"התנהלות הנתבעת לא הייתה מוצדקת, גרמה לעיכוב בהעברת כספי הפיצוי לנתבעת, פגעה בשמה הטוב ואף אילצה אותה להגיש תביעה ולנהל הליך משפטי. התנהלות זו אף עולה כדי חוסר תום לב". כך אומר שופט בית המשפט לתביעות קטנות באילת, תומר אורינוב, על חברת הביטוח הראל. החברה כינתה "תביעת מרמה" את דרישתה של אנט גרייס לפיצוי על מטען שנגנב בעת שביקרה בקובה, למרות שקודם לכן הודתה שהאירוע התרחש. "לא מובנת לי כפירת הנתבעת בעצם התרחשות אירוע הגניבה הנטען, וכן התעקשותה בניהול ההליך ובחקירת העדים, שלוותה באמוציות קשות", מוסיף אורינוב. הוא חייב את הראל לפצות את גרייס ב-11,300 שקל ולשלם לה הוצאות בסך 3,000 שקל.

חברת גולן טלקום תפצה את דורון שולצינר, משום ששלחה לו כרטיס sim בדואר רגיל - והוא הגיע אליו לאחר המועד בו היה עליו להפעילו כדי ליהנות ממחיר מבצע. שופט בית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב, דניאל הורוביץ, אומר, כי גולן לא הבהירה שאיחור בהגעת הכרטיס עלול לגרום ללקוח נזק, והיה עליה להסביר מראש שאם הכרטיס יישלח בדואר רגיל - הוא עלול להגיע מאוחר מדי. גולן תשלם את ההפרש בדמי המנוי בסך 250 שקל והוצאות בסך 750 שקל.

רשם בית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב, אריה דורני-דורון, נתן פסק דין שעמד בניגוד להסכמה הדיונית שהוא עצמו הציע לצדדים ואשר אותה עיגן בהחלטתו. מיה רמון-אלתרמן הגישה תביעה נגד איילת וקנין בעקבות תאונת דרכים, והצדדים הסכימו לפנות לבדיקת פוליגרף שממצאיה יהיו סופיים ומכריעים. הבדיקה העלתה שרמון-אלתרמן לא אמרה אמת, ואילו וקנין דיברה אמת. למרות זאת, קיבל דורני-דורון חלקית את תביעתה של רמון-אלתרמן. שופטת בית המשפט המחוזי, אביגיל כהן, קיבלה את ערעורה של וקנין, באומרה שהמסקנה האפשרית היחידה של הבדיקה הייתה לדחות את התביעה ולחייב את התובעת בהוצאות. היא חייבה את רמון-אלתרמן בהוצאות של 1,500 שקל ובתשלום חלקה של וקנין בבדיקת הפוליגרף.

דליה בר-גיל וחברת הביטוח איילון יפצו ב-6,500 שקל את יעל מלכה בעקבות תאונה בין מכוניותיהן של השתיים. רשמת בית המשפט לתביעות קטנות באשדוד, טלמור פרס, קיבלה בעיקרה את תביעתה של מלכה וקבעה שבר-גיל נושאת באחריות לתאונה, שהתרחשה כאשר מלכה יצאה מחניה ורכבה של בר-גיל פגע בו. עם זאת, פרס הטילה על מלכה אשם תורם של 30% לאחר שהגיעה למסקנה, כי היא לא יצאה מן החניה בזהירות המוטלת עליה. הנתבעות גם ישלמו הוצאות בסך 700 שקל.

שופטת בית המשפט לתביעות קטנות באשקלון, סבין כהן, דחתה את תביעתו של אליהו גורלי נגד שרי רן, המתגוררת מעליו, אשר הוגשה בטענה לנזילת מים מדירתה לדירתו. כהן מצאה, כי המים נזלו מהקומות העליונות ומהגג, ולא מדירתה של רן. הנזילה הייתה רק בימים גשומים במיוחד, מה שמוכיח שמדובר במי גשמים ולא בפיצוץ צינור בדירתה של רן. בממצאים אלו תומכות גם חוות הדעת שהוגשו לבית המשפט. גורלי חויב בתשלום הוצאות בסך 4,300 שקל - בעיקר עלות חוות דעתו של המומחה מטעם רן.

סוחר הרכב קובי מסיקה יחזיר לשולמית מרגלית 31,000 שקל, ששילמה לו במסגרת עסקת טרייד-אין לרכישת מכונית מאזדה. רשמת בית המשפט לתביעות קטנות באשקלון, עדית כלפה, קיבלה את טענתה של מרגלית לפיה הנתונים שמסר מסיקה לגבי הרכב לא היו נכונים והמכונית לא הייתה תקינה כפי שהבטיח לה. היא דחתה את טענתו של מסיקה, לפיה הוא היה רק מתווך ואינו אחראי לתקינות הרכב, שכן הוא עצמו חתם על זכרון הדברים ובו התחייב שהרכב תקין. מסיקה הפר את ההסכם ולכן עליו להחזיר את הכסף - קבעה כלפה. היא דחתה את יתר רכיבי התביעה של מרגלית ולא פסקה לזכותה הוצאות.

חברת ד.אס ישראל תשלם 15,000 שקל למתכנתים עדוא מרון וחגי כלפה, תמורת פיתוח תוכנה עבורה. רשמת בית המשפט לתביעות קטנות בנתניה, יפעת אונגר-ביטון, קיבלה את עמדתם של התובעים לפיה היה על החברה לשלם להם כאשר סיימו את הפיתוח, ולא להמתין עד שהתוכנה תותקן על השרת שלה. מרון וכלפה אומנם איחרו במסירת התוכנה, אך החברה לא ביטלה את ההסכם איתם ואף התחייבה לשלם להם שעות נוספות בשל השינויים והתוספות שביקשה להכניס בתוכנה. אונגר-ביטון לא קיבלה במלואו את תחשיב השעות הנוספות שהגישו התובעים, וחייבה את החברה לשלם להם גם הוצאות בסך 1,000 שקל.

עיריית חיפה נושאת באחריות לנזקים שגורמים חזירי בר הנכנסים לשכונות מיושבות - קבע שופט בית המשפט לתביעות קטנות בעיר, שלמה בנג'ו. במקרה שנדון לפני בנג'ו, הסתערו חזירי הבר על פחי אשפה בחםשם מזון והפילו אותם על מכוניתו של התובע, יורם קריספל. העירייה מכירה את התופעה, אך למרות זאת השאירה באותו אזור פחי אשפה על גלגלים מבלי לקשור אותם - וכך אירע הנזק. לצד זאת קבע בנג'ו, כי סכום התביעה של קריספל - 11,000 שקל - היה מוגזם ביותר והלה התעקש עליו גם לאחר הערותיו של בית המשפט; קריספל יקבל פיצוי של 3,600 שקל בלבד.