איגוד הבנקים יוצא נגד ההליך בסיומו נקבע בחוק חיוב של הבנקים לאפשר לגורמים ספציפיים לעיין באופן מקוון במידע פיננסי הנוגע ללקוח. מדובר בסעיף מרכזי בחוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות.
האיגוד מבקש (23.4.17) מבית המשפט המחוזי בירושלים להורות לממונה על חוק
חופש המידע במשרד האוצר, אנט קליימן, לחשוף מידע הנוגע להשלב הציבורי של הדיונים בנושא זה. האיגוד טוען, כי נתקל בסירוב עיקש ובלתי סביר לחשיפת המידע, שלדבריו יש לו חשיבות ציבורית מן המעלה הראשונה.
האיגוד מתריע, כי החוק יוצר סיכונים ממשיים בהגנה על פרטיות מידע פיננסי. הוא מזכיר, כי השר
משה כחלון הגדיר את החוק כ"רפורמה לא פחות מהיסטורית"; מנכ"ל משרדו,
שי באב"ד, אמר שזוהי "אחת הרפורמות המרכזיות שקרו פה בשנים האחרונות"; ויו"ר ועדת הרפורמות דאז,
אלי כהן, אמר שזוהי "אחת הרפורמות החשובות שיאושרו במסגרת הכנסת ה-20, אם לא החשובה שבהן".
לטענת האיגוד, חרף מרכזיותו - הליך חקיקתו של ההסדר היה פגום בכל היבט. היועץ המשפטי לכנסת,
איל ינון, הודה שהליך החקיקה לא התנהל "כפי שמתחייב" ו"בוודאי שלא ניטול דוגמה מהליך זה בבואנו לתאר הליכי חקיקה תקינים וראויים". גם היועצת המשפטית של בנק ישראל אמרה, טידה שמיר, אמרה, כי "נפלו פגמים מהותיים בהליך החקיקה, פגמים היורדים לשורשו של הליך". לדבריה, הדיון בוועדה התאפיין ב"אי תקינות חמורה" והליך החקיקה היה "בלתי סביר ובלתי תקין בעליל".
לדברי האיגוד, הפגם בהליך החקיקה בא לידי ביטוי בכך שהכנסת התפרקה מחובותיה והעבירה את מלאכת ניסוח החקיקה לרשות המבצעת, בהליך בלתי שקוף שלא היה פתוח לציבור. ראשיתם של הפגמים בהליך החקיקה היה בהצגה לילית של הסדר חדש לוועדה של הכנסת, על בסיס עקרונות ובטרם פורסם נוסח כתוב להסדר המוצע. המשכם בהצבעה בוועדה בבוקר שלאחר מכן, מבלי שניתנה לחברי הכנסת ולגופים המקצועיים הזדמנות לבחון את ההסדר כראוי. סיומם בגיבוש נוסחו הסופי של ההסדר על-ידי גורמי הממשל ובראשם משרד האוצר., הכולל נושאים מהותיים שלא נדונו בידי הוועדה.
לטענת איגוד הבנקים, הסירוב של הממונה על חופש המידע לחשוף בפניו את המסמכים הנוגעים לדיונים שהתקיימו לאחר הדיון בוועדה, מנוגד לחלוטין לדין. לטענתו, הרשות אינה רשאית להשתמש בחריג של "דין פנימי" ביחס לעניין שלפי טבעו וטיבו אינו יכול להיות דיון פנימי. המידע המבוקש נוגע להליך החקיקה עצמו, והאמור בו חייב בשקיפות ציבורית מלאה. עוד אומר האיגוד, כי גם חשיבות הסעיף מחייבת לחשוף את המידע. העתירה הוגשה באמצעות עוה"ד רלי לשם,
איסר בירגר ויואב הרטמן, וטרם הוגשה תגובת משרד האוצר.
מעין שקיעה לתוך אפתיה
