"תועמלני משרד האוצר מרבים להשתמש בגירעונות הרשויות המקומיות לצורך תעמולה, ומסיטים את תשומת הלב מהעובדה שגירעונות הרשויות נובעים מכך שהן מממנות את חלקה של הממשלה באספקת שירותי החינוך והרווחה" - כך טוענים היום (ד') במרכז השלטון המקומי.
מהשוואה שערכה היחידה הכלכלית במרכז השלטון המקומי, עולה שחרף ההאשמות על חוסר יעילות, בזבזנות וכד' - הרי שהרשויות המקומיות מתנהלות ביעילות גבוהה מזו של הממשלה. ההשוואה שערך חן רון, מנהל היחידה הכלכלית במרכז השלטון המקומי, מבוססת על נתוני משרדי האוצר והפנים.
מהשוואת הנתונים עולה כי בעוד הגירעון השוטף המדינה עומד על 5.4% מתקציב ההוצאות שלה, עומד גירעון הרשויות על 3.3% בלבד מסך ההוצאות.
עפ"י נתוני האוצר, עמד הגירעון השוטף של המדינה בשנת 2003 על 15.3 מיליארד שקל, מתוך תקציב הוצאות של 282.9 מיליארד שקל. עפ"י נתוני משרד הפנים מהדו"חות המבוקרים האחרונים של הרשויות, עמד הגירעון השוטף של כלל הרשויות בישראל על 1.33 מיליארד שקל, מתוך תקציב הוצאות של 40.5 מיליארד שקל.
"אחוז הגירעון השוטף הוא מדד ליעילות, ולפיכך: השלטון המקומי יעיל בהרבה מהמדינה", טוענים בשלטון המקומי.
עוד עולה מהנתונים, כי מצבת החובות של כלל הרשויות עומדת על 35.8% מתקציב ההוצאות. זאת לעומת מצבת חובות של 177.4% של המדינה, מתקציב ההוצאות שלה. סך החובות של הרשויות עומד על 14.5 מיליארד שקל, לעומת 502 מיליארד שקל של המדינה.
"מצבת החובות כאחוז מהתקציב הוא מדד לאיתנות הפיננסית. השלטון המקומי יציב יותר מבחינה פיננסית ורק בגלל הגבלתו בהנפקת מילוות ו/או לקיחת הלוואות - מורע מצבו (בניגוד לממשלה, הרשויות המקומיות אינן רשאיות להנפיק אג"ח לצורך מימון גרעונותיהן).
מהנתונים עולה כי הרשויות מקדישות 2.8 מיליארד שקלים מתקציב ההוצאות שלהן (6.9%) להחזר חוב וריבית שנתית, לעומת 94.6 מיליארד שקלים שהמדינה מקדישה להחזר חוב וריבית (33.4%).
"מדד אחוז החזר החוב מהתקציב מראה על הפניית המשאבים מתוך התקציב להחזר חובות, אותם משאבים שאמורים להיות מופנים לשירותים ורווחת התושב. המדינה מחזירה חובות פי 4.5 יחסית לרשויות המקומיות וכך מקטינה את התקציב המופנה לתושבים בצורה משמעותית", טוענים בשלטון המקומי.
