בג"ץ עשוי להתערב בצורה נדירה בפסק דין של בית הדין הארצי לעבודה. זו משמעות הצו על תנאי שהוציאו (יום א', 13.5.18) השופטים נעם סולברג, מני מזוז ועופר גרוסקופף. הסוגיה נוגעת לנמל אשדוד - בו יחסי העבודה מתוחים ממילא, על-רקע השביתה הבלתי-חוקית בשבוע שעבר ובקשת ההנהלה לקנוס את ראשי הוועדים על בזיון בית הדין.

בדצמבר 2012 ובינואר 2013 נקטו חלק מעובדי נמל אשדוד בעיצומים, וההנהלה ניכתה חלק משכרם. העובדים פנו לבית הדין האיזורי לעבודה בבאר שבע, אבל קיבל את עמדת ההנהלה. באוגוסט 2017 קיבל בית הדין הארצי (הנשיא דאז יגאל פליטמן, סגן הנשיאה הנוכחי אילן איטח והשופט רועי פוליאק) באופן חלקי את ערעור העובדים.

בית הדין הארצי קבע, כי ההנהלה אינה יכולה לנכות את השכר על דעת עצמה, והורה לה לשלם לעובדי סקטור בתי המלאכה 32% או 63% משכר הבסיס ומן הבונוס (בהתאם להיקף העיצומים). לעומת זאת, נדחו הערעורים בנוגע למגזר המינהל ומגזר התפעול. המדינה עתרה לבג"ץ נגד פסק דין זה, ובניגוד לעמדתו הכמעט-קבועה - לפיה אינו מתערב בפסיקת בתי הדין לעבודה - עשוי הפעם בג"ץ להפוך את ההחלטה.

סולברג, מזוז וגרוסקופף הורו להסתדרות ולעובדי הנמל לנמק מדוע לא ייקבע, כי למעסיק ציבורי יש שתי אפשרויות לפעול בנוגע לשכר עובדיו שנקטו בעיצומים: לפנות לבית הדין במהלך בבקשה למתן פסק דין הצהרתי אודות התקיימותה של שביתה חלקית, ואז לשלם שכר ראוי; או לשלם לעובדים שכר ראוי בגין ימי השביתה החלקית בהתאם לשיקול דעתו, ואז יוכל ארגון העובדים או העובד לפנות לבית הדין, בטענה שהשכר המופחת אינו השכר הראוי.

עוד עולה מן הצו, כי בג"ץ שוקל לקבוע חזקה לפיה עובדים הנוקטים בעיצומים אינם זכאים כלל לבונוס, אלא רק לשכר הבסיס; וכי ברירת המחדל היא שלא קיימת חובת הידברות מחוץ לכותלי בית הדין ביחס לתשלום השכר בעד תקופת השביתה החלקית. את המדינה מייצג עו"ד דורון יפת; את ההסתדרות והוועדים - עוה"ד שי תקן, מורן פרידמן, הילה זקס ואלעד מורג; ואת הנמל - עוה"ד חיה ארמן, מיכל הברפלד וחופית כהנא.