בנט. זחילה בלתי נתפסת [צילום: יונתן זינדל/פלאש 90]
אכזבה מפגישת בנט ונתניהו והתקווה לאיזנקוט |
פגישתו של נפתלי בנט עם בנימין נתניהו נתפסת כהפרת הבטחות בחירות שפוגעת בהקמת ממשלת שינוי, אך נותרת התקווה שגדי איזנקוט יפגין מנהיגות ויציל את הגוש |
במה להיאחז כשנמחקת משמעותן של מילים, של הבטחות? במה עוד נותר להאמין?
בחודשים שלפני הבחירות חזרה התקווה, הלא אין אפשרות אחרת אלא לנצח את החידלון והרשע; הלא אנשים טובים ניצבים מולם - אנשים שמטרתם בהליכה לפעילות ציבורית היא טובת הציבור, וזה מה שניצב בראש מעייניהם. אז"ש.
ולכן קשה כל כך הבוקר. כי את תחושת היתמות של אחרי ה-7.10 - שאין מעל הראש ממשלה ואין צבא שיגנו עלינו, שהיא כאילו אין הורים - את תחושת היתמות הזו משחזר נפתלי בנט בזחילתו הבלתי נתפסת אל מחילות הצורר. איך הלך אליו אחרי כל הבטחותיו לפני הבחירות ש"הוא צריך ללכת" ו"ממשלה איתו לא תהיה"? מה עבר לו בראש מתחת לכיפה הבלתי נראית, ואיפה אלוהיו כשהוא עובר על "לא תענה ברעך עד שקר"? בכל תרגיליו של הצורר מיום הבחירות ואלו שהתחיל בהם לפני, בכל המניפולציות שלו, נופלת הזחילה של בנט ללשכתו אתמול ככיפה אדומה אל הזאב.
עושים לך "כיפה אדומה", בנט. אילו הבטחות הבטיחו לך כדי שתהרוס את אפשרות הקמת הממשלה? לך תשאל את בני גנץ, שאולי שומר באיזו מגירה במטבח את השלט "ראש ממשלה חלופי". מסע הגזענות נחל הצלחה רבתי, וכלל כל טינופת אפשרית - החל מגיוס הגידמים של אלישע מדן ועד הכאפייה על ראשו של איזנקוט שעוד נשארה להם מרבין. כי למעט הדמוקרטים, כולם שם גזענים. זה לא התחיל אתמול עם בנט, אלא מזמן עם "אחרי 7.10 העם לא בשל" של לפיד (כתבתי אז שגם אני בעם ואני לא זוכרת שמישהו שאל אותי), דרך גזענותו המובנית של ליברמן, ועד זחילתו הבלתי נתפסת של בנט אתמול. כמו קא הנחש הוא מכשף אותם למאורתו, ואחד-אחד הם מתכשפים.
ואנחנו נשארים כאן לבד עם מה שהבטיחו לנו ולא מקיימים - שהבחירות האלה הן על ההתנקות מתקופתו האפלה של הצורר - ובמקום זה מה? במה נתנחם? למדתי מהחיים שלפעמים צריך לתת מקום לאבל. והיום הוא יום לתת מקום לאבל - על מה שהיה כל כך קרוב, בהישג יד, אור מהבהב של תקווה בקצה מנהרת החידלון, ההשכחה, ההכחשה והנהנתנות החזירית, והנה אולי נלקח מאיתנו. הלוואי שאיזנקוט עוד יכול לייצר מתוכו את המנהיגות שנדרשת כדי לסובב את הספינה הזו הרחק מהקרחון, רגע לפני שהכול יתנפץ.
אבל גם סירת הצלה תגיע, או שנשחה ונגיע לחוף מבטחים, כי אנחנו לא יודעים אחרת.
מתנגנות לי מהבוקר מילותיו של מה שמזמן היה צריך להיות ההמנון:
אבל גם סירת הצלה תגיע, או שנשחה ונגיע לחוף מבטחים, כי אנחנו לא יודעים אחרת
מתנגנות לי מהבוקר מילותיו של מה שמזמן היה צריך להיות ההמנון
שחקי שחקי על החלומות,
זו אני החולם שח.
שחקי כי באדם אאמין,
כי עודני מאמין בך.
כי עוד נפשי דרור שואפת,
לא מכרתיה לעגל פז,
כי עוד אאמין באדם,
גם ברוחו, רוח עז.
