"השמיכה התקציבית קצרה ולכן, אם לא אצליח להגדיל עוד את התקציב, יותר תקציבים יוסטו מהמרכז לפריפריה", כך הצהירה (יום ב', 10.7.17), שרת התרבות, מירי רגב, במה שנועד מלכתחילה, להיות דיון לצורך ביצוע פיקוח תקציבי על ביצוע התקציב במשרד התרבות והספורט ב-2017. אלא שבעקבות הסקירה של השרה על תוכניות העבודה שלה ושל משרדה, יחד עם הצגה כללית של חלוקת תקציבי המשרד, כיוון הדיון הפך אידיאולוגי, יותר מאשר דיון של ניתוח תקציבי. הלהט שבו הציגה השרה רגב את תוכניות משרדה והדגשים החזקים שלה על מה שכינתה "העושק של תקציבי המדינה בתחומי התרבות" קודם כניסתה לתפקיד וכן על כך ש"בכוונתה להסיט תקציבים מתל אביב תוך פגיעה מסתמנת במוסדות התרבות שלה, הובילו לסערה והציתו ויכוחים פוליטיים והתכתשויות מילוליות בין חברי הכנסת וביניהם לבין השרה. חברי כנסת מהאופוזיציה טענו שהשרה השתמשה בבמה שניתנה לה בוועדת הכספים כאליו הייתה מסיבת עיתונאים פרטית שלה, לצורך קידום האג'נדה הפוליטית שלה. לעומת חברי כנסת מהקואליציה, ראו בדבריה בשורה של ממש בהסטת תקציבים מתל אביב והמרכז ומהמיינסטרים התרבותי הישראלי עד היום, לפריפריה הגאוגרפית והחברתית של מדינת ישראל, לרבות, יהודה ושומרון, חרדים, ערבים ואחרים.

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני, ניסה כמעט לשווא בתחילת הדיון, להציג את מטרת כינוס הוועדה יחד עם השר וציין ש"אחד התפקידים המרכזיים של ועדת הכספים הוא פיקוח תקציבי. לפני אישור תקציב המדינה הדו-שנתי, קיימנו דיון על תוכניות עתידיות ואילו בדיונים החצי-שנתיים, המטרה היא לבחון את ההתקדמות ואת קצב ההתקדמות. כלומר, המטרה היא לבחון את הביצוע בפועל של תוכניות כל משרד ומשרד, באמצעות ניתוח הביצוע והניצול התקציבי". גפני הסביר, כי מדובר בפיילוט, כחלק מהניסיון להגביר את הפיקוח התקציבי של ועדת הכספים על משרדי הממשלה גם בשוטף ולא רק בעת אישור תקציב המדינה. הדיון היום הוא השני במספר, לאחר שלפני כחודש (13.6.17) קיימה הוועדה דיון דומה בהשתתפות שר התיירות לגבי תקציב משרדו. היוזמה לקיום פורמט כזה של דיונים הינה של חבר ועדת הכספים, ח"כ מיקי רוזנטל (המחנה הציוני). רוזנטל הלין בפתח הדיון, על-כך שחברי הוועדה לא קיבלו ממשרד התרבות והספורט לפני הישיבה דוחות כספיים ומסמכים איתם ניתן היה להתכונן לקראת הישיבה. רגב התנצלה על-כך והודיע שמיר לאחר הישיבה החומרים יועברו לידי חברי הכנסת.

במצגת שהציגה לפני חברי הוועדה, הראתה השרה רגב, את מה שהיא כינתה "מפת העושק של תקציבי התרבות במדינה עד שנת 2015, לפני כניסתה לתפקיד. לדבריה, "רובם המוחלט של התקציבים של המשרד הופנה לתל אביב ולמרכז, בעוד הפריפריה הגאוגרפית וגם החברתית, כמעט שלא נהנו מתקציבים. אך הדבר כבר החל להשתנות וכיום יישובים שקיבלו אפס תקציבים, בנגב ובגליל, ביהודה ושומרון, יישובים חרדים ויישובי מיעוטים, כולם מתחילים לקבל תקציבי תרבות וספורט. אחרי שנתיים לא פשוטות של מאבקים, הצלחתי לקדם חלוקה צודקת יותר של המשאבים ולהפסקי את ההדרה התרבותית של מגזרים ואזורים שלמים".

