"גם חולדאי הודה שאסור לפתוח בשבת"

בהיעדר הכרעה, צפויה להיות מונחת על שולחן הממשלה הצעה להחלטה שבה כלולות שלוש החלופות שעלו לדיון בוועדת המנכ"לים שהקימה הממשלה לדון בתיקון 2 לחוק העזר העירוני של עיריית תל אביב-יפו, בעניין סגירת חנויות ופתיחתן בשבת. שלוש החלופות הן: א. אישור המתווה של העירייה לפתוח 164 מרכולים (לעומת 300-280 היום) – חלופה זו לא הייתה מקובלת על איש מחברי ועדת המנכ"לים; ב. חלופה מצומצמת ב-15% שבמסגרתה ייפתחו 140 חנויות; ג. חלופה לפיה לא תותר פתחת בתי עסק, מלבד אלה המנויים בתיקון מס' 1 המאפשר פתיחה במתחם התחנה, בנמל יפו, בנמל תל אביב ובחנויות נוחות בתחנות הדלק.

התאחדות הסוחרים והעצמאים הכללית וסוחרים קמעונאים מהעיר תל אביב דוחה את המתווה המוצע. במכתב מפורט למשרד ראש הממשלה, שנשלח באמצעות עורכי הדין עברי פיינגולד ודוד שוב, נטען כי מדובר בהצעה להחלטה שאינה עולה בקנה אחד עם דרישות החוק ונעשית בחוסר סמכות.

לשבריה, ברי בעליל כי תכליתו ומטרתו של תיקון מס' 2 היא שימור המצב הקיים, בו רשתות השיווק יוצאות נשכרות על עבריינותן, ומוסיפות לסחור 7 ימים בשבוע, הפעם, בחסות חוק שנתפר בדיוק למידותיהן. החלטה כאמור, מנוגדת לדבריה ללשונו הברורה של חוק שעות עבודה ומנוחה, שהוא דבר חקיקה ראשית של הכנסת.

ההתאחדות ציינה כי טענות על כך שעובדי רשתות השיווק "שמחים" לעבוד שבעה ימים בשבוע אינן ראויות ולא תוכלנה להישמע, כפי שלא ניתן לקבל טענות מעביד על עובד ש"שמח" לעבוד 24 שעות ביממה או לוותר על זכותו לימי חופשה ולתנאים סוציאליים בסיסיים.

"בכל הכבוד, גם לשר הפנים ולממשלת ישראל בתפקידה כמחוקק משנה, אין סמכות לסתור דבר חקיקה ראשית של הכנסת...ולפיכך, בכל הכבוד, לממשלה כלל אין סמכות לאשר את תיקון מס' 2 לשינוי חוק העזר. ודוק היטב: העירייה והעומד בראשה היו מודעים בפירוש לסתירה לחוק שעות עבודה ומנוחה ולכך שהדבר מצוי מחוץ לסמכותם". נאמר במכתב, שבו הובא ציטוט מפיו של ראש העירייה רון חולדאי, שבישיבת הנהלת העירייה ב-2014 אמר כי הנושא אינו מצוי בסמכות העירייה אלא בסמכות משרד העבודה, ואין היתר לעבודה שכזו. עוד אמר חולדאי: "יש חוק במדינת ישראל, לא השתנה שום דבר".

הפונים דוחים את הניסיון להיתלות ב"חוק ההסמכה", ואומרים כי הוא תתייחס אך ורק לפתיחת בתי עינוגים ולא לפעילות מסחרית, ורק ב"התחשב בטעמים של מסורת דתית". יתרה מכך, נטען במכתב שחוסר הסמכות בתיקון מס' 2 לשינוי חוק העזר נעוץ בכך, שסוגיית המסחר בימי המנוחה היא בבחינת הסדר ראשוני, שמעצם מהותו מסור לריבון במדינה, קרי- לכנסת, ולא לרשות המקומית, האמונה על הסדרים משניים ומקומיים בלבד. גם שר הפנים דאז, גדעון סער, הבין זאת, וכתב בין היתר כי הנושא הוא הרבה מעל לד' אמותיה של העירייה, ומדובר ב"שאלות על" כגון: "איך יראה הרחוב הישראלי ביום השבת תוך תקופה של מספר שנים לא רב, הרף עין במונחים היסטוריים", שמסורות לשלטון המרכזי ולו בלבד.

"פיקציית הביקוש"

"תוכן תיקון מס' 2 מנוגד לכללי הצדק הטבעי", אומרת התאחדות הסוחרים בפנייתה. "הוא מעגן מציאות עבריינית בחוק ומעניק פרס לעבריינים על עבריינותם המתמשכת". עוד היא מצטטת דברי ההסבר של העירייה לתיקון מס' 2 וכותבת: "תיקון מס' 2 יתיר מסחר בימי המנוחה באזורים בהם יש לכך 'ביקוש'. והיכן אליבא דעירייה ישנו 'ביקוש'? היכן שכבר עתה מתקיים מסחר בימי המנוחה... על בסיס טיעון טאוטולוגי זה, מגיעה העירייה בדיוק לאותה תוצאה ולאותו עיוות של עיצוב המציאות הנורמטיבית בהתאם להפרות חוק, ולהנצחת המצב אותו הורו בתי המשפט לתקן, והא לכם עוד 'ישראבלוף' מבית היוצר של עיריית תל אביב".

הם מזהירים את הממשלה כי המסר שתיקון מס' 2 מעביר לציבור הרחב הוא מסר חמור ומסוכן, לפיו הפרת חוק היא דבר משתלם והכוח והממון חזקים מכל חוק והיא לא עומדת בכל מבחן מוסרי או משפטי.

לסיכום, אומרת ההתאחדות, "כשמביטים על התמונה הכוללת מגלים כי ה'המעמד העליון' החדש של העסקים בתל אביב, של אלה המורשים לסחור שבעה ימים בשבוע, יורכב ברובו המכריע (אם לא כולו) ממי שהפרו את החוק במשך שנים – במתחמים ובחוצות העיר - בעוד 'המעמד התחתון' החדש, של עסקים שייאלצו להיפרד מנתח מסחר משמעותי בחסות החוק, יורכב מאלה ששמרו על החוק".