למרות שהפרעות בתפקוד המיני שכיחות מאוד באוכלוסייה הכללית, מטופלים מעטים בלבד מקבלים מדי שנה טיפול בבעיה זו על-ידי רופא המשפחה, וזאת חרף המחסומים העיקריים מצידו של הרופא, שהם בעיקר חוסר זמן וחוסר ידע. כך עולה (יום ד', 4.2.04) ממחקר חדש שנערך באוניברסיטת בן גוריון.
ממצאי המחקר הראו, כי שכיחות ההפרעה בתפקוד המיני בקרב נשים הינו בין 10%-52% לעומת הגברים - 25%-63%.
המחקר קובע, כי הפרעה בתפקוד המיני מתאפיינת כפגיעה בתשוקה המינית או בשינויים פסיכופיסיולוגיים הקשורים בשינויים במעגל התגובה המינית, בשל הבעייתיות בנושא.
הפרעות בתפקוד המיני של הגברים כוללות: ירידה בתשוקה המינית, קושי בזקפה, שפיכה מוקדמת, שפיכה מאוחרת והפרעה באורגזמה. ואילו בקרב נשים, ההפרעות העיקריות הן: קרירות מינית, בעיית סיכה, כאב בזמן קיום יחסים, אגיניסמוס והפרעה באורגזמה.
מהמחקר עוד עולה, כי הנשים היוו 12% בלבד מהמטופלים על-ידי רופא המשפחה עקב בעיות בתפקוד המיני בשנה שקדמה למחקר, ורק ב-20% מהמטופלות, שותף בן זוגן בתהליך הטיפול. כמחצית מהרופאים התייעצו עם רופא מומחה מתחום אחר בנושא.
רופאים מבוגרים ומומחים ברפואת המשפחה טיפלו בשיעור גבוה יותר במטופלים עם בעיות בתפקוד המיני מאשר רופאים שגילם פחות מגיל 40.
לדברי ראש החטיבה לבריאות בקהילה בפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן גוריון, פרופ' פסח שוורצמן: "מכיוון שהממצאים העיקריים במחקר מדגימים את שיעור הטיפול הנמוך בהפרעות התפקוד המיני, חוסר ידע, טיפול מועט בנשים עם הפרעות בתפקוד המיני ואי שיתוף משמעותי של בני הזוג של המטופלים בתהליך הטיפול, עולה מכך שיש צורך בהגברת ההכשרה והסברה (קורסים נוספים וכנסים) שיוקדשו להפרעות בתפקוד המיני, וכי יש להעלות את מודעות הרופאים לחשיבותו של נושא זה, המשפיע על איכות החיים של מטופליהם".
