"במשך שנים, בממשקים שבין החברה לבין ארגון העובדים בה, הנהלת החברה לא מימשה את מלוא סמכויותיה, עד כדי כך שלעיתים ארגון העובדים עשה בחברה כבתוך שלו. אופן תפקודה של הנהלת החברה שיקף פגיעה בעקרונות המשטר התאגידי והעביר מסר ניהולי שלילי שתרם ליצירת תרבות ארגונית פסולה". כך קובע (יום א', 30.12.18)
מבקר המדינה,
יוסף שפירא.
שפירא מוסיף: "בתעשיה האוירית הסתמן דפוס פעולה של התעלמות מהתרעות ועדת הביקורת בכל הנוגע ליחסי הגומלין בין החברה לארגון העובדים, הן בתחום הפיננסי והן בתחום המשמעתי. ועדת הביקורת התריעה בעניינים שונים, אך הגורמים בחברה התעלמו מדבריה על-אף היותה שומר סף. בפועל החברה פעלה במקרים רבים בתחומים שנבדקו לפי רצונו של ארגון העובדים, ובתוך כך לעיתים עד כדי שיתוק הפיקוח והבקרה של הגופים המוסמכים.
"יש להפסיק לאלתר דפוס פעילות זה. הממצאים החמורים המתוארים בדוח זה מובאים לפתחם של הנהלת החברה והדירקטוריון שלה וכן לידיעת רשות החברות, כדי שיפעלו ללא דיחוי לכך שדפוס פעילות זה יופסק לאלתר", קובע שפירא בסיום הדוח.
רישום תחת "אחזקת משרד"
הדוח מתייחס לעשור האחרון, כאשר מנכ"ל החברה היה יוסי וייס, ויושבי ראש הדירקטוריון - דב בהרב ו
רפי מאור. שר הרווחה,
חיים כץ, היה מזכיר ארגון העובדים מ-1993 עד מאי 2015; הוא הוחלף בידי אהוד נוף, ששימש בתפקיד עד אפריל השנה; השניים נעצרו בחשד לעבירות שחיתות בחברה והמשטרה המליצה להעמיד לדין את כץ. בוועד הארגון חברים כ-60 איש. הנהלת תע"א מקציבה לו 15 מיליון שקל בשנה ומשאילה לו עובדים; רבים מחברי הוועד מייחדים את רוב זמנם לעיסוק בענייני הוועד ולא לעבודה בחברה.
ההנהלה מעבירה לארגון 15 מיליון שקל בשנה. עד 2016 לא היה הסכם בכתב בין החברה לארגון העובדים בעניין העברות הכספים; החברה קבעה את התקציב בלא שקיימה כל דיון פנימי בנוגע לסכום הראוי ולהשתתפות בהוצאות אחזקת משרד, שכללו בעיקר שכר עבודה והוצאות נלוות של עובדי אגודת העובדים. החברה העבירה לאגודת העובדים יותר מ-7 מיליון שקל בשנה למימון משכורות לעובדים - פי 1.4 מהסכומים שהעבירה עבור הפעילויות המיועדות לרווחת העובדים.
שפירא מצביע על רישום כוזב בספריה של תע"א, ועל חשש לעבירות מס: החברה הציגה בספריה את תמהיל הסכומים שהעבירה לאגודת העובדים - הוצאות אחזקת משרד ושכר וכן השתתפות בפעילויות - במצג מטעה שכלל סיווג מלאכותי של ההוצאות בהתאם לסעיפי הוצאה שרשות המיסים הכירה בהם באותה העת, במקום לרשום למה שימשו הכספים בפועל.
לדברי שפירא, החברה העבירה לאגודת העובדים במשך שנים עשרות מיליוני שקלים מכספי ציבור למימון הוצאות שכר והוצאות נלוות, בלא שהאגודה נדרשה לדווח על זהות המועסקים ועלות העסקתם המפורטת. החברה אף לא עיינה באופן שוטף בדוחות הכספיים של אגודת העובדים, ולא ביצעה פיקוח ובקרה נאותים על השימוש בכספים אלה.
בפועל הוסיפו מיליונים
באוגוסט 2016, בעקבות החלטות דירקטוריון ודוח של רשות החברות, ולאחר מו"מ בין החברה לארגון העובדים, חתמו תע”א ואגודת העובדים על הסכם השתתפות המעגן את אופן העברת הכספים מהחברה לאגודת העובדים. החברה עיגנה בהסכם כתקרה את סכום ההעברה שהיה נהוג במשך שנים, וההסכם לא התבסס על בחינה של היקף המימון הראוי. מאותו מועד משמשים 70% מהסכום למימון פעילויות רווחה ותרבות, ורק 30% למימון הארגון עצמו. אולם בדיקתו של שפירא העלתה, כי בפועל הגדילה ההנהלה את הסיוע ב-2-1 מיליון שקל בשנה, משום שהיא ממשיכה לממן את העסקת העובדים המושאלים לוועד.
החברה ויתרה על דרישתה מאגודת העובדים כי כתנאי להעברת כספים מהחברה לאגודה, הסכם ההשתתפות יכלול את חובת האגודה להגיש לחברה את הדוחות הכספיים - שבהם מפורט מידע פיננסי על נכסי האגודה, התחייבויותיה ומצבה התזרימי. בחברה לא בוצעו ביקורות פנים שעסקו בנושא העברות הכספים מהחברה אל אגודת העובדים.
מהביקורת עלתה תופעה של חברי ועד שמייחדים את רוב זמנם או את כולו לפעילות בוועד ולא לעבודה בחברה, ללא כל נוהל, סיכום או הסדר בעניין זה, ללא פיקוח ושלא בהתאם להסכם הקיבוצי. מדובר בעשרות מיליוני שקלים, הבאים מקופת הציבור. למזכיר הנוכחי, אהוד נוף, לא הייתה משרה בתע"א, והוא ייחד את כל זמנו לפעילות בארגון העובדים, בלא שהתקבלה כל החלטה בעניין זה; עלות העסקתו היא מיליון שקל לשנה.
ל-25 מ-46 חברי ועד שמקבלים רכב צמוד, ניתן רכב זה בלי שעמדו בדרישות שנקבעו בנוהלי החברה. לכמחצית מחברי הוועד יש הקצאה קבועה של 50-30 נוספות לחודש, תמורת 28-10 אלף שקל לחודש לכל אחד. זאת, למרות שרבים מהם מייחדים כאמור את רוב זמנם, ולעיתים את כולו, לפעילות בוועד ולא לעבודה בחברה, ועלות שכרו של כל חבר ועד עשויה להסתכם במאות אלפי שקלים בשנה.
חשש כבד: בגלל כץ
פרק חמור במיוחד בדוח נוגע לטיפול המשמעתי בחברי ועד. חברי ועד שנחשדו בעבירות משמעת, או עובדים שהעבירות שיוחסו להם נגעו לחברי ועד, זכו להקלות בנוגע לסיווג העבירות, שלא בהתאם לקביעות מבקר הפנים של החברה ולהנחיות ועדת הביקורת.
שפירא קובע, כי טיפול הנהלת החברה בהליכים משמעתיים שבהם מעורבים חברי ועד התאפיין בכמה תווי היכר: התמשכות הליכים, העדר האכיפה של הדין המשמעתי, פער בין האופן שבו תפסה החברה את חומרת העבירות לבין הטיפול המשמעתי שניתן להן בסופו של דבר, אי-נקיטת עמדה נגד נציגי הוועד שאינם מתייצבים בדיוני ועדות המשמעת ואף מנחים את הנילונים שלא להתייצב בדיונים אלה.
החברה התקשתה ליישם את מדיניותה בנושא הטיפול במשמעת, שבאה לידי ביטוי בהנחיות הדירקטוריון וועדת הביקורת, בשל העדפה בולטת של עמדות ארגון העובדים והעומד בראשו בנושא זה. אופן טיפולה של החברה בעבירות משמעת הביא לפגיעה חמורה בעקרונות המשטר התאגידי אשר העביר מסר ניהולי שלילי וקידם תרבות ארגונית פסולה.
שפירא קובע: "הממצאים שהעלה דוח זה מעוררים חשש כבד שבאופן שבו התקיים ההליך המשמעתי בחברה, ועדות הבירור לא פעלו במנותק מהוויית ההתנהלות בתע"א ובמיוחד מהמעמד המיוחד שיש לוועד העובדים בחברה ומעמדם המיוחד של מזכירי הוועד, ובמיוחד כץ".