שלא ישיג את מטרתו, ה-680 מיליון ש"ח ועובדים חכמים ישנו את מבנה הפיצויים שלהם. רק תהיה פגיעה בחיסכון ולא מעבר, וגם יגרום למיסוי כפול על העובד גם במהלך הדרך וגם בסופה. זה יוצר עיוותי מס. זה שיש לך משכורת גבוהה בחלק מהדרך, עדיין זה לא מבטיח לך הרבה בסוף הדרך, למשל אקדמאי שמתחיל לעבוד מאוחר או היי-טקיסט שמרוויח הרבה בשנים הראשונות ואח"כ מובטל או מרוויח פחות וגם התקרה היא נמוכה".

יו"ר ועדת המיסים בלשכת רואי החשבון, ג'קי בלנגה: "שיטת המס בישראל ממסה עובדה על בסיס מזומן טהור. וכאן לא מדובר בחיסכון. החוק הזה פוגע באוכלוסיות רחבות מאוד, במתגרשים, בני זוג שעובדים יחד, ירושה, נכים שמבטלים הטבות מס שלהם כי לוקחים הכנסה עתידית וממסים היום. החוק הזה חסר לא נכון ויש לו מטרות לא צודקות ולא מטעים לשיטת המס בישראל".

מייסד קבוצת קלי לביטוח, מנחם קלי: "כשחוקק חוק פיצויי פיטורין נקבע בדברי ההסבר שזה חוק סוציאלי ורואה את הכספים כמי שנצברו בכל תקופת העבודה ובונה בכוונה מתווי מס מקילים ולא מתוך טעות. לכן אי-אפשר לחייב במס על שנה ספציפית ונתנו פריסה קדימה בכוונה. וכן לא מחייבים במס לפני שהכסף הגיע לעובד, כלומר לא כשמפקידים רק כשהעובד לוקח את הכסף מטילים את המס ובא החוק הזה ומשנה הכל. מחייבים במס כשזה השולי הגבוה ביותר כי זה בנוסף למס העבודה שחל עליו באותה עת. חוק נורא ואיום".

רועי מימרן, יו"ר פורום החוסכים לפנסיה, אנשי היי-טק: "משתכרים שכר גבוה אך לפרק קצר יחסית ובגיל 45-50 נפלטים ועוברים למקום אחר ולכן צריך להסתכל על ההכנסה המצטברת לאורך שנים, גם אנשי היי-טק לא עובדים הרבה פעמים ולפעמים אפילו מושכים מכספיי הפנסיה. מציע שיהיה פי-4 מהשכר הממוצע ואפילו יותר ובוודאי לא פי-3".

נשיא איגוד לשכות המסחר, אוריאל לין: "מיסוי משפיע על התנהגות. היוזמות כאילו זה לא משפיע. אנחנו מתנגדים להצעה הזו למרות ההצהרה העקרונית הרצויה שהכסף שייך לעובד, אך כל מיסוי שמתערב ביחסי עבודה ויוצר עיוותים ביחסי עבודה הוא בלתי רצוי. יוצאים מתוך ההנחה שנקבל 680 מיליון ₪, אך יהיו שינויים בהתנהגות ביחסי עבודה למשל, שכירים שיאמרו אל תפריש אלא עד 29 אלף שקלים ואת היתר לקבל בדרך אחרת וכד'".

מיכל וקסמן-חילי מהתאחדות התעשיינים: "מתנגדים לחלק השני. בחלק הראשון אין לנו התנגדות ומסכימים אבל אין לנו עניין רב. מבינים את הרציונל, הסרת חסמים במעבר בין מקומות עבודה, אבל יש כאן התעלמות מוחלטת מאיזונים שקיימים בהסכמים קיבוציים שקובעים מתי כן ניתן להחזיר את הכספים הללו למעביד וכאן אין להם ביטוי".

הכלכלן הראשי והממונה על הכנסות המדינה לשעבר, ד"ר מיכאל שראל: "חוסר שוויון בין מקבלי פנסיה צוברת לתקציבית חוסר שוויון מוחלט. וכאן מגדילים עוד פעם במידה משמעותית רק בבעלי הכנסות גבוהות יחסית בפנסיה צוברת, שהם בעלי פוטנציאל המעבר והגמישות הגבוהות ביותר. ה- 680 מיליון ₪ לא יהיו כאלה, אם אחוז קטן מאנשי ההייטק יחליטו לעבור לסיליקון ואליי".

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני, סיכם את הדיון והודיע, כי החוק לא ייצא מחוק ההסדרים, אך ייתכן שכל החלק הראשון יירד ויישאר אולי מיסוי על למעלה מ-50 אלף ₪. ההצבעה לא עכשיו כי לא נעשו מספיק בדיקות בחוק הזה והוא מורכב מאוד ולא רואים את כל ההקשרים. מן הדין לשבת עם כל הגופים כי יש כאן שינוי סדרי בראשית ביחסי עובד-מעביד. תהיה ישיבה יחד עם יו"ר הקואליציה להגיע להסכמה. החוק הזה במתכונתו הנוכחית אין לו רוב בוועדת הכספים, אפילו אני אצביע נגדו. אני רוצה שהוא יעבור עם הסכמות. אם לא יפוצל ונמשיך לדון בו אחרי התקציב".