ממשלות ברחבי העולם יתערבו ויחסמו את המסחר בביטקוין כאשר ממדיו יציבו איום מבחינת היכולת להשתמש בו לצרכים פסולים, כגון מימון טרור וסחר בסמים. כך צופה (יום ג', 29.5.18) יו"ר בנק הפועלים, עודד ערן, בכנס לשכת עורכי הדין.

ערן ביקש להציב בפרופורציה את הסחר בביטקוין ובמטבעות וירטואליים אחרים: "השווי הכולל של כל הביטקוינים בעולם הוא 120 מיליארד דולר, שזה 15% מהשווי של אפל לבדה וכמו פקדונות הציבור בבנק הפועלים. זה מעט מאוד ביחס למהומה סביב זה. הוא משמש יותר לספקולנטים ופחות לעסקות; קשה לקנות אותו וכמעט בלתי אפשרי למכור אותו. זו דוגמה לכך ששינויים יתרחשו, אבל עדיין לא מתרחשים.

"שני דברים מונעים מהביטקוין להתפתח, והם לא קשורים לכלכלה אלא למשפט. האחד הוא ציות: לא ניתן לדעת מי עומד מאחוריו ולכן לא ניתן לדעת מי מימן טרור וביצע עסקות בסמים; כל עוד הבעיה הזאת לא תיפתר, לא ניתן יהיה לסחור בו. כאשר הממדים שלו יציבו איום מבחינת ציות, הממשלות יצטרכו לעצור אותו, כי לא ייתכן שיהיה עולם בלתי מפוקח. השני: לא ניתן להוריש את הביטקוין. הראשון שירוץ אחרי מותו של הנפטר, או מי שהקוד יהיה בידיו, הוא שיתפוס אותו".

שופטת המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב, רות רונן, אמרה, כי בשנתיים האחרונות זולגות יותר ויותר סוגיות בינלאומיות לאולמותיהם של שופטי המחלקה. רונן ציינה, כי מצב זה מעלה שורה של סוגיות: הפורום הנאות, הדין החל, מענה כאשר רק חלק מהצדדים הם ישראלים, התייחסות להליכים מקבילים המתנהלים בחו"ל, מהי ההשלכה המשפטית של פסק דין זרים. "אלו שאלות חדשות וחדשניות, שלגבי רובן הגדול אין הכרעה בחוק ובפסיקה, ובית המשפט צריך להידרש אליהן תוך שימוש בכלים הלא-מאוד-מפותחים שעומדים לרשותו".

רונן העלתה גם כמה סוגיות שעל בית המשפט להביא בחשבון: האם יש רצון שיותר חברות זרות ייסחרו בתל אביב, או שמא רק ישראליות או דואליות? אולי החשובה היא הפעילות היצרנית ולא הרישום בבורסה? כיצד מאזנים בין הרצון להקל על חברות זרות לבין ההגנה על המשקיעים הישראלים? רונן העירה, כי ייתכן שהדרך הנכונה איננה להקל על כל החברות, אלא שיש למצב את ישראל דווקא כמדינה מחמירה וכך למשוך חברות איכותיות יותר.

עוד אמרה רונן, כי יש להימנע מביקורת רוחבית על הרגולציה ככלל, שכן יש לה חשיבות רבה. לדעתה, יש להיזהר מחוסר רגולציה לא פחות מאשר מעודף רגולציה, ואת הביקורת יש למקד בנושאים נקודתיים. רונן הביעה את התקווה, שהמחוקק יתן תשובות ברורות לפחות לחלק מהשאלות העולות מהגלובליזציה, כגון מהו הדין החל על חברות דואליות.