8 עיצומים בעשור ב-16 מיליון שקל

ועדת החקירה הפרלמנטרית להתנהלות המערכת הפיננסית בהסדרי אשראי ללווים עסקיים גדולים התכנסה (יום א', 4.11.18) לישיבה לבחינת התנהלות רשות שוק ההון, הביטוח והחיסכון בהשתתפות הממונה על הרשות, ד"ר משה ברקת. היו"ר איתן כבל פתח את הישיבה ואמר כי הוא סבור שהממונה הקודמת, דורית סלינגר, שגתה שגיאה קשה כלא התייצבה בפני הוועדה. הוא הוסיף כי הוועדה שוקלת בכובד ראש לזמן את בכירי המערכת הבנקאית שהיו מעורבים בקבלת החלטות ב"זמן אמת" וסיימו את תפקידם זה מכבר. "קיבלנו פנייה בנושא גם מהתנועה לאיכות השלטון ואנחנו מאמינים כי בהחלט יש לכך מקום ולכן הוועדה מקיימת התייעצויות בנושא", אמר. באשר למוסדיים אמר כבל כי הם מנהלים כ-1.6 טריליון שקל, סכום הגדול פי 1.2 מהתוצר של מדינת ישראל, ומשק בית ישראלי ממוצע מחזיק כ-560 אלף שקלים בתיקים בפיקוח רשות שוק ההון. לדבריו, "לוועדה חשש כבד כי הבעיות באשראי, שבעבר - גם לדעת הבנקאים עצמם - היו מרוכזות אצל הבנקים, עברו גם למוסדיים. ולכך יהיו השלכות על כל אחד ואחת מאתנו - כולל על הגברת כהן מחדרה".

בעניין זה אמר כבל כי קיים "ארביטראז' רגולטורי" - פער בהיקף הפיקוח ועוצמתי של מאסדרים שונים שמנוצלים על-ידי שחקנים בשוק לטובת קידום האינטרסים שלהם. למשל, הסביר היו"ר כבל, יש חשש שהלווים הגדולים קיבלו מהמוסדיים הלוואות ביתר קלות מאשר מהבנקים. "חשוב ביותר לוודא כי צמיחת שוק האשראי המוסדי, בין היתר על חשבון האשראי הבנקאי, איננה תוצאה של ארביטראז' רגולטורי", אמר.

הממונה על רשות שוק ההון, משה ברקת, אמר כי "עיקר הפעילות של המוסדיים בשנים הבעייתיות זה פעילות באג"ח שם חשובים הסחירות והנזילות לא פחות מנזילות האשראי. כל הראייה שונה מהותית מתהליך של הלוואה. ככלל האשראי של המוסדיים שניתן על-ידי אג"ח הוא לא תוצאה של יחסים עסקיים כמו בבנקים. הכסף הפנוי במערכת המוסדית מצא את מקומו קודם כל באזורי הנוחות, בישראל ולא בחול אצל הקבוצות הגדולות במשק. מאוחר יותר השוק מתבגר והיום מסתכלים על אשראי שניתן עם התניות פיננסיות ואף בטוחות. היה פה ארביטרז' רגולטורי מסוים אבל תכף נראה איך על פני השנים הדברים נסגרו. למוסדיים היו כספים פנויים להשקעה שהצטברו עוד יותר אחרי הרפורמה בפנסיה ב-2008. לאחר מכן, גם אם לא מיד, נוצרה הסדרה מקיפה של הרגולטורים. לוקח מספר שנים להחיל הסדרה מקיפה אבל המסר לשוק עובר כשהרגולטורים מתערבים והשוק מרוסן. ההסדרה נעשית תוך כדי תנועה ותוך כדי גידול בשוק הזה. אין לצפות להקבלה לפיקוח על הבנקים. רשות שוק ההון פעלה ופועלת להגן על כספי החוסכים הפנסיונים. מתכוונים להשקיע משאבים רבים להבטיח לעם ישראל שהפנסיה שלו מנוהלת באופן תקין, האחריות למעל 1.6 טריליון ש"ח היא גדולה ואני מקווה שיינתנו להם המשאבים לשם כך".

כבל שאל אם הרשות לא מבצעת מעקב ובקרה על הגופים המוסדיים שנותנים אשראי לקבוצות העסקיות הגדולות, כפי שהציגה הרשות בפגישה מקדימה עם הוועדה, וברקת השיב כי נעשו צעדי בירות לאורך השנים. כבל המשיך ואמר כי "עוד ביולי האנשים שלכם השיבו לנו שהנתונים של כמות הכספים שניתנו לקבוצות הגדולות אינם זמינים וכדי לענות על השאלה הזו יידרש לכם חודש לפחות, וזה יהיה תהליך שהוא 'סיוט לרשות'. מה יש לך לומר? שלושה חודשים עברו מאז ולא קיבלנו את החומר". ברקת השיב כי "עד 2012, ואפילו 2015, רשות שוק ההון לא ראתה את זה כנושא דרמטי בניהול סיכוי אשראי. לא נאסף מידע שיטתי ושוטף לגבי הקבוצות הגדולות עד 2012. במאי 2018 יצאה הנחיה שמחייבת דיווח על הלווים הגדולים. מ-2012 נעשה איסוף שוטף של מידע ורק לגבי אגח קונצרני". על כך העיר היו"ר כבל: "סלינגר קיבלה אולי פיק ברכיים כי הייתה צריכה לענות על שאלות בתקופה שלה?".

ח"כ רועי פולקמן ציין כי הרשות ביצעה מ-2003 שישה דוחות ביקורת וביקש לדעת מה הטריגר שגורם לרשות לבצע בדיקה, ברקת השיב כי המספר 6 הוא לא נכון ונעשו עוד 25 ביקורות על אשראי לא סחיר ועוד 100 צעדי ביקורת לניטור סיכונים, עם זאת הוסיף כי יש לו מגבלה לתת מידע לגבי גופים מפוקחים ספציפיים. פולקמן שאל האם לרשות יש דוחות ביקורת באשר לכספים שניתנו לאפריקה ישראל, לאליעזר פישמן, אילן בן דב, נוחי דנקנר וסגן הממונה יואב גפני השיב: "אני לא יכול לומר שיש דוח בכל אחד מהמקרים שציינתם", וביקש שלא להתייחס לדוח ספציפי. על כך אמר כבל: "סלינגר אמרה שאין דוח על דנקנר. לא ביקשתי לדעת את סודות האטום של ישראל. עצם קיום הדוח הוא סודי? יש דנקנר או אין?". על כך השיב גפני: "נבדוק ונשוב לוועדה".

ח"כ בצלאל סמוטריץ' התייחס לעיצומים הכספיים שהטילה הרשות ואמר כי מ-2008 הוטלו 8 עיצומים בסך של 16 מיליון שקלים, וביקש לדעת האם היו מקרים שהמלצה להטיל עיצום נעצרה בדרך. על כך השיב גפני: "ההסקה כאילו כל ליקוי שמצאנו יכול להוליד עיצום כספי היא לא נכונה". ברקת הוסיף: "יש מקומות שיש הפרה ויש עיצום ויש מקומות שזה לא מגיע להפרה אבל הרגולטור רוצה לחנך את השוק לכן הוא אומר שכך לא מתנהגים. זו אכיפה רכה יותר ואם מכבדים את המפקח, כאשר נאמרת אמירה ערכית השוק מתיישר".

ח"כ דב חנין התייחס לכשלי האשראי ואמר כי ראינו את כל השערוריות שהציבור שילם עליהם את המחיר ושאל כמה כשלים מצאה הרשות מראש וכמה לא, על כך ברקת וגפני לא השיבו. חנין הוסיף ושאל על השפעת בעלי השליטה הדומיננטיים ועל ניגודי העניינים של בעלי תפקידים בגופים המוסדיים ושאל למה לא הייתה ענישה במקרים של ניגוד עניינים. "למרות שאמרתם דברים חמורים (על ניגוד עניינים) לא פעלתם נגד מי שעשה אותם", אמר. ברקת השיב: "פה זה כמעט אפס סובלנות". חנין הגיב: "אני רוצה לראות את זה", וברקת אמר: "יכול להיות שהיו דברים בשטח האפור". דב חנין המשיך ואמר כי ניגוד עניינים זה שחור משחור והוועדה מצפה שהרשות תפעל בעניין, וברקת אמר: "אם ככה כל עם ישראל בניגוד עניינים כי זה משק קטן". כבל וחנין שאלו האם הרשות פעלה במקרים בהם התפרסמו בזמן אמת ידיעות על לחצים על חברי כנסת וכל חברי ועדות השקעה, כמו לחץ על ח"כ שלי יחימוביץ', וגפני השיב: "לא שמעתי על המקרה הזה".

ח"כ עיסאווי פריג' אמר: "אחרי שהקשבתי שעתיים וחצי אני מבין למה הממונה (סלינגר) לא רצתה לשבת פה. אני מבין שאין מה להגיד, יש מה להסתיר ויש בלאגן. יש חרטא ברטא בשוק ההון. אני רוצה לדבר על שוק ההלוואות. ב-10 שנים אחרונות ממה שלמדנו חלה עלייה והסטת מתן הלוואות מהשוק הבנקאי למוסדי. האם בדקתם איזה סוגי לווים באים אליכם?". ברקת התייחס לדברים ואמר כי הוא לא מסכים שיש פיקוח מופקר. לדבריו, "השוק הזה צמח בצורה מהירה והרגולציה ידעה להסדיר אותו בזמן קצר, תוך כדי ריצה". פריג' הוסיף: "האם רמת הפיקוח שלכם עכשיו מסוגלת לתת הגנה לציבור ולכספי החוסכים?" וברקת השיב: "צריכים לחזק את הרגולטור". כבל נזעק ואמר כי היה מצפה לשמוע שהרשות עושה עבודה טובה כך שהחוסכים יוכלו לישון טוב בלילה, אבל ברקת אומר 'אנחנו נעשה...', ושאל אז מה קורה עכשיו? ברקת השיב: "אני מאמין שכספי הפנסיה שלנו נמצאים בידיים טובות".

ח"כ איילת נחמיאס ורבין ביקשה התייחסות לאפקט ההילה וגפני השיב כי הרשות לא בדקה את העניין של אפקט ההילה ואמר כי לא ידעה לאמוד אותו במובנים של עלי בדיקה.

היו"ר כבל סיכם את הדיון ואמר כי ברקת לקח עליו את כל חטאי העבר, אולם בעוד שכולם היו עסוקים בבנקים ובמחיקת חובות במערכת הבנקאית אותם לווים באו לקבל כספים בשוק ההון ונשאלת השאלה מה בדקה רשות שוק ההון והאם מי שבדק ולא מצא כלום התקדם בסולם הדרגות? בסוף בן דב, פישמן, אפריקה ישראל, דנקנר - היו בצרות בעולם הבנקאות והמשיכו לקבל הלוואות מהיד השנייה. אם זה לא ארביטרז' רגולטורי אז מה זה ארביטרז' רגולטורי? לא באנו להגיד שהעסק קרס, רק אנחנו יודעים שהייתה בעיה. אנחנו מבינים למה הממונה הקודמת (סלינגר) לא הגיעה. יש לכם הרבה עבודה, עם כל הכבוד לתשובות שנתתם כמעט ולא קיבלנו נימוק משכנע לכל אחד מהאירועים שנגענו בהם. נתבע לקבל תשובות על כל מה שאתם יכולים. אנחנו מבינים איך המערכת עבדה והתהליך לקה בחסר, אנחנו יוצאים מכאן עם יותר שאלות מאשר תשובות".