13 חודשי מאסר - החופפים את תקופת מעצרו - וקנס של 10,000 שקל. זהו העונש שגזרה (יום ב', 5.11.18) שופטת בית המשפט המחוזי מרכז, ורדה מרוז, על גלעד גרנביץ, רכז מודיעין ביחידה להב 433, שהודה והורשע במסירת מידע חסוי לאזרח, אשר העביר אותו לראש משפחת הפשע אלי מוסלי. הפרקליטות עשויה לערער על קולת העונש.

משפטו של גרנביץ התנהל בדלתיים סגורות, ודבר הרשעתו פורסם רק 3.5 חודשים לאחר האירוע. פסק הדין וההסדר לא פורסמו, ורק מגזר הדין ניתן ללמוד שהפרשה הסתיימה בקול דממה דקה - גם כלפי רוב המעורבים האחרים. מרוז מציינת, כי המשפט נמשך ארבע שנים, משום ש"קשיים רבים עלו במהלך שמיעת ראיות התביעה בשל החשאיות שליוותה את פעילותו המודיעינית של הנאשם והקושי לחשוף עובדות הנוגעות לה, שמא ייחשפו שיטות עבודה ואמצעי פעולה בהן נוקט מודיעין המשטרה. לבקשות שהגישה ההגנה מעת לעת, נחשפו ראיות שהיו חיוניות להגנת הנאשם".

בכתב האישום המקורי נטען, כי החוקר הפרטי בני יפרח פעל מטעמם של מוסלי והעבריין אלי חדד לקבל את המידע המסווג. המתווך בעסקות היה החוקר הפרטי עודד גביש, שהיה עד מדינה בתיק. נטען בו, כי יפרח דרש מגביש 100,000 דולר תמורת המידע שקיבל מגרנביץ, ולבסוף קיבל גרנביץ 50,000 דולר. על-פי האישום המקורי השני, יפרח פנה פעמיים לגרנביץ וביקש לרכוש ממנו מידע מסווג, ובתמורה שילם לו 2,000 דולר ו-1,800 אירו.

במהלך הדיון הושג הסדר עם מוסלי, ונמחקה העבירה של מתן שוחד בסך 100,000 דולר. הוא הודה בקשירת קשר לביצוע פשע ובפגיעה בפרטיות, ונדון ל-36 ימי מאסר (תקופת מעצרו). יפתח הודה בעבירות של תיווך בשוחד בארבע הזדמנויות, קשירת קשר לביצוע פשע בשתי הזדמנויות, שיבוש מהלכי משפט והאזנת סתר שלא כדין ונדון ל-17 חודשי מאסר. התביעה חזרה בה מכתב האישום נגד חדד, שהואשם בתיווך לשוחד, לאחר שסירבה לחשוף ראיות שהחיסיון עליהן הוסר בידי מרוז.

מרוז מציינת: "כתב האישום המתוקן ניקה את הנאשם מכל עבירות השוחד שיוחסו לו ותחתיו יוחסה לו עבירה של 'גילוי בהפרת חובה', מסוג עוון. הוטעם בכתב האישום המתוקן, כי עבירה זו בוצעה תוך 'עצימת עיניים' מהאפשרות שיפתח יעשה במידע המסווג שמסר לו הנאשם
שימוש לרעה. כן צוין, כי הנאשם הונע במעשיו משאיפתו להגיע להישגים מקצועיים ולקדם
את היחידה בה שירת".

בכתב האישום המתוקן נאמר, כי גרנביץ מסר ליפתח מידע על נסיונו לגייס כמודיע את אחד מאנשיו של מוסלי. יפתח יצר קשר עם מוסלי באמצעות גביש, אך מוסלי סירב לרכוש את המידע באומרו שאינו רלוונטי עבורו. יפתח ביקש וקיבל מגרנביץ מידע נוסף, כדי להוכיח שיש בו ערך. מכתב האישום עולה, כי בסופו של דבר לא נמכר המידע למוסלי. באישום השני נאמר, כי גרנביץ סייע ליפתח להתקין מכשיר מעקב ברכבו של אדם שאחריו עקב גביש. גרנביץ הורשע באישום הראשון בקשירת קשר לביצוע פשע ובגילוי בהפרת חובה. באישום השני הוא הורשע בקשירת קשר לביצוע פשע, בפגיעה בפרטיות ובשימוש לרעה בכוח המשרה. המדינה ביקשה לגזור עליו שלוש שנות מאסר.

גזר הדין חושף שורה של כשלים בהתנהלות מח"ש, כולל אמירת שקר לבית המשפט. המדינה הטילה חסיונות על ראיות בנימוק שנמחקו מהמערכת; בעקבות הוראותיה של מרוז, התברר שהן קיימות וחיוניות להגנתו של גרנביץ. המדינה גם הסתירה הקלטה של שיחה בין גרנביץ לבין מפקדו, אבי גור, "אשר תחילה כפרה התביעה בקיומה ורק לאחר בקשות חוזרות ונשנות לגילוי חומר חקירה, אישרה את דבר קיומה" והתברר שהיא מהותית להגנה.

מרוז אומרת: "הנאשם ניצל באורח בלתי ראוי, בלשון המעטה, את מעמדו הבכיר ונגישותו למאגרי מידע רגישים ומסווגים. על-אף האחריות הכבדה שהוטלה על כתפיו, לא השכיל להציב גבולות בין תפקידו לקשריו האישיים עם יפתח ואפשר לו לחדור לעולמו המקצועי, להופכו לשותףסוד מלא. אף אם עשה כן משיקולים מקצועיים, הרי שבהתנהלותו סטה הנאשם באורח
ניכר מהנורמות המקובלות. הנאשם שיחק לידיו של יפתח, אשר ניצל אותו לצרכיו הכלכליים. הוא פעל במודע, שכן 'עצימת עיניים' שקולה למודעות.

"...אמנם, כתב האישום המתוקן 'ניקה' את הנאשם מהעבירות של נטילת שוחד והפחית
באורח משמעותי מחומרת העבירות שיוחסו לו בכתב האישום המקורי. אולם, אין להקל
ראש בחומרת העבירות בהן הורשע, אף אין להתעלם מהמניע שעמד ביסוד ביצוען – רצונו
לזכות בהכרה, בקידום ובהערכת מפקדיו".

מרוז מוסיפה: "העבירות בהן הורשע, מהוות סטייה ניכרת מחובת הנאמנות המוטלת על
כל שוטר בדגש על קצין מודיעין ביחידת עילית. שאיפתו המקצועית של הנאשם לקידום, כמו גם רצונו לקדם את היחידה בה שירת - לגיטימית ורצויה כל עוד היא מצויה בגדר החוק, הנהוג והמקובל. הנאשם הפר את החוק וחרג מנורמות התנהלות מקובלות". מרוז דוחה את ביקורתה של ההגנה על התנהלות התביעה, "על שנהגה בקפידה, אף אם לעיתים, יתרה. החסיונות הוסרו ככל שנדרשה הסרתם לשם הגנת הנאשם". לדבריה, אין במחדלים כדי להצדיק הגנה מן הצדק, במיוחד לנוכח העובדה שהסדר הטיעון מקל מאוד עם גרנביץ וכבר מביא בחשבון את הפגמים שנפלו בהתנהלות התביעה.

לעומת זאת, ממשיכה מרוז, יש להביא בחשבון את הצורה בה הוצג גרנביץ בפרהסיה בתחילת ההליך ואת הפער בין האישום המקורי לבין ההסדר. כמו-כן, היא מזכירה את הנזק הכלכלי העצום שספגה משפחתו ואת הטראומה שהייתה מנת חלקה. "יש להניח, כי אילו היה מוגש מלכתחילה כתב האישום המתוקן נגד הנאשם, אזי הייתה לכך משמעות ביחס להשלכותיו על הנאשם ועל משפחתו", היא אומרת. את מח"ש ייצגו עוה"ד הלה אדלמן ומיכל פרייסמן, ואת גרנביץ - עו"ד קובי סודרי.