רגב ציינה, כי היא "הצליחה להגדיל מאוד את תקציב משרדה מ-700 מיליון שקל לקרוב ל-1.4 מיליארד שקל. כמובן שתל אביב היא מטרופולין חשוב שיש להשקיע בו, אך אני מתנגדת לנוסחת שתי מדינות לשני עמים, גם מדינית וגם חברתית, מה שאומר שכיום, כולם ייהנו מתקציבי התרבות. הקלנו גם בביורוקרטיה, בקריטריונים שהקשו על רשויות מקומיות ומוסדות תרבות חדשים ומרוחקים לקבל תמיכה מהמדינה. ביטלנו במקרים רבים את דרישת ה'מטצ'ינג' והסרנו חסמים שונים. עד היום קריית שמונה, נצרת, רכסים, אלעד, קדומים וירוחם לא נהנו מתמיכות בתקציבי התרבות ואת זה אנחנו משנים בהצלחה רבה. אם עד 2015 כולל, רוב התקציב הלך לתל אביב, שקיבלה 309 מיליון שקל מתוך 700 מיליון שקל, 151 מיליון שקל לירושלים, כל יהודה ושומרון 5 מיליון שקל, מחוז הצפון 28 מיליון שקל, מחוז חיפה 59 מיליון שקל ומחוז מרכז 51 מיליון שקל, הרי שכיום התמונה משתנה לחלוטין". הרשה אף ציינה, כי "ארבעה מוסדות תרבות ממוסדים בתל אביב יצטרכו להוכיח כיצד הם יכולים להסתדר בעצמם", דבר שאמרה, בין השאר, ביחס לתיאטראות הבימה והקאמרי.

מבחינת התקציב, ציינה רגב כי הוא עלה בתקופתה ב-26.5% ל-1.4 מיליארד שקל, כאשר קרוב ל-1.1 מיליארד שקל לתרבות וכ-200 מיליון שקל לספורט. רגב התעקשה, כי היא "לא מתערבת בתכנים אלא רק בחלוקה צודקת ושוויונית של התקציב. תרבות חרדית וערבית, ייהנו גם הן מתקציבים. לא ייתכן שהאופרה שצורכים אותה 3% מהאוכלוסייה, תהנה מ-18 מיליון שקל תמיכה מהמדינה, בעוד אין כלל התייחסות תקציבית לייחודים מוסיקליים של מגזרים שונים. גם במוזאונים תהיה תמיכה במוזאונים שיציגו את הסיפור של עיירות הפיתוח".

בתחום הספורט, הודתה השרה רגב, לוועדת הכספים, על הסיוע שלו זכתה מחברי הוועדה במאבקה יחד עם הטוטו והפיס מול משרד האוצר. "המשרד מקצה 200 מיליון ₪ לספורט ו- 700 מיליון שקל מקצה הטוטו. הגדלנו את כמות המתקנים בכל היישובים, תגברנו ענפים רבים, בעיקר ענפים הישגיים אך גם אחרים, כגון ספורט נשים וספורט פרא-אולימפי.

חברי הכנסת בוועדת הכספים נחלקו לפי קואליציה ואופוזיציה ביחסם לשרה. ח"כ מיקי רוזנטל (המחנה הציוני) הביע תרעומת על "האופן הלוחמני שבו השרה מציגה את הדברים, אף אם יש דברים רבים שבהם אנחנו תומכים בה ורוצים שתצליח. חלוקה נכונה ושוויונית של התקציב היא נכונה ואנחנו בעד, אך השרה רגב עושה זאת בריב ובמדנים. אכן נעשו עוולות ע"י הממסד הישן לאורך השנים, אבל אנחנו כבר 40 שנה לא בשלטון ומי שחילק את התקציבים שאותן שנים זה דווקא המפלגה שלה". רוזנטל הלין על-כך ש"השרה עשתה שימוש ציני בבמה שניתנה לה בוועדת הכספים לצורך מסיבת עיתונאים, בעוד מטרת הדיון לא הייתה ויכוח פוליטי אלא לאפשר לנו, חברי ועדת הכספים, לפקח על ביצוע התקציב. לא קיבלנו ולו רבע נתון על-מנת שנוכל לבחון האם דברי השרה נכונים או ריקים מתוכן והאם משרדה עמד ביעדים שנקבעו לו ע"י הממשלה והכנסת. במוזאון ישראל פה בירושלים מגיעים כל שנה 600 אלף איש יותר מכל הכדורגל הישראלי, והבימה זה אומנות עממית. לתיאטראות הולכים 1 מיליון איש מדי שנה, יותר מכל הכדורגל". "במקום לריב עם כולם" אמר לרגב, "תקדמי את התרבות".

