שנת 2016 הייתה השנה הגרועה ביותר ביעילותה של מערכת בתי המשפט מאז החל פרסום הדוחות השנתיים שלה לפני 12 שנים – מעלה הדוח, שפורסם כמעט בחשאי ובאיחור של חמישה חודשים.

הדוח השנתי הועלה לאתר הרשות השופטת ב-9.11.17 – חמישה חודשים אחרי המועד הרגיל – ובלא הודעה לעיתונות. עיון בו מגלה מדוע מבקשת הנהלת בתי המשפט להצניע אותו ככל האפשר: למרות שמספר השופטים נמצא בשיא ואף עולה על מספר התקנים, קצב שמיעת התיקים ירד והמלאי גדל. הסיבה העיקרית: מספר שיא של תיקים שנפתחו אשתקד, כאשר בתי המשפט אינם מצליחים להביא להפחתת השיטפון.

בשנה שעברה נפתחו 810,685 תיקים, נסגרו 793,371 תיקים (שיעור סגירה של 97.9%) והמלאי הסתכם ב-460,098 תיקים. מספר התיקים שנפתחו עלה ב-6.4%, מספר התיקים שנסגרו עלה ב-1% בלבד והמלאי גדל ב-3.1%. שיעור הסגירה בשנת 2015 היה 103.1%. הנתונים מלמדים, כי שיעור הסגירה (מספר התיקים הנפתחים חלקי מספר התיקים הנסגרים) היה אשתקד הגרוע ביותר מאז הדוח הראשון שהתייחס לשנת 2004, והייתה זו השנה הראשונה מאז 2009 בה שיעור הסגירות היה פחות מ-100% - דהיינו שהמלאי בה גדל.

בעיית הצפת בתי המשפט נובעת במידה ניכרת מהצפת מקצוע עריכת הדין, כאשר ברור שיותר עורכי דין מייצרים יותר הליכים – בין השאר בשל הקושי להתפרנס בענף שהפך להיות עמוס ביותר ולכן גם תחרותי ביותר. אולם בתי המשפט נושאים גם הם באחריות למצב, שכן הם נמנעים לרוב מהפעלת הכלים העומדים לרשותם כדי להפחית את מספר התביעות, ובראשם הטלת הוצאות ריאליות – במיוחד בהליכי סרק – וכן מחיקת תביעות בוטות וגסות, והטלת הוצאות אישיות על עורכי דין. בתי המשפט גם נוהגים בסלחנות רבה באיחורים לדיונים, בבקשות דחייה ובאי-התייצבות – וכך כמובן מאריכים בהרבה את ההליכים.

בשנה שעברה כיהנו 722 שופטים – שבעה יותר מן התקנים שהוקצבו למערכת. בלא בית המשפט העליון, מדובר ב-1,145 תיקים שנפתחו בממוצע לכל שופט לעומת 1,107 בשנה הקודמת. בשנת 2014 היו 1,131 תיקים לשופט – מספר דומה מאוד לשנה שעברה – ולמרות זאת שיעור הסגירה עמד על 102.6%, לעומת כאמור 97.9% בלבד בשנה שעברה. הדבר מלמד, כי תוספת שופטים אינה נותנת פתרון – ודאי שלא פתרון יסודי וארוך טווח – לבעיית הצפת בתי המשפט.

העומס בא לידי ביטוי גם במספר התיקים הוותיקים – אלו השוהים למעלה מארבע שנים בבתי המשפט המחוזיים ולמטה משלוש שנים בבתי משפט השלום ובבתי הדין לעבודה. לאחר שלוש שנים רצופות של ירידה במספר זה, בשנה שעברה הוא עלה ב-1.7% ל-20,897. הנהלת בתי המשפט, שבעבר הבליטה במבוא את הירידה במספר התיקים הוותיקים, התעלמה ממנה הפעם במלל של הדוח והנתון מצוי בעמוד האחרון שלו.

בשנה שעברה נפתחו בבית המשפט העליון 10,227 תיקים, נסגרו 9,970 תיקים (שיעור סגירה של 97.5%) והמלאי עומד על 4,260 תיקים. מדובר בזינוק של 12% במספר התיקים, בעוד מספר השופטים נותר 15; הנשיאה היוצאת, מרים נאור, דחתה הצעה של שרת המשפטים, איילת שקד, להוסיף שני תקנים – מחשש שהדבר יביא למינוי מועמדים שאינם נראים לה.

59% מהתיקים בעליון נדונים בפני דן יחיד, ושיעור הסגירה שלהם הוא 99.8% - הן משום שמדובר בהליכים דחופים והן משום שכמעט תמיד בקשות רשות הערעור נדחות בהחלטות קצרות וסטנדרטיות. עתירות לבג"ץ היוו אשתקד 22% מכלל התיקים בעליון, ושיעור הסגירה שלהן היה 93.4%. משך הדיון הממוצע בעתירות לבג"ץ הוא שמונה חודשים בלבד – המהיר ביותר בבית המשפט העליון, מה שעשוי ללמד על העדפתם של השופטים לטפל בתיקים אלו, שהם המתוקשרים ביותר שמגיעים לפתחם.

מדאיג במיוחד הנתון ולפיו שיעור הסגירה בערעורים הפליליים הוא 93.7% בלבד, וזאת למרות שמדובר בתיקים האמורים לקבל עדיפות מסיבות ברורות; ערעורים אלו היוו 7% מתיקי העליון אשתקד, והטיפול בהם נמשך בממוצע 10.2 חודשים. יתר התיקים היו ערעורים אזרחיים (7%, משך טיפול 14.2 חודשים) וערעורים מינהליים (5%, משך טיפול 11.3 חודשים).

שיעור סגירת התיקים בבתי המשפט המחוזיים הוא הנמוך ביותר במערכת, ובפער ניכר – המושך את המערכת כולה כלפי מטה. הוא עמד אשתקד על 82.3% בלבד, לעומת 87.6% בשנת 2015. זהו השיעור הנמוך ביותר שרשמו בתי המשפט המחוזיים מאז החל פרסום הדוחות, ומדובר בשנה חמישית רצופה של ירידה. מספר התיקים במחוזיים גדל ב-15% מאז 2012, בעוד המלאי בהם זינק בשיעור עצום של 69% למרות עלייה של 17% במספר השופטים. כלומר: מספר השופטים גדל יותר ממספר התיקים – אך המלאי עלה בשיעור ניכר.

מספר התיקים הגדול ביותר נפתח במחוזי מרכז (14,587) ואחריו במחוזי תל אביב (13,178). שיעור סגירת התיקים הטוב ביותר הוא במחוזי ירושלים (85.9%) ואחריו במחוזי ירושלים (85%). בית המשפט המחוזי בחיפה – שנשיאו, יוסף אלרון, מונה לבית המשפט העליון – מדורג אחרון עם 77.8% בלבד.

59.5% מפעילות בתי המשפט המחוזיים הייתה בתחום הפלילי, שם המצב קשה במיוחד עם שיעור סגירה של 70.9% - בעיקר בגלל תיקי ענק מורכבים ותיקי פשע חמור הנמשכים מספר שנים. לעומת זאת, בתחום המינהלי שיעור הסגירה הוא 99.8%, ובתחום האזרחי – 98.4%. נתונים אלו מלמדים על הצורך בחשיבה מערכתית כוללת כדי לזרז במידה ניכרת את הטיפול בתיקים הפליליים, גם כדי למנוע עינוי דין מיותר.

בתחום האזרחי בולט הזינוק במספר תיקי פשיטות הרגל והפירוקים, שהגיע אשתקד ל-20,053 – כמעט פי שלושה מאשר בשנת 2010 ולמעלה ממחצית מן התיקים החדשים במחוזיים. הדבר נובע בראש ובראשונה מן הקלות היתרה של הכניסה להליך פשיטת הרגל, עליה מתריעים שוב ושוב השופטים העוסקים בתחום. תיקים אלו מהווים 70% מכלל המלאי במחוזי ואורך חייהם הממוצע הוא 20.8 חודשים – משום שמטיבם הם מצריכים טיפול ארוך. גם נתונים אלו מחייבים בחינה מערכתית ברמת המחוקק, כדי לבדוק האם אין ניצול לרעה של הליכים אלו.

אורך חייו של תיק ממוצע בעניינים כלכליים (במחלקה הייעודית לכך במחוזי בתל אביב) הוא 13.3 חודשים – בשל המורכבות המאפיינית תיקים אלו וריבוי הצדדים. תיק פלילי נמשך בממוצע 9.6 חודשים, בעוד תיק אזרחי מצריך 16.4 חודשים. עניינים מינהליים מוכרעים בתוך 4.4 חודשים, ערעורים פליליים בתוך 3.4 חודשים, וערעורים אזרחיים – בתוך 5.1 חודשים.

בבתי משפט השלום נפתחו אשתקד 83% מכלל התיקים במערכת וגם הם רשמו שיעור סגירה שלילי – 99.2%. זהו השיעור הנמוך ביותר מאז 2009, והוא נרשם למרות מספר שיא של 436 שופטים. כל שופט שלום קיבל אשתקד בממוצע 1,550 תיקים חדשים, אם כי מספרים אלו מוטים כלפי מעלה בשל שתי קבוצות ענק של תיקים שהטיפול בהם מסתיים לרוב בו ביום: 179,689 תיקי מעצרים ו-136,334 תיקי תעבורה.

יש להדגיש, כי מספר המעצרים נמצא בעלייה מתמדת – למרות שהמפכ"ל רוני אלשיך ביטל את "תוכנית המפנה" של קודמו, יוחנן דנינו, ששמה דגש על מעצרים. מספר המעצרים בשנה שעברה גבוה ב-5% מאשר בשנת 2015, גבוה ב-9% מאשר בשנת 2014 וגבוה ב-19% מאשר בשנת 2013. הדבר מלמד, כי למרות כל ההתראות וההבטחות – המשטרה ממשיכה לבצע מעצרים בכמות סיטונאית.

בתי המשפט העמוסים ביותר היו במחוז מרכז (152,565 תיקים) ובמחוז תל אביב (147,584 תיקים). שיעור הסגירה הגבוה ביותר היה במחוז צפון (102.7%) ובמחוז ירושלים (102.1%). התיקים הפליליים היוו 55.6% מכלל התיקים שנפתחו בבתי משפט השלום, והתיקים האזרחיים – 44.4%. לעומת זאת, במלאי יש רוב מוחלט של 72% לתיקים האזרחיים, הנמשכים מטיבם יותר זמן (לנוכח ריבוי תיקי המעצרים והתעבורה). הליך מעצרים נמשך בממוצע שלושה ימים בלבד, והליך תעבורה – 4.1 חודשים. ועדות ערר (בעיקר בתחומי הנכות) דנות בתיק 18.5 חודשים בממוצע; תיק אזרחי נמשך 12.3 חודשים; תיק פלילי נמשך עשרה חודשים; לתיק משפחה נדרשים 6.6 חודשים; ולתביעה קטנה – 6.5 חודשים.

בבתי הדין לעבודה נפתחו אשתקד 57,807 תיקים, עלייה של 6% לעומת השנה הקודמת. שיעור הסגירה היה 100.6% - הערכאה היחידה ששמרה על שיעור חיובי, אך פחות מאשר בשנה הקודמת (102.4%) והרחק מהשיא של שנת 2011 (114.9%).

בית הדין העמוס ביותר היה בתל אביב (26,391 תיקים), בהפרש ניכר מן הבא אחריו – בית הדין בחיפה (9,076 תיקים). בבית הדין הארצי נפתחו 2,724 תיקים. בית הדין בתל אביב מוביל גם בשיעור הסגירה (105.2%) ואחריו בית הדין בירושלים (104.6%). בבית הדין הארצי השיעור הוא 94.5% בלבד. 41% מכלל התיקים החדשים היו סכסוכי עבודה, ו-22% - בתחום הביטוח הלאומי. שני תחומים אלו גם מובילים במלאי: 48% ו-25% בהתאמה.

תיק פלילי ממוצע נמשך בבתי הדין לעבודה 19.9 חודשים; סכסוכים קיבוציים מוכרעים תוך 8.2 חודשים, סכסוכי עבודה אחרים בתוך 12 חודשים, ותיקי ביטוח לאומי – בתוך 10.2 חודשים.