הנגידה היוצאת של בנק ישראל, פרופ' קרנית פלוג, טוענת כי ההחלטה להשאיר את הייעוץ הכלכלי לממשלה בחוק בנק ישראל משנת 2010 שירתה את המדינה היטב.

"בחלק מהמצבים, עלינו לספק את המלצות המדיניות בשקט, מאחורי דלתיים סגורות, ובשאלות המדיניות המרכזיות עלינו לתרום גם לדיון ציבורי מושכל יותר. אני מאמינה כי בתוך ההקשר הפוליטי הנוכחי שבו המדיניות נוטה, יותר מבעבר, להתמקד בתועלות של הטווח הקצר ולהתעלם מסיכונים ועלויות לטווח הארוך, חיוני שמוסד עצמאי בעל מוניטין יספק ניתוח מדיניות וייעוץ, ויסייע בהסברת הסוגיות לציבור. אם כן, אני סבורה שההחלטה להותיר את הייעוץ הכלכלי לממשלה בחוק בנק ישראל החדש משנת 2010, שירתה את המדינה היטב", ציינה (יום א', 4.11.18) בכינוס שהתקיים בבנק ישראל לרגל סיום כהונתה.

לדבריה, ניהול המדיניות המוניטרית בישראל בחמש השנים האחרונות, שאולי נראה משעמם לפעמים לצופים מהצד, היה מסע מרתק למעורבים בעשיית המדיניות. "בתחילת הדרך, הפחתנו את הריבית ל-0.1% - הרמה הנמוכה אי-פעם בישראל, מהלך שזיכה אותי בתואר "הנגידה המפתיעה בעולם" על-פי אחת מרשתות החדשות הבינלאומיות. מאוחר יותר, נערכנו לאפשרות להשתמש בכלי מדיניות לא קונבנציונאליים, אופציה שבסופו של דבר החלטנו לא להשתמש בה, לאור הצמיחה הנאה, ההתפתחויות החיוביות בשוק העבודה וההערכה כי האינפלציה הנמוכה לא משקפת חוסר ביקוש, אלא, לפחות בחלקה, הייתה תוצאה של תהליכים חיוביים כגון הגברת התחרות.

"לאחר כמעט 4 שנים בהם הותרנו את הריבית ברמה של 0.1%, מסתמן שאנו מתקרבים לעידן של נורמליזציה ההדרגתית. אני כבר יכולה לדמיין את הוויכוחים הלוהטים שיתרחשו בוועדה המוניטרית לגבי התוואי והקצב של התהליך הזה. האתגר של הוועדה יהיה לא לפעול מהר מידי, כדי לא לפגוע בתהליך ההתבססות של סביבת האינפלציה בטווח היעד שלה; ולא לפעול לאט מדי, כדי לא להישאר behind the curve. אני מבטיחה שאעקוב אחר תהליך זה מקרוב, בעניין רב", אמרה.