רוחו ישליך כבלי-הבל,
ירוממנו במתי-על:
לא ברעב ימות עובד,
דרור לנפש, פת-לדל.
שחקי כי גם ברעות אאמין,
אאמין, כי עוד אמצא לב,
לב תקוותי גם תקוותיו,
יחוש אושר, יבין כאב.
אאמינה גם בעתיד,
אף אם ירחק זה היום,
אך בוא יבוא - ישאו שלום,
אז וברכה לאום מלאום.
ישוב יפרח אז גם עמי,
ובארץ יקום דור,
ברזל-כבליו יוסר מנו,
עין-בעין יראה אור.
יחיה, יאהב, יפעל, יעש,
דור בארץ אומנם חי,
לא בעתיד, בשמים -
חיי רוח לו אין די.
אז שיר חדש ישיר משורר,
ליפי ונשגב לבו ער
בחודשים שלפני הבחירות חזרה התקווה, הלא אין אפשרות אחרת אלא לנצח את החידלון והרשע; הלא אנשים טובים ניצבים מולם - אנשים שמטרתם בהליכה לפעילות ציבורית היא טובת הציבור, וזה מה שניצב בראש מעייניהם. אז"ש.
ולכן קשה כל כך הבוקר. כי את תחושת היתמות של אחרי ה-7.10 - שאין מעל הראש ממשלה ואין צבא שיגנו עלינו, שהיא כאילו אין הורים - את תחושת היתמות הזו משחזר נפתלי בנט בזחילתו הבלתי נתפסת אל מחילות הצורר. איך הלך אליו אחרי כל הבטחותיו לפני הבחירות ש"הוא צריך ללכת" ו"ממשלה איתו לא תהיה"? מה עבר לו בראש מתחת לכיפה הבלתי נראית, ואיפה אלוהיו כשהוא עובר על "לא תענה ברעך עד שקר"? בכל תרגיליו של הצורר מיום הבחירות ואלו שהתחיל בהם לפני, בכל המניפולציות שלו, נופלת הזחילה של בנט ללשכתו אתמול ככיפה אדומה אל הזאב.
עושים לך "כיפה אדומה", בנט. אילו הבטחות הבטיחו לך כדי שתהרוס את אפשרות הקמת הממשלה? לך תשאל את בני גנץ, שאולי שומר באיזו מגירה במטבח את השלט "ראש ממשלה חלופי". מסע הגזענות נחל הצלחה רבתי, וכלל כל טינופת אפשרית - החל מגיוס הגידמים של אלישע מדן ועד הכאפייה על ראשו של איזנקוט שעוד נשארה להם מרבין. כי למעט הדמוקרטים, כולם שם גזענים. זה לא התחיל אתמול עם בנט, אלא מזמן עם "אחרי 7.10 העם לא בשל" של לפיד (כתבתי אז שגם אני בעם ואני לא זוכרת שמישהו שאל אותי), דרך גזענותו המובנית של ליברמן, ועד זחילתו הבלתי נתפסת של בנט אתמול. כמו קא הנחש הוא מכשף אותם למאורתו, ואחד-אחד הם מתכשפים.
ואנחנו נשארים כאן לבד עם מה שהבטיחו לנו ולא מקיימים - שהבחירות האלה הן על ההתנקות מתקופתו האפלה של הצורר - ובמקום זה מה? במה נתנחם? למדתי מהחיים שלפעמים צריך לתת מקום לאבל. והיום הוא יום לתת מקום לאבל - על מה שהיה כל כך קרוב, בהישג יד, אור מהבהב של תקווה בקצה מנהרת החידלון, ההשכחה, ההכחשה והנהנתנות החזירית, והנה אולי נלקח מאיתנו. הלוואי שאיזנקוט עוד יכול לייצר מתוכו את המנהיגות שנדרשת כדי לסובב את הספינה הזו הרחק מהקרחון, רגע לפני שהכול יתנפץ.
אבל גם סירת הצלה תגיע, או שנשחה ונגיע לחוף מבטחים, כי אנחנו לא יודעים אחרת.
מתנגנות לי מהבוקר מילותיו של מה שמזמן היה צריך להיות ההמנון:
אבל גם סירת הצלה תגיע, או שנשחה ונגיע לחוף מבטחים, כי אנחנו לא יודעים אחרת
מתנגנות לי מהבוקר מילותיו של מה שמזמן היה צריך להיות ההמנון
שחקי שחקי על החלומות,
זו אני החולם שח.
שחקי כי באדם אאמין,
כי עודני מאמין בך.
כי עוד נפשי דרור שואפת,
לא מכרתיה לעגל פז,
כי עוד אאמין באדם,
גם ברוחו, רוח עז.
רוחו ישליך כבלי-הבל,
ירוממנו במתי-על:
לא ברעב ימות עובד,
דרור לנפש, פת-לדל.
שחקי כי גם ברעות אאמין,
אאמין, כי עוד אמצא לב,
לב תקוותי גם תקוותיו,
יחוש אושר, יבין כאב.
אאמינה גם בעתיד,
אף אם ירחק זה היום,
אך בוא יבוא - ישאו שלום,
אז וברכה לאום מלאום.
ישוב יפרח אז גם עמי,
ובארץ יקום דור,
ברזל-כבליו יוסר מנו,
עין-בעין יראה אור.
יחיה, יאהב, יפעל, יעש,
דור בארץ אומנם חי,
לא בעתיד, בשמים -
חיי רוח לו אין די.
אז שיר חדש ישיר משורר,
ליפי ונשגב לבו ער
|
|
+חמש אפשרויות להקמת ממשלה ומאבק המילואימניקים
08:36 19/11/26 | יועז הנדל | לרשימה המלאה
איזנקוט. רק ממשלת אחדות [צילום: יונתן זינדל/פלאש 90]
מבין התרחישים הפוליטיים הקיימים, החלופה היציבה והמעשית ביותר היא ממשלה ציונית עם איזנקוט ראשון ברוטציה ונתניהו שני, בעוד המילואימניקים מבהירים שימשיכו להיאבק נגד השתמטות מול כל ממשלה שתקום
איזנקוט. רק ממשלת אחדות [צילום: יונתן זינדל/פלאש 90]
+המחיר הפוליטי: מחוק הגיוס ועד שומר חומות
08:31 19/11/26 | עמיחי שיקלי | לרשימה המלאה
איזנקוט וליברמן. שכרון כוח [צילום: יונתן זינדל/פלאש 90]
שלושה שבועות לאחר הבחירות, המציאות הפוליטית החדשה שיצרו ליברמן ואיזנקוט מונעת קידום של חוק גיוס משמעותי, בעוד שמסירת ניהול הכנסת לידי גורמים לאומניים בחברה הערבית מעוררת שיכרון כוח שמחלחל לרחובות
איזנקוט וליברמן. שכרון כוח [צילום: יונתן זינדל/פלאש 90]
+נתניהו משתמש בזכר הנופלים לצרכים פוליטיים
08:26 19/11/26 | יזהר שי | לרשימה המלאה
נתניהו. שימוש ציני [צילום: יונתן זינדל/פלאש 90]
ראש הממשלה נתניהו מנצל את זכר קורבנות 7 באוקטובר, פצועי המלחמה ותפילת "אל מלא רחמים" כדי לקדם תעמולה פוליטית ולתקוף את מועמדותו של ח"כ מתן כהנא לתפקיד יו"ר הכנסת
נתניהו. שימוש ציני [צילום: יונתן זינדל/פלאש 90]
+לפרק את המלכוד הפוליטי
08:17 19/11/26 | עומר מואב | לרשימה המלאה
ליברמן. אין לכם ברירה [צילום: יונתן זינדל/פלאש 90]
פסילת האפשרות לממשלה צרה מראש משאירה את גוש השינוי ללא קלפי מיקוח ומאפשרת לנתניהו להכתיב את הכללים למרות הפסדו בבחירות
ליברמן. אין לכם ברירה [צילום: יונתן זינדל/פלאש 90]
| מועדון VIP | להצטרפות הקלק כאן |
| פורומים News1 / תגובות |
| כללי | חדשות | רשימות | נושאים | אישים | פירמות | מוסדות |
| אקטואליה | מדיני/פוליטי | בריאות | כלכלה | משפט | סדום ועמורה | עיתונות |
| אכזבה מפגישת בנט ונתניהו והתקווה לאיזנקוט |
| תגובות [ 0 ] |
|
לכל התגובות
תפוס כינוי יחודי
|
||
| ברחבי הרשת / פרסומת |