ח"כ זהבה גלאון (מרצ): "אין ספק השרה הצליחה בהגדלת התקציב ויש לה הישגים ראויים לציון. אכן הייתה כאן חלוקה לא-שוויונית בין המרכז לפריפריה, אך הבעיה היא לא פיזור תקציבים והגיוון התרבותי ולתת מקום לזהויות שונות, כל אחד מביא איתו הנכסים התרבותיים שלו, הבעיה הגדולה היא ההשתלחות באומנים ובמי שלא מתיישר עם הקו הפוליטי של השרה רגב. כל אירוע תרבותי מקובל עליי, אך מה פתאום נדרשים מבחני נאמנות למי שעומד בראש משרד התרבות, הבעיה שהשרה עושה פוליטיזציה וסתימת פיות. צריך להוסיף כספים לפריפריה ולרשויות אך השרה לא יכולה להיות הצנזורית והכל יישק על-פיך. מעבר לכך, למי השרה מפנה את הביקורת, כשהיא זו שיושבת כבר שנים בקואליציה?!". "אם את חושבת שאת תשתיקי את התרבות בישראל את חיה באשליות" אמרה גלאון לרגב.

מנגד, חברי כנסת מהקואליציה, בירכו על דברי השרה. ח"כ בצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי): "כנבחרי ציבור עלינו לקדם סדר יום, אנחנו לא פקידים. תקציב המדינה משקף סולם עדיפויות של חברה, במשך שנים זהבה וחבריה שלטו בעוגת התקציב ועשו את זה אוביקטיבי לחלוטין, זה נכון שהתיאטראות משרתים גם אנשים מחוץ לת"א, כי במשך 70 שנה כל הכספים הלכו רק לשם. כשעושים שינויים זה כואב במיוחד למי שנהנה קודם לכן, כמעט מכל העוגה". סמוטריץ' הצטרף לדרישת כל חברי הכנסת לקבל נתונים ספציפיים לגבי התוכניות וכן איך תראה חלוקת התקציב של המשרד בשנים הבאות.

ראש עיריית בני-ברק לשעבר, ח"כ יעקב אשר (יהדות התורה): "אני לא זוכר כראש רשות, כשלא קיבלתי אפילו שקל אחד שהיו פה זעקות ואמרו שאין צדק חלוקתי. וזאת הבשורה הגדולה שהיום באה השרה ומשנה את מצב הדברים וזה פועל ואני יודע את זה מהשטח. זה נכון שהשמיכה קצרה ומחלקים אותה ומי שזועם כי כנראה התרגל לפריבילגיות עד היום".

במענה לחברי הכנסת, אמרה השרה, כי היא אינה עוסקת בצנזורה, "למעט שני דברים אותם אצנזר: לא יהיה תקצוב תיאטרון שמאדיר מחבלים. אף מדינה שפויה לא מעודדת חתירה תחתיה. אני לא מתעסקת בתוכן. לגבי הצגה בעירום, אני לא חושבת שמדינת ישראל צריכה לעודד ולתקצב את זה. השמיכה קצרה, ואם לא אצליח להגדיל את התקציב כספים יוסטו מהמרכז לפריפריה".

גפני קרא בסיכום לשרה רגב, "להעביר לוועדת הכספים נתונים מקיפים מה היה בשנות התקציב 2015-2016 ומה מתוכנן ומתבצע בפועל ב-2017 וב-2018". עוד הודיע גפני בעקבות הניסיון של היום עם שרת התרבות והספורט, כי "ישקול יחד עם חברי ועדת הכספים, לקדם תיקון בתקנון הכנסת שיחייב שרים להעביר נתונים לוועדה עד שבוע לפני הדיון בה".