שרשרת טעויות שהחלה אצל שופט השלום התל אביבי איתי הרמלין הביאה לכך שבעלת מוגבלות נאלצה להתרוצץ חודשים ארוכים כדי לבטל בדיקה רפואית אליה זומנה ללא כל צורך. שופטת בית משפט השלום בפתח תקוה, ניצה מימון-שעשוע, קבעה, כי המדינה תפצה את האישה - רינה איגרא - ב-30,000 שקל.

איגרא - בעלת תו נכה - קיבלה דוחות חניה בנימוק שחנתה במקומות האסורים גם לחניית נכים. היא ביקשה להישפט וטענה שהתמרורים בהם מדובר לא היו ערוכים כחוק. הרמלין, שישב בבית המשפט לעניינים מקומיים בתל אביב, הורה בינואר 2015 להעביר את פרוטוקול הדיון למשרד התחבורה. בשל טעות במזכירות בית המשפט, הועבר הפרוטוקול למכון הרפואי לבטיחות בדרכים הכפוף למשרד הבריאות, ובמאי 2015 הוא זימן את איגרא לבדיקה תוך אזהרה שרשיונה יישלל אם לא תופיע.

בנקודה זו החלה התרוצצות של חמישה חודשים, כאשר איגרא מנסה לבטל את הזימון המיותר. היא ביקשה מהרמלין לתקן את טעותו, אך הוא סירב ואף לא בדק האם אכן נפלה טעות; בקשה נוספת של איגרא נדחתה גם היא בידי הרמלין, וכך גם בקשתה ממנו לעיון חוזר. השופטת המחוזית דניאלה שריזלי דחתה את בקשתה של איגרא לערער, וכך גם שופט בית המשפט העליון, אורי שהם. רק פנייה ליועצת המשפטית של משרד הבריאות הביאה לביטול הזימון. נציב תלונות הציבור על שופטים, אליעזר ריבלין, קבע שתלונתה של איגרא הייתה מוצדקת תוך שהוא מטיל את האחריות המרכזית על הרמלין.

איגרא תבעה 250,000 שקל מהנהלת בתי המשפט, משרד הבריאות ועיריית תל אביב (המפעילה את מזכירות בית המשפט לעניינים מקומיים). מימון-שעשוע אומרת (16.5.18), כי היא סבורה שניתן להטיל אחריות על בתי המשפט לא רק במקרה של זדון אלא גם במקרה של רשלנות רבתי - וכך היה הפעם:

"הגם שכל החלטה בפני עצמה יכולה להיחשב כשגויה או רשלנית 'סתם', הרי שהצטברות שרשרת ההחלטות שדנו בבקשות התובעת לתיקון הטעות, ודחו אותן בהסתמך על טעמים פרוצדורליים כאלה ואחרים, בלי להבחין כי מדובר בטעות פקידותית פשוטה שהיה מקום לתקנה מלכתחילה, או למצער לבדוק את סיבת הוצאת הזימון, שהיה ברור כי אין קשר בינו לבין פרוטוקול הדיון, מהווה בהצטברותה רשלנות רבתי של המערכת".

מימון-שעשוע קבעה שעיריית תל אביב לא פעלה ברשלנות המצדיקה את חיובה בפיצוי, וזאת לעומת הנהלת בתי המשפט ומשרד הבריאות. מדובר ב"השתלשלות קפקאית של ממש, בה טעות פקידותית שנעשתה בתום לב מנציחה את עצמה עקב חוסר התייחסות ובדיקה נאותה" מצד בתי המשפט ומשרד הבריאות. איגרא נאלצה להתרוצץ במשך חמישה חודשים וללא ספק חשה גם תסכול וכעס לנוכח אטימותו של הממסד, וגם תחושת התנכלות לאחר שהגישה בקשה לתביעה ייצוגית בטענה לליקויים בתמרורים.

מימון-שעשוע חייבה את בתי המשפט ומשרד הבריאות לשלם לאיגרא פיצוי בסך 30,000 שקל, להחזיר לה את ההוצאות שהיו לה בנוגע לטיפול בזימון בסך 11,800 ולשלם הוצאות בסך 8,000 שקל.