חברת ייצוא השקעות, בעלת השליטה בבנק ירושלים, מתנהלת בצורה בזבזנית ותוך קיפוחם של בעלי מניות המיעוט בה. כך טוענים חברת יעקב בנימין, המחזיקה ב-2.7% מהמניות, וטובה פרנסס וג'רמי פרנסס המחזיקים ב-1.2%.

ייצוא נמצאת בשליטת כנה שובל (75%) והיא מחזיקה ב-86% ממניות בנק ירושלים. יו"ר החברה הוא זלמן שובל, בעלה של בעלת השליטה, והמנכ"ל הוא בנם, גדעון שובל. התביעה הוגשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב באמצעות עוה"ד רון ברקמן, נחום קובובסקי ורותם אורן-קרן.

בתביעה נטען, כי ייצוא מפעילה מנגנון מנופח ומיותר ללא כל צורך אמיתי, מעסיקה שלא לצורך שורה ארוכה של עובדים ונושאי משרה ונדרשת להוצאות הנהלה וכלליות בסכומי עתק. עוד נטען, כי בני משפחת שובל מכהנים במשרות מפתח בחברה ומתוגמלים בעבורן בשכר מנופח, ואילו כנה שובל מנצלת את החברה לעסקות בעלי עניין מיותרות, מעמיסה על החברה הוצאות פרטיות שלה ומנצלת את החברה לעסקיה האחרים. לדברי התובעים, ההתנהלות הבזבזנית של ייצוא היא למעשה הדרך של בעלי השליטה לרוקן את קופתה ולהעביר את כספיה לכיסם.

מן העבר השני, נטען בתביעה, יתר בעלי המניות של ייצוא אינם נהנים מפירות השקעתם בה. ייצוא כמעט שאיננה מחלקת דיבידנדים לבעלי מניותיה, וכאשר כבר מתבצעת חלוקת דיבידנד - מדובר בסכומים מזעריים ביחס לסכומים המשמעותיים שיצוא מקבלת כדיבידנד מבנק ירושלים שהוא רווחי מאוד. מאידך-גיסא, לבעלי מניות מיעוט לא כדאי למכור אותן, שכן מניית ייצוא נסחרת באופן דליל מאוד ובשווי נמוך משמעותית מהונה העצמי ושווי נכסיה.

לתביעה מצורפת חוות דעת מומחה, לפיה יש לייצוא הוצאות הנהלה וכלליות עודפות ומיותרות של 4.5-4 מיליון שקלים בשנה. בתביעה נטען, כי בארבע השנים האחרונות נהנה זלמן שובל מגמול שנתי בסך 2 מיליון שקל, ובנו גדעון - 2.2 מיליון שקל. לדברי התובעים, מדובר למעשה הדיבידנד בתחפושת, המחולק לבני משפחת שובל מזה שנים מדי חודש.

התובעים מבקשים מבית המשפט להצהיר, כי ענייניה של החברה התנהלו ומתנהלים באופן שיש בו בכדי לקפח אותם, תוך הפרת החובות הקבועות בדין; להורות על חלוקת מניות בנק ירושלים כדיבידנד בעין לכל בעלי מניותיה או לחלופין לבעלי מניותיה המעוניינים בכך; ולמנות רואה חשבון חקירתי או מנהל מיוחד לבדיקת פעולות הקיפוח והתנהלותה הכספית של החברה. טרם הוגש כתב הגנה.