ערן מלכה טוען (יום ב', 5.3.18), כי חוקרי מח"ש ניצלו את מצבו הנפשי הקשה כאשר החתימו אותו על הסכם עד מדינה, וכי המדינה לא עמדה בהתחייבויות מרכזיות שלה כלפיה. הוא דיבר בהמשך חקירתו הנגדית במשפטו של רונאל פישר.

מלכה אמר, כי לא חשב שייווצר מצב בו איש לא ידבר איתו במשך שנה לאחר חתימת הסכם עד המדינה - כפי שקרה בפועל. לדבריו, "לא היה אכפת לי על מה אני חותם, בכלל לא קראתי מה היה כתוב שם, כי באותה נקודה זה היה: או שאני חותם או שגומרים לי את התא המשפחתי. הייתי שבור לחלוטין. הדבר היחיד שעמד לנגד עיני היו שלושה ילדים ואישה. היום לא הייתי חותם על הסכם כזה בתנאים כאלה, אבל הכל בדיעבד".

סניגורו של פישר, עו"ד עמית בר: "הם ניצלו את מצוקתך?". מלכה: "חד-משמעית, כן. עורך הדין שלי [עופר ברטל] מרגיש מרומה, כי הרבה דברים שהובטחו לא קרו. למשל: מתחמי הענישה. הם הבטיחו שיטענו למתחם אחד על כל הפרשה. ואז קמה התובעת [קרן אלטמן] ומתחילים לפרק את התיק הזה לפרשות ולמתחמי ענישה, שאם מצרפים את כולם - אני צריך לקבל 50 שנה. המתחם המקורי היה שבע-תשע שנים [מאסר] ושיטענו לשמונה שנים, ואז הם הציגו מתחם של שבע עד עשר וביקשו עשר". לדברי מלכה, "אני מרגיש מרומה, למשל בזה שעצרו אותי עד תום ההליכים" בניגוד להבטחתו של סגן ראש מח"ש, משה סעדה. מלכה טען, כי נושא מתחמי הענישה סוכם אומנם בכתב, אך הייתה הבטחה בעל-פה של התביעה שהיא תבקש עונש של שמונה שנים.

בר הקרין את חקירתו של מלכה בנוגע לאדם שקישר בין האחים אביב נחמיאס ויוסי נחמיאס לפישר, והראה כיצד נמחקו 26 שניות מהתיעוד שלה - בדיוק כאשר מלכה דיבר על אותו אדם. מלכה השיב, שאינו זוכר מה נאמר באותו מקטע. שאלת זהותו של אותו אדם העסיקה ארוכות את בית המשפט, בשל בקשתו של מלכה לחיסיון מפני הפללה עצמית בנוגע לקשריו איתו.

בהמשך עבר בר לאישום הראשון בתיק - הדלפת מידע לקבלן יאיר ביטון מהחקירה נגדו. מלכה אישר, כי היעד המקורי לחקירה היה הקבלן נסים פינס, וכי כאשר התברר שהוא פושט רגל ולא ניתן לחלט ממנו רכוש בשל הלבנת הון - בדקו החוקרים האם ניתן לייחס עבירה זו לביטון ולחברת ב.יאיר שבשליטתו. "בהלבנת הון מקור הכסף צריך להיות בעבירה, וכאן זה היה הפוך: מקור הכסף היה לגיטימי", אמר, בהסבירו מדוע הסתייג ממהלך זה שהציעו עמיתיו.

מלכה שב ואמר, כי הוא הדליף לפישר את המועד בו אמור היה ביטון להיעצר (מועד ה"פרוץ"), וכי פישר רק ידע על זימונו של ביטון ליחידת יהלום של רשות המיסים - ולא שהוא אמור להיעצר באותו יום. על-פי כתב האישום, בעקבות ההדלפה יצא ביטון מהארץ והמעצר נדחה. בר הראה, כי בחקירתו במח"ש אמר מלכה במפורש, כי היה בהלם מכך שפישר "ידע את זה" כאשר הוא עצמו לא ידע את התאריכים. עוד אישר מלכה, כי ביטון קיבל זימון לחקירה כאשר ביקש לצאת מהארץ מספר ימים קודם לכן.

עם זאת, עמד מלכה על כך שהוא העביר לפישר את המידע המכריע, ולטענתו עדותו במח"ש לא התייחסה למועד ה"פרוץ". השופט משה סובל אמר למלכה, כי גרסתו כעת על מועד ההדלפה סותרת את הודאתו בכתב האישום נגדו. "אין לי תשובה", הגיב מלכה.