אליעזר פישמן נאלץ להסכים למינוי כונס לנכסיו, אשר גם יהיה מוסמך לבצע חקירות ובדיקות בנוגע להיקף חובותיו, היקף נכסיו והסיבות להיווצרות החובות. ההסכמה באה (יום ב', 12.12.16) לאחר שנשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, איתן אורנשטיין, הבהיר שלא יסכים למסלול שהציע פישמן. הוא מינה למנהל מיוחד את עו"ד יוסי בנקל, וחייב את פישמן לשלם 15,000 שקל לחודש לקופת הכינוס.

בפתיחת הדיון אמר אורנשטיין, כי הצעתו של פישמן עוקפת את חוק החברות, ולמעשה מדובר בהסדר פנימי שאינו מצריך את גיבויו של בית המשפט. לדבריו, הסדר נושים מחייב אישור באסיפות הנושים וכולל מינוי בעל תפקיד, שגם בודק את היקף החובות ואופן היווצרותם.

"למה לעשות 'כמו' ולא ללכת בדרך הסלולה?", תהה אורנשטיין. בא-כוחו של פישמן, עו"ד שלום גולדבלט, השיב שיש יתרונות להסדר המוצע גם מבחינת הנושים. אורנשטיין: "אתם רוצים שאשלח אתכם עכשיו להסדר בחסות בית המשפט? לא. דמו של מר פישמן לא סמוק יותר מדמו של כל חייב אחר שמגיע לבית המשפט".

הוא שב ואמר, כי ההסדר חייב להיעשות לפי הפרוצדורה הקבועה בחוק. "זה לא בבית ספרנו. תבין את התקדים שאתם מבקשים לעשות: לא צו כינוס, לא מינוי בעל תפקיד מטעם בית המשפט, אלא איש שלכם. תראה לי מקרה אחד שבית המשפט עשה כזה דבר וקיבל גיבוי של בית המשפט העליון. אתה מבקש הסדר נושים בלי צו כינוס", הוסיף.

גולדבלט טען, כי הבקשה אינה לקבל הפטר אלא רק מעלה את האפשרות לבקש הפטר בעתיד. אורנשטיין הגיב: "אם הלקוח שלך רוצה לסגור איתם מחוץ לבית משפט - תבוא עליו ברכה, אני סוגר את התיק ברגע זה אם מס הכנסה יסכים. אתם ממציאים משהו שלא קיים. כולם שווים בפני החוק, אין לאחד מה שאין לאחרים". אורנשטיין עמד במיוחד על הצורך למנות נאמן וחוקר. גולדבלט: "אנחנו לא מבקשים שדמו של מישהו צריך להיות יותר סמוק". אורנשטיין: "כך זה נראה".

לטענת גולדבלט, ההסדר מוצע כדי למנוע היווצרות של כדור שלג במארג החברות שבשליטת פישמן, והוא אומר שסכנה זו כבר מתממשת - למשל בחברת מוניטין, בעלת העיתון גלובס, ובחברת הדלק טן. אורנשטיין השיב, כי הדבר נכון בכל תיק ותמיד המחיר יהיה גבוה יותר כאשר המכירה אינה בהליכי כינוס. לדברי גולדבלט, ההבדל הוא שמדובר במארג של חברות עם אלפי עובדים ואלפי ספקים. אורנשטיין: "אז חזרנו שוב לזהות האדם שבו מדובר".

לבסוף אמר אורנשטיין לגולדבלט: "אדוני רוצה החלטה ארוכה או קצרה? כשהולכים לאסיפות, צריך בעל תפקיד, מישהו ניטראלי שיש לו סמכויות לחקור ולבדוק, ויכול להביא לנושים הצעה שמשקפת את המירב שניתן להשיג. אין דרך אחרת". גולדבלט השיב, כי אורנשטיין עצמו יכול לקבוע את התקדים. "אם נלך לפי הפרוצדורה, נהיה עדים להשמדת הערך הגדולה ביותר בתולדות מדינת ישראל", הזהיר. אורנשטיין: "זה מהות, זה לא פרוצדורה. זה תנאי משמעותי שקובע החוק".

גולדבלט הציע שאורנשטיין יתן צו כינוס לנכסיו של פישמן, ימנה בעל תפקיד ויורה לו לכנס אסיפות נושים בהקדם האפשרי, וכך יימנע הנזק. הוא הדגיש, שבמסגרת זו יבוצעו כל החקירות והבדיקות, והנושים יצביעו על ההסדר שהגיש פישמן [ולפיו ישלם פחות מ-100 מיליון שקל על ערבויות אישיות של 1.75 מיליארד שקל].

אורנשטיין: "אז אדוני מסכים לתת צו כינוס?". גולדבלט השיב בחיוב. אורנשטיין: "בעל תפקיד חייב לעשות בדיקות משל עצמו. הוא צריך לבדוק אם מה שהחייב אומר, הוא נכון. הוא צריך להגיד: מה שהחייב מציע - אני תומך בו, כי בדקתי ומצאתי שזה המיטב שאפשר להשיג לנושים, ואם יש המלצה כזו, הנושים יתקשו להתנגד". יתרת הדיון הוקדשה לשאלה מי ימונה לכונס.

בהחלטתו אומר אורנשטיין, כי השאלה האם וכמה חייב פישמן לרשות המיסים, תתברר בהליכי הכינוס. הרשות טוענת שפישמן חייב לה 200 מיליון שקל, בעוד פישמן טוען שיש לקזז את הכנסותיו החייבות כנגד הפסדיו בשנת 2015. הוא הורה לכנ"ר להחיש ככל האפשר את ההליכים כדי להגיש בהקדם האפשרי הצעה להסדר נושים. אורנשטיין לא פסל את האפשרות שההסדר שיוצע יהיה זה שכבר הגיש פישמן. בנקל יגיש דוח ראשון עד 11.1.17.