אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר פרסם (יום ב', 29.4.19) סקירה המתמקדת בפערים בין תלמידים ערבים לתלמידים מהמגזר היהודי הלא-חרדי, ומצא כי תלמידים ערבים מצליחים משמעותית פחות בבחינות הבגרות בהשוואה לתלמידים יהודים, גם אם הם בעלי ציונים דומים בכיתה ח'. מדובר בחסמים וכשלים העשויים להיווצר בגילי החינוך המוקדמים הבאים לידי ביטוי בהישגים נמוכים יותר במיצ"ב ולחסמים וכשלים בגילי התיכון המתבטאים בפער ההצלחה בבגרות לבעלי ציונים דומים במיצ"ב ח'; לימד כי לאחרונים השפעה רבה יותר כביכול.

הסקירה מתייחסת אומנם לילידי שנתון 1995 (כיום בני 24) אשר נבחנו במיצ"ב ובבגרות בשנים 2009 ו-2013, אך בחמש השנים האחרונות לא חל שינוי דרמטי בתמונת הפערים בהישגים בין המגזרים, כך שסביר מאוד להניח כי הניתוח רלוונטי מאוד גם לשנתונים מאוחרים יותר.

הפערים בין המגזרים בולטים במיוחד בשיעורי הנשירה של הנערים ממערכת החינוך, המתבטאים בשיעור נמוך של תלמידים ערבים הנבחנים בבחינות הבגרות, ובידע בשפה האנגלית; כאשר הפער באנגלית עשוי לנבוע מהאתגר הייחודי של מערכת החינוך הערבית, בה לימודי האנגלית מתווספים ללימודי עברית וערבית - ספרותית ומדוברת.

הכלכלן הראשי יואל נוה אומר כי האתגרים מולם ניצבים בתי הספר התיכוניים בחברה הערבית מחייבים לכאורה הקצאת משאבים גדולה יחסית, אולם בפועל יש פער בתקצוב לרעת התלמידים הערבים בכלל מערכת החינוך, וביתר שאת בתיכונים. העלות הממוצעת לתלמיד תיכון דובר ערבית בשנת תשע"ז הייתה נמוכה מהעלות לתלמיד בחינוך העברי אשר לבית הספר בו הוא לומד מאפיינים חברתיים-