שופט בית המשפט העליון,
נעם סולברג - אחד השמרנים ומתנגדי האקטיביזם השיפוטי - פסק בניגוד למה שנראה כלשונו המפורשת של החוק, כדי לאפשר תשלום מזונות לילדיו של פושט רגל.
יעקב בנזקר הוא גרוש ואב לילדים, המצוי בהליכי פשיטת רגל. לאחר שניתן צו לכינוס נכסיו, הוא ביקש מבית המשפט המחוזי מרכז לקצוב את מזונותיהם של ילדיהם כך שיוכל לשלם אותו. השופט
שכיב סרחאן דחה על הסף את הבקשה, שכן פקודת פשיטת הרגל קובעת: "ניתן צו כינוס, רשאי בית המשפט, לפי בקשתו של אדם שמגיעים לו מחייב על-פי פסק דין מזונות שזמן פרעונם חל אחרי מתן צו הכינוס, להקציב לאותו אדם מזמן לזמן מתוך נכסי החייב או מתוך הכנסותיו סכומי כסף שימצא לנכון". מאחר שהבקשה לא הוגשה בידי הילדים או אמם, הסביר סרחאן, אין הוא יכול להיעתר לה.
בנזקר ערער לבית המשפט העליון, וזכה לתמיכתם של כונס הנכסים הרשמי ושל הנאמן לנכסיו, עו"ד מיכאל גבור. סולברג קיבל את הערעור (31.5.18), למרות שהוא עצמו אומר שלכאורה הדבר אינו אפשרי: "גם אם התכליות שבבסיס הליך קציבת המזונות מתקיימות כולן כאשר החייב עצמו מגיש את בקשת הקציבה, הרי שאם הדבר אינו נכנס בגדרי לשון החוק - לא ניתן להיעתר לערעור. זאת, חרף הסכמת כל הצדדים וחרף הקושי המעשי הנוצר. קושי זה נגרם בעטיו של המחוקק, ואין כוח בידי בית המשפט לרפאו".
עם זאת, סולברג מצא את הדרך להיענות לבקשה. ראשית, הוא אומר, הבקשה מוגשת למענם של הילדים - גם אם ההורה המשמורן אינו מגיש אותה מסיבה כלשהי. "גם אם לפי שורת הדין ההורה המשמורן הוא זה שמוסמך להגיש את הבקשה בשם הילדים, הרי שכאשר לא עשה כן, יכול החייב עצמו להגיש את הבקשה בשמם".
סולברג גם מתווה את המסלול להתגבר על הצורך בבקשה של ההורה המשמורן: על בית המשפט לברר מדוע המשמורן לא הגיש את הבקשה ומהי עמדתו לגבי בקשתו של ההורה פושט הרגל. "ניתן לראות בתגובה שתוגש כמעין 'בקשה': אם ההורה המשמורן יודיע שהוא מצטרף לבקשה שהגיש החייב, מה טוב; אם יסתייג מן האמור בה ויבקש לקצוב סכום אחר, ניתן יהיה לראות בכך כבקשתו לקציבת הסכום; ואם לא יגיב כלל - ניתן לראות את העדר התגובה כהסכמה".
נימוק שני שבפיו של סולברג הוא שבתי המשפט המחוזיים נוהגים לדון בבקשות מעין אלו, בקובעם שהן עונות על התכלית המרכזית - הבטחת מזונותיהם של הילדים. ושלישית: חוק חדלות פרעון ושיקום כלכלי, שייכנס לתוקפו בשנה הבאה, ממילא יאפשר קציבת מזונות בלא הגשת הבקשה מצד הזכאים להם. לפיכך, הורה סולברג לסראחן לדון לגופה בבקשתו של בנזקר ולבקש את תגובתה של גרושתו.
השופטים
ג'ורג' קרא ו
דוד מינץ הסכימו עם סולברג. את בנזקר ייצגו עוה"ד גיא ניימן ואמילי חכמון, ואת הכנ"ר - עו"ד מיכל בן-עמי (ליבוביץ).
על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
