גבר ניהל חיים כפולים עם פילגשו וטען באוזניו אשתו שהוא משרת במוסד כדי להצדיק את היעדרויותיו התכופות מהבית. רק לאחר הגירושין גילתה האישה את השקר, אך בית המשפט המחוזי בתל אביב קבע (15.11.16), שאין בכך כדי לאפשר לה לבטל את הסכם הגירושין עליו חתמה.

סלע המחלוקת העיקרי בין בני הזוג היה שיעור זכויותיה של האישה בחברה שהקים הבעל, ואשר בסוף 2014 הגיע שוויה ל-129 מיליון שקל. בהסכם הגירושין, שנחתם בשנת 2007, הסתפקה האישה בתמורה ממכירת 15% מן המניות, ועוד 12% הועברו לנאמן עבור שלוש בנותיהם של השניים.

האישה טענה, כי לא עמדה על קבלת מחצית מן המניות רק משום שחשבה שבעלה שירת במוסד, ולכן כעת היא זכאית לחלק זה. בית המשפט למשפחה קיבל את הטענה ואף פסק לאישה פיצוי של 200,000 שקל על הנזק הלא-ממוני שגרמו לה שקריו של הגבר. אולם בית המשפט המחוזי קיבל במלואו את ערעורו של הגבר.

השופט חגי ברנר מצא, כי הסכמתה של האישה נבעה משיקולים כלכליים גרידא ולא היה לה כל קשר למצגיו של הבעל. הוא מעיר, כי גם אין היגיון בכך שוויתור שכזה ייעשה מתוך הוקרה על שירות לטובת המדינה. עוד מציין ברנר, כי אם האישה הייתה עומדת על קבלת מחצית מן המניות לפי שוויין בזמן הקרע - בשנת 2005 - היו מגיעים לה רק 2.4 מיליון שקל, בעוד שלפי הסכם הגירושין מגיעים לה 5.3 מיליון שקל, בתוספת 4.3 מיליון שקל לבנותיהם.

ברנר ביטל גם את הפיצוי, באומרו שאין לנתק בין כזביו של הגבר לבין חייו עם פילגשו (שגם ילדה לו שני ילדים), שכן השקר נועד להסוות את אותה מערכת יחסים. כפי שפסקו בתי המשפט בעבר, אין להעניק פיצוי על ניאוף וזאת מטעמים של מדיניות שיפוטית והימנעות מהכנסת המשפט לחיים האינטימיים של הצדדים.

בשל שקריו של הבעל, נמנע ברנר מלפסוק הוצאות לטובתו. סגני הנשיא ישעיהו שנלר וקובי ורדי הסכימו איתו. את הגבר ייצג עו"ד שי גולדנברג, ואת האישה - עוה"ד יהודית מייזלס וחופית בן-עזרא כהן.