אם לא תעבירו כסף - נכריח אתכם

ועדת הכספים דנה (יום א', 25.2.18) בדרישת רשויות מקומיות הסמוכות לנמל התעופה בן־גוריון (נתב"ג), לקבל סכומי כסף גדולים כפיצוי על הנזק שנגרם להם בשל פעילות השדה שאינו משלם ארנונה. נתב"ג, המנוהל בידי רשות שדות התעופה (רש"ת), מוגדר כ"שטח גלילי" שהעסקים בתחומו אינם מחויבים בתשלום ארנונה לשום רשות מקומית.

בחוק ההסדרים שהוגש לוועדת הכספים נקבע כי רש"ת המרוויחה סכומי עתק בנתב"ג, תעביר למדינה מתוך רווחיה כ-1.2 מיליארד שקלים בשנת 2019. ראשי רשויות סמוכים לנתב"ג טוענים כי הובטח להם בעל פה שמתוך סכום זה, יחולקו להם 100 מיליון שקלים. הם דורשים להגדיל את הסכום ל-300 מיליון שקלים, בהתאם למתווה ברור ושקוף.

סגנית הממונה על התקציבים באוצר, עדי חכמון, אמרה בדיון: "במסגרת התקציב - החקיקה הזו לא מחסירה כסף מהרשויות האלה. יוקצו 100 מיליון שקלים, בין היתר, גם לרשויות האלה".

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ גפני, איים על אנשי האוצר: "אתם מודים בעובדה שצריך לפצות את הרשויות האלה, רק שאתם אומרים 100 מיליון שקלים ואנחנו אומרים 300 מיליון שקלים. אנחנו נשנה את החוק הזה. אם תשתפו פעולה אתנו טוב. אם לא, אז יעבור בניגוד לדעתכם, כי אין ויכוח קואליציה-אופוזיציה, כי ההיגיון אומר לשנות את המצב. בחוק הזה יהיה כתוב סכום כסף שיילך לרשויות האלה".

מנכ"ל רשות שדות התעופה (רש"ת), יעקב גנות,: "אני לא חברה ממשלתית. בקופת רש"ת 2.6 מיליארד שקלים, מזה 1.19 מיליארד שקלים שייכים לאוצר בשנה זו ביולי מחצית ובמחצית השנה הבאה היתרה. אנחנו נבצע מה שמשרדי האוצר והתחבורה יחליטו. עם זאת, אנחנו נמצאים במצב שיש לפנינו עלויות פיתוח 4.4 מיליארד שקלים על-מנת לתת מענה לגידול הלא צפוי של 40 אחוזים בפעילות בשלוש שנים אחרונות. תוכניות פיתוח הכרחיות, אחרת נצטרך להגביל את מספר הנוסעים בנתב"ג. הגענו למצב שבקופה שלנו יש סכום מסוים מינימלי לניהול הרשות, לראייה, משרד האוצר קיבל עמדתנו הנחושה שלא מסוגלים לעמוד בתוכניות הפיתוח ההכרחיות להמשך גידול או לפחות לשמירת המצב ולכן הוריד מהפרק נושא הארנונה. מדובר בבטיחות, בביטחון ובקיבולת - יש איסור של משרדי הממשלה לעשות שינוי, כי אלו נושאים בליבת העשייה".

ראש עיריית לוד, יאיר רביבו: "שדה התעופה הוקם ע"י הבריטים ובמשך 40 שנה נקרא שדה התעופה לוד. עד שחוקק חוק רש"ת שילמו ארנונה ללוד. אך מה קרה מאז? מאז יש מפעל שמצליח וזה טוב, אך הבעיה שלא משלם ארנונה, מזיק לסביבה והרעש זה החלק הקטן ובנוסף, מתחרה בנו בהקמת שטחי מסחר, מלון, קניון וכד'. כל עוד הסעיף הזה לא יוחרג מחוק ההסדרים תהיה פה משמעת קואליציונית ויאושר כפי שהוא שזה רע לרשויות ולכן אני מבקש מוועדת הכספים להחריג אותו מחוק ההסדרים ואז נדון בו בסד זמנים אפשרי יותר. איך אני אבצע התחדשות עירונית בעיר שאני לא יכול לבנות לגובה. אובדן ההכנסות שלנו הוא עצום. הממשלה החליטה שייזרקו לנו 100 מיליון שקלים, לכל הרשויות מסביב נתב"ג. אנחנו לא רוצים בכך אלא רוצים תוכנית, שר הפנים הקים ועדה בעקבות לחץ שלנו, של שש הרשויות שגובלות בנתב"ג. רוצים שהדברים יהיו ברורים. 300 מיליון שקלים לחלוקה לשש הרשויות לפי מדד סוציו-אקונומי, שזה מה שעמדה לפרסם הוועדה שפוזרה. עכשיו מודיעים לנו שיחולקו רק 100 מיליון שקלים ויחולקו בין היתר, לרשויות הגובלות בנתב"ג, זה יהיה בדיוק כמו עיר עולים. בסוף זו תהיה עוד קופה קטנה של משרד הפנים שתחולק בהתאם לכל מיני שיקולים. אנחנו רוצים רק מהרווח לא לפגוע בנוסעים, או בבטיחות או בביטחון".

ראש עיריית אור יהודה, ליאת שוחט: "כל החוק הזה בניגוד למנהל תקין, היינו בעיצומה של ועדה גאוגרפית ושש רשויות נכנסו אליה: סיפוח שטח גלילי לאחד היישובים וחלוקה, הנושא היה צדק חלוקתי. ואז במסגרת דיוני התקציב החל מו"מ בין האוצר לעובדים או להנהלה, הרשות ונאמר לנו שסוגרים את הוועדה. יש לי שכונות שהמדינה שלחה לדיור הציבורי בשנות החמישים והיום לא יכולה לפתח התחדשות עירונית כי לא יכולה לבנות לגובה. אותו דבר לעניין פיתוח מסחר ותעסוקה. מגבלת הגובה ארבע קומות, שבת"א ובבני ברק 30 קומות ויותר, וכולם יודעים שמסחר ופעילות עסקית זה המפתח להצלחת עיר, אז רוצים שאקלוט עוד אוכלוסייה ומתחמי דיור אך לא יכולה לפתח, אפילו לא האכלה קייטרינג, יכלו לצאת ממתחם נתב"ג. נתב"ג זה האתרוג של המדינה".

ראש עיריית יהוד-מונוסון, יעלה מקליס: "יהוד-מונוסון עוברת תהליך התחדשות עירונית מאוד מסיבית והכפלת יחידות הדיור. לא סוד שמגורים יוצרים עומס כלכלי על רשות עירונית והאיזון בא מפעילות עסקית. היכולת שלנו לממש שטח מוגבל לשתיים-ארבע קומות. בנוסף, עכשיו רוצים להעביר כביש במקום בנתב"ג - במרכז התעסוקה של יהוד-מונוסון, כך שבמקום 650 אלף מ"ר לתעסוקה יורדים ל-80 אלף עד 100 אלף מ"ר. כלומר פגיעה של עד 100 מיליון שקלים ארנונה בשנה. רוצים להמשיך להתפתח אך שהשותפות הזו תשלם את מה שגורמת. כל מי שבונה בעיר משלם על הנזקים שיוצר לסביבה, אז גם כאן מי שגורם את הנזקים שישלם בגין הנזקים שיוצר".

ראש מועצת שוהם, גיל לבנה: "רש"ת זה לא רק הטרמינל ומסלולי ההמראה. חלק גדול משטח נמל התעופה משמש כאזור לוגיסטי ועסקי לכל דבר ועניין. חברות בינ"ל נהנות מפטור מארנונה רק בגלל שהן בתוך השטח 'הגלילי' של רש"ת. כשיש לחברה אפשרות לבנות בשטחיי מסחר בנתב"ג או ברשויות ברור איפה תבחר. בנתב"ג רוצים להקים מחסנים למוצרים מוזמנים מחו"ל שיופצו ישירות מנתב"ג לבית הלקוח. כשיש פטור מארנונה ברור שזה יוקם שם ולא ברשויות מסביב. את זה צריך לתקן".

ח"כ מיקי לוי (יש עתיד): "יש להגדיל את הסכום המיועד להעברה לשש הרשויות סביב נתב"ג. התושבים סובלים מרעש וזיהום והמון בעיות. פוגעים ברשויות המקומיות הללו. למה רק 100 מיליון שקלים ולא 300 מיליון שקלים? מעבר לזה החלוקה צריכה להיות ברורה וצריך לראות את התוכנית לחלוקת הכספים בכתוב".

רכז האופוזיציה בוועדת הכספים, ח"כ מיקי רוזנטל (המחנה הציוני): "הייתה ועדה במשרד הפנים שפיזרו אותה והייתה צריכה להגיש המלצות: לפצות שש רשויות מסביב לנתב"ג, כי יש להן נזקים והוצאות כתוצאה מפעילות רש"ת. הרשויות לא יכולות לבנות לגובה בניגוד לרשויות אחרות. אני לא רואה סיבה שתחנת דלק בכניסה לנתב"ג לא משלמת ארנונה אך במקומות אחרים לא רחוקים משם כן. בית קפה בשטח רש"ת משלם ארנונה רק לרש"ת. זה עיוות בלתי נסבל. צריך להקצות חלק מהכסף לרשויות הגובלות ולקבוע קריטריונים ברורים באזור הזה 250 אלף תושבים וצריכים ליהנות כי משלמים בעקיפין על קיום נתב"ג. בחוק צריך להיות כתוב מי יחלק וכיצד יחולק הכסף".

ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו): "אם אנחנו לא נקבע איך הרשויות יפוצו ובכמה בסוף יימרחו אותנו ואותן. זה יהפוך להיות סאגה כמו בנושא עיר עולים שנותר במשך שנים קריטריון עלום שלא ייצג את המצב בפועל, במציאות. יש לפצות את שש הרשויות באופן סדור על-פי תוכנית שתוצג כאן בוועדת הכספים במסגרת החוק הזה".

ח"כ דוד ביתן (הליכוד): "הסעיף הזה לא יכול לעבור, חייבים לקבוע כמה יעבור לרשויות, לקבוע מקסימום סכום שיעבור לכולם. לא ייתכן שנצביע על החוק הזה בזמן שלא נדע מה באמת מתכוונים להעביר לאותן שש רשויות. הדברים חייבים להופיע בחוק".

ח"כ יעקב אשר (יהדות התורה): "צריך לוודא שאותם אלה שנמצאים מסביב לרש"ת, יקבלו את מה שמגיע להם בפועל. הם נפגעים וזה ברור. כשאתה ראש רשות ולא יכול לממש את הפוטנציאל של השטח שלך בגלל מגבלות של אי-בנייה לגובה וכד', אתה נפגע, כי זה מקטין את היכולת שלך לייצור מקורות הכנסה לעיר. אסור לנו להסכים לכך שייזרקו להם איזה פיצוי קטן. הפיצוי הכספים צריך להלום את הנזק לאורך שנים".