גדר ההפרדה אינה מהווה גבול לעניין הביטוח הלאומי ואינה משנה את הגדרת התושבות בישראל שהיא תנאי ליהנות משירותיו - קובע (יום ב', 25.6.18) בית הדין הארצי לעבודה.

בית הדין דחה ברוב דעות את ערעורם של בני הזוג גאסר ורנא עטאללה, אזרחי ישראל המתגוררים בשכונת הדואר שליד ירושלים, נגד הקביעה לפיה אינם תושבי ישראל לעניין הביטוח הלאומי. השכונה כולה וביתה של המשפחה אינם מצויים בתחום השיפוט של ירושלים, אך הבית הספציפי נמצא ממערב לגדר ההפרדה - דהיינו בשטח ישראל. בני הזוג טענו, כי במצב זה יש לראותם כתושבי ישראל לעניין הביטוח הלאומי. המוסד דחה את עמדתם וכך גם בית הדין האיזורי בירושלים.

הנשיאה ורדה וירט-ליבנה אומרת, כי תושבות נגזרת בראש ובראשונה ממקום המגורים בפועל. שכונת הדואר אינה חלק מישראל, ולכן תושביה אינם תושבי ישראל. היועץ המשפטי אומנם קבע בזמנו, כי מי שהתגוררו בשכונה לפני הקמת גדר ההפרדה יוכלו להיחשב בתנאים מסוימים כתושבי ישראל, אך עטאללה עברו אליה רק לאחר הקמת הגדר.

טענתם העיקרית של עטאללה הייתה, שיש להחיל עליהם את הפסיקה בנוגע לצור באהר - כפר שחלקו נמצא בתחום המוניציפלי של ירושלים וחלקו מחוצה לו. לאחר הקמת גדר ההפרדה קבע הביטוח הלאומי שתושבי הכפר אינם תושבי ישראל, אך היועץ המשפטי הורה להכיר בהם כתושבים וכך גם הוסכם בבג"ץ. וירט-ליבנה אומרת, שאין ללמוד ממקרה צור באהר, שכן שם כאמור מדובר היה בהנחיה של היועץ - והוא אשר קבע את ההפך בנוגע לשכונת הדואר. קיימת הצדקה לאבחנה זו, שכן במקרה של צור באהר הכוונה הייתה לתת פתרון למי שהגדר שינתה את מציאות חייהם - מה שאינו נכון לגבי שכונת הדואר.

השופטת לאה גליקסמן סברה בדעת המיעוט, כי מכלול הנסיבות מלמד שמרכז החיים של עטאללה הוא בישראל, למרות שביתם נמצא מחוצה לה. היא גם חלקה על וירט-ליבנה בנוגע למסקנות שיש להסיק מהסיור יוצא הדופן שערך בית הדין בשטח: וירט-ליבנה סברה שהתושבים יכולים לנוע בחופשיות יחסית בין ישראל לרשות הפלשתינית ומצבם הכלכלי השתפר, ואילו גליקסמן אומרת שהתנועה מוגבלת ויוצרת קשיים.

הנשיא בדימוס יגאל פליטמן ונציג הציבור דן בן-חיים תמכו בעמדתה של וירט-ליבנה, בעוד נציג הציבור אמיר ירון הסכים עם גליקסמן. את עטאללה ייצג עו"ד איברהים חסן, את הביטוח הלאומי ייצגה עו"ד ויויאן קליין-בנימין, ואת היועץ המשפטי - עו"ד איתמר הר-אבן.