לרגל יום המשפחה שחל אתמול (א', 22.2.04), ריכזה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נתונים על האוכלוסיה הישראלית. מהנתונים עולה בין השאר, כי בשנת 2002 כללה המשפחה הישראלית בממוצע 3.8 נפשות. כתוצאה משיעורי פריון נמוכים יותר, המשפחה היהודית קטנה מזו הערבית: 3.6 נפשות בממוצע במשפחה היהודית ו-5.0 נפשות בממוצע במשפחה הערבית. יותר משליש מן המשפחות הערביות מונות 6 נפשות ויותר, כמעט פי 4 משיעור משפחות אלה בקרב האוכלוסיה היהודית.

מספר המשפחות בישראל בשנת 2002 נאמד ב-1.542 מיליון, מהן 1.261 מיליון משפחות באוכלוסיה היהודית (82%) ו-238 אלף משפחות באוכלוסיה הערבית (15%). 43 אלף הן באוכלוסיה שאינה יהודית ואינה ערבית.

שמות המשפחה הנפוצים ביותר לשנת 2002 הם: כהן, לוי, מזרחי, פרץ וביטון.

כמחצית מהמשפחות בישראל, 791 אלף, מורכבות מזוג הורים וילדים עד גיל 17. עוד כ-350 אלף משפחות (23%) מורכבות מבני זוג בלבד - זוגות צעירים ללא ילדים וזוגות מבוגרים ללא ילדים באותו משק בית. כ-187 אלף משפחות (12%) מורכבות מהורה יחיד עם בנים/בנות בכל הגילאים, במחצית מהמשפחות החד-הוריות האלה הילדים הם עד גיל 17 (98 אלף, 6.4% מכלל המשפחות).

אחוז המשפחות בהן הורה יחיד עם ילדים עד גיל 17 בישראל נמוך מזה שבארה"ב (16%), קנדה (8%) ואנגליה (8%) ודומה לזה של הולנד (6%).

הרכב המשפחות בישראל שונה בין קבוצות אוכלוסיה שונות:

באוכלוסיה הערבית אחוז גבוה יותר (70%) של משפחות בעלות מבנה "מסורתי" הכולל זוג הורים וילדים קטנים עד גיל 17, בהשוואה למחצית מהמשפחות באוכלוסיה היהודית. באוכלוסיה היהודית אחוז גבוה יותר של משפחות בהן בני זוג בלבד (25%) ומשפחות חד-הוריות (כ-13%) בהשוואה לאוכלוסיה הערבית (9% ו-9%).

מספר ילדים למשפחה:

המספר הממוצע של ילדים עד גיל 17 (למשפחה עם ילדים עד גיל זה) בשנת 2002 עמד על 2.3. במשפחה היהודית מספר נמוך יותר מאשר בקרב האוכלוסיה הערבית (2.2 ו-3.1 בהתאמה). ב-36% מהמשפחות הערביות יש 4 ילדים ויותר, עד גיל 17, בשיעור הגבוה פי 3 בהשוואה לשיעורן בקרב האוכלוסיה היהודית (12%).

משפחות חד-הוריות:

ב-5 השנים האחרונות, שיעור הגידול השנתי הממוצע של המשפחות החד-הוריות עם ילדים (עד 17) בישראל גבוה פי שלוש (4.9%) ביחס לשיעור הגידול השנתי הממוצע של משפחות ובהן זוג הורים (1.6%). 91% מן ההורים היחידים הם אמהות. מעל מחצית (53%) מההורים היחידים עם ילדים דווחו כגרושים/ות, 14% אלמנים/ות, %41 ורווקים/ות, כמעט כולן נשים יהודיות.

יתר ההורים היחידים רשומים כנשואים או חיים בנפרד (כ-18%). מאז 1998 גדל מספר האמהות הרווקות החד-הוריות ביותר מפי שניים. חלקן מכלל המשפחות החד-הוריות עם ילדים עד גיל 17 גדל מ-8% בשנת 1998 ל-14% בשנת 2001. למשפחות החד-הוריות בממוצע פחות ילדים מאשר במשפחות שבראשן זוג (1.7 ו-2.4 ילדים
בממוצע עד גיל 17, בהתאמה).

חלקן של המשפחות החד-הוריות עם ילדים בכל גיל, גבוה יותר בקרב העולים מבריה"מ לשעבר ועומד על 19% לעומת 12% אצל האוכלוסיה היהודית.

"קוהביטציה":

בני זוג שחיים בקוהביטציה מוגדרים כבני זוג הגרים באותו משק בית אך אינם נשואים זה לזו. בשנת 2002 היו בישראל 35 אלף זוגות שחיו בקוהביטציה - 2.6% מכלל הזוגות. זו עלייה של יותר מ-25% במספר הזוגות האלה מאז 1998. 95% מהזוגות שחיו בקוהביטציה היו יהודים.

בארצות הברית מהווים הזוגות החיים בקוהביטציה 7% מכלל הזוגות ובאירופה - כ-8% בממוצע. שיעורם נמוך מ-3% ביוון, באיטליה ובספרד, ומתקרב לרבע במדינות סקנדינביה. בצרפת ובאנגליה השיעור הוא כ-12%.

בני זוג החיים בקוהביטציה בישראל, צעירים יחסית לנשואים. כמחצית מהנשים החיות בקוהביטציה צעירות מגיל 35, לעומת כרבע מן הנשים הנשואות.

ל-23% בלבד מהזוגות החיים בקוהביטציה יש ילדים בגילים 17-0, לעומת 56% מהזוגות הנשואים.

משקי בית ועבודה

בשנת 2002 72% (1,335 אלף) ממשקי הבית היו מועסקים. מספר משקי הבית בהם הייתה לפחות נפש אחת בגיל העבודה היה 1,534 ומתוכם ב-84% היה מועסק אחד לפחות. ממשקי הבית היהודים שבהם נפש אחת לפחות בגיל העבודה, 86% מתוכם היו משקי בית עם מועסקים בהשוואה ל-75% מועסקים ממשקי הבית הערביים שבהם נפש אחת לפחות בגיל העבודה.

316 אלף משקי בית הם של פנסיונרים - גיל זכאות לקצבת זקנה.
מבין הישובים המונים 100,000 ומעלה, ראשון לציון היא העיר עם האחוז הגבוה ביותר של משקי בית עם מועסקים (כ-80%), אחריה פתח תקווה כ-75%) ואילו בבני ברק אחוז משקי בית עם מועסקים הנמוך ביותר (61% בלבד). ב-13% ממשקי בית עם ילדים עד גיל 17 (114 אלף), לא היה אף מועסק.