עובדי עיריית לוד שיגרו הבוקר (יום ד', 4.2.04), בצעד חסר תקדים, איגרת קשה לנשיא ארה"ב, ג'ורג' בוש, בבקשה שיסייע להם "לחדור את חומת האטימות" של ראש הממשלה, אריאל שרון, בנושא תשלום השכר לעובדי הרשויות המקומיות.
במכתב מבקשים עובדי עיריית לוד מבוש להשפיע על שרון לחדול מהתעלמותו מהמשבר. ראש הממשלה אמור להיפגש עם בוש בקרוב.
להלן תוכן המכתב במלואו
"לככוד
נשיא ארה"ב
ג'ורג' בוש
הבית הלבן
ארה"ב
הנדון: פגישתך עם ראש ממשלת ישראל - אריאל שרון
אדוני הנשיא!
בראש דברינו הרשה לנו לברך אותך על מעשיך האמיצים ועל מלחמתך העיקשת בציר הרשע ובארגוני הטרור. כל העולם עקב בהתפעמות אחרי הפעולות שהובלת למיגור שלטון העריצות בעירק. אין ספק כי מקומך בדברי ימי העולם שמור ומובטח!
אדוני הנשיא!
אנו מקווים כי תתפנה לקרוא באופן אישי את האיגרת הזו שאנו שולחים אלייך. אנו עובדים בעיריית לוד: דוד עזריה-מנהל אגף המים בעירייה ואבלין דהן יו"ר ועד עובדי העירייה. לוד היא עיר מעורבת בה מתגוררים יהודים וערבים זה לצד זה. זו העיר בה נמצא נמל התעופה על שם דוד בן גוריון. זו העיר הראשונה בה נוחת כל תייר וכל אורח רם מעלה המגיע לישראל.
מדינת ישראל היא מדינה מוכת טרור. החיים במדינת ישראל מלווים בתקווה מתמדת של כל אדם - לא להיות הקורבן הבא של הטרור. אנו פותחים את הבוקר בתפילה שלא נהיה הקורבנות הבאים ומסיימים את הערב בתודה על כך שלא קרה לנו דבר ושחזרנו הביתה בשלום. האיחול הפופלרי ביותר במדינת ישראל, בו פותחים ועימו מסיימים כל תוכנית ברדיו ובטלויזיה הוא האיחול "שיהיה לנו יום שקט". הדבר הבסיסי הזה "שקט" הפך להיות חלום ומצרך מבוקש אחריו כולנו רודפים ואותו אנו מבקשים. אבל הטרור לא יכול להכניע אותנו! למדנו להתמודד איתו. אבל כנראה שיש דברים כמו רעב ומצוקה שאי אפשר להתרגל אליהם.
אדוני הנשיא!
בחודשים האחרונים במדינת ישראל התפתחה תופעה הרסנית ונוראית הפוגעת בנו אף יותר מהטרור הביטחוני. במדינת ישראל התפתח טרור חברתי שהוא פוגע בנו יותר ומאיים לשבור אותנו.
עשרות אלפי עובדים במדינת ישראל, מבצעים את עבודתם יום-יום, אך אינם מקבלים משכורת במשך חודשים רבים. גם אנו בתוך עובדים אלה. חודש אחר חודש אחר חודש אנו מגיעים לעבודה ומעניקים לציבור את השירות באהבה רבה, אך איננו מקבלים את שכרנו. כולנו עובדי ציבור, כולנו משכילים, כולנו חרוצים, כולנו מבצעים את שליחותינו נאמנה, אך כולנו עומדים על פי תהום משום שאיננו מקבלים שכר. כבר שישה חודשים שלא קיבלנו שכר כלל!!!
משפחותינו מתפרקות. חסכונות שצברנו עבור עתיד ילדינו, עבור השכלתם ועתידם משמשים אותנו לקיום שלנו עצמנו. המקררים מתרוקנים. בבתים רבים אין אוכל, בשבוע שעבר שמענו על ילד שהלך למכור את הצעצועים שלו בשוק כדי לתת לאבא שלו כסף לאוכל. בשבוע שעבר, ועד עובדי עיריית לוד ערך מגבית ורכש מוצרי מזון עבור שני עובדי עירייה - ובכך מנע מהם להתאבד ברגע האחרון.
בשעה שהטרור הביטחוני לא מצליח לפגוע בנו, הטרור הכלכלי מאיים לשבור אותנו. והסיפורים רבים וכואבים.
אדוני הנשיא!
איננו פונים אליך בבקשת נדבה. איננו פונים גם לממשלת ישראל בבקשת נדבה. אנו רק מבקשים לקבל את התמורה לעבודתנו. תמורה שאיש לא מכחיש שאנו זכאים לקבל אותה.
אדוני הנשיא!
בימים הקרובים אתה עתיד לפגוש את ראש ממשלת ישראל, אריאל שרון. ראש הממשלה עסוק מאוד בבעיות הביטחוניות של המדינה ובבעיותיו האישיות ואיננו מתפנה לעסוק בנושאים "שוליים" כמו פרנסתם של העובדים בישראל.
את נושאי הכלכלה הוא הפקיר בידי שר האוצר, בנימין נתניהו, שאינו מתרשם כלל מהמצוקה ושמעיד על עצמו כי אין לו מספיק רגישות לזולת. הממשלה בישראל, שר הפנים, שר האוצר, וראש הממשלה פיתחו שמיעה סלקטיבית למצוקות העם. כולם מתבטאים בנושאי ביטחון בהם השפעתם קטנה, אך כולם בוחרים בזכות השתיקה בכל הקשור לבעיות החברה, למרות שדווקא בבעיות אלו השפעתם יכולה להיות משמעותית - ואף גורלית.
אדוני הנשיא!
לצערנו, אנו בישראל גילינו כי בשעה שראש הממשלה אוטם את אוזניו מלשמוע את בעיותינו, הוא מקשיב בקשב רב לכל מילה היוצאת מארה"ב בכלל, ומן הבית הלבן בפרט. ראש הממשלה איננו שומע אותנו. הוא סרב לקבל אליו ילדי עובדים שביקשו לדבר על ליבו. אך אנו בטוחים שלך הוא יקשיב. לצערנו, ראש הממשלה יכול להתעלם מבכיים של מאות ילדים רעבים אך לא ממילה של נשיא אחד.
אדוני הנשיא!
אנו פונים אליך בשם עשרות אלפי עובדים במדינת ישראל המורעבים על-ידי המדינה, עובדים ההופכים לבני ערובה במאבקים בין משרדי הממשלה והרשויות המקומיות ושנופלים קורבן לבירוקרטיה. אנו מבקשים ממך, אנא פתח את פגישתך עם ראש הממשלה בדרישה לפתוח את סגור ליבו ולהתפנות לטפל בנו. אנו בטוחים שלך - הוא ישמע.
אדוני הנשיא!
אנחנו השותפים שלך במזרח התיכון. אם אנחנו נהיה חלשים ונאבד את החוסן האישי שלנו, לא נוכל לשרת את המלחמה היום-יומית שלך ושלנו בטרור. אי אפשר להילחם על בטן ריקה. ילדינו לא יוכלו להיאבק למען מדינה המפקירה אותם לרעב.
אדוני הנשיא!
אם ראש הממשלה שרון יחזור לישראל אחרי פגישה אתך, ידפוק על השולחן, כפי שהוא יודע לעשות ויורה לשר האוצר לשלם מיד את משכורתינו, תהיה זו תרומה גדולה ליציבות מדינת ישראל.
אדוני הנשיא! ראש הממשלה שלנו שומע רק לך - אנא דבר איתו!"
ח"כ חמי דורון (יו"ר השדולה למען הרשויות המקומיות) אמר בתגובה למכתב ששוגר לנשיא בוש: "עצוב לראות שעובדים מתנהגים בצורה גלותית ונאלצים לפנות ל"פריץ" לעזרה. עם זאת כדאי שהרשויות יבינו את הרמז ואת חומרת המצב ויחלו לפעול ברצינות לפתרון המשבר ברשויות המקומיות".
