שרית רותם, אחות בהכשרתה, שעבדה משנת 1986 עד שנת 2000 בחברת "טבע מדיקל" - חברת בת של טבע תעשיות פרמצבטיות, העוסקת בפיתוח, שיווק וייצור מוצרים רפואיים - פנתה בהליך נדיר לוועדה לענייני פיצויים ותגמולים בבקשה שתפסוק לה תמלוגים בגין המצאה שפיתחה, לטענתה, במשך תקופת עבודתה, בסך של 4.5% מכלל ההכנסות.
בשנת 1993 הגתה רותם, לטענתה, בשיתוף עם עובדת אחרת, מוצר הקשור בלקיחת דם, שייחודו בכך שהוא בטוח יותר לנותן הדם ולמי שלוקח את הדם. זהו המוצר שכונה לימים "SampLink". בתחילה, לטענת רותם, לא גילתה החברה עניין במוצר, אך לאחר עבודת שיווק עצמאית של רותם בקרב החברה ובקרב חברות זרות, הוחל בפיתוח המוצר, תהליך שגם בו נטלה חלק מרכזי.
לאורך כל תקופת העבודה בחברה ביקשה רותם לקבל תגמול הולם בשל תרומתה להמצאה. לדבריה, השיבו הממונים עליה כי היא אכן תזכה לתגמול ראוי, אך סירבו להתחייב למועד קונקרטי בו יינתן התגמול. רותם טוענת כי למרות בקשותיה החוזרות ונשנות לא קיבלה כל תמורה עבור ההמצאה, מלבד מענק חד פעמי בשווי של כ- 10,000 דולר. לדברי רותם, אפילו עמלות המכירות הרגילות שנהוג לשלמן למנהלי ואנשי מכירות המעורבים בעסקאות מטעם החברהף, לא שולמו לה בקשר להמצאה.
לדברי באי כוחה של רותם, עו"ד נרדה בן צבי ואורי שוורץ ממשרד עו"ד בן צבי-קורן, סעיף 135 לחוק הפטנטים מנחה את הוועדה לענייני פיצויים ותמלוגים בנוגע לשיקולים שעליה לשקול בבואה לחשב את הפיצויים. "ברור הוא, שככל שיש קשר חלש יותר בין ההמצאה לבין עבודת העובד, יהיה זכאי העובד לתמורה גבוהה יותר ובה במידה, אם יוזמתו של העובד בהמצאה ואפשרויות ניצולה גבוהים יותר, יגדלו תמלוגיו של העובד".
עו"ד בן צבי אומרת כי פיתוח ההמצאה לא היה חלק מהגדרת התפקיד של רותם כיוון שבתקופה זו עבדה בתחום שיווק בנקאות הדם וכי חוזה העבודה שלה לא כלל כל הסדר בנוגע לתגמול המגיעה לה עבור המצאות.
רותם טוענת כי המצאתה עונה להגדרת "אמצאת שירות" שבחוק הפטנטים, תוך גילוי יוזמה אישית. ההמצאה גרפה הכנסות המוערכות על-ידה בכ-30 מיליון דולר, שהועברו רובם ככולם לידי חברת טבע מדיקל. לכן היא מבקשת מהוועדה לקבוע כי מגיעים לה תמלוגים עבור ההמצאה, בגובה של 4.5% מסך כל ההכנסות, או בכל שיעור אחר כפי שתמצא הועדה לנכון.
עו"ד בן צבי מוסיפה כי מדובר בהליך נדיר, אשר למרות הפוטנציאל העצום הטמון בו, הרי שעד היום כמעט ולא נעשה בו כל שימוש. זאת ככל הנראה בשל כך שעובדים דוגמת שרית רותם אינם מודעים לזכויותיהם בנוגע להמצאות שהמציאו במסגרת עבודתם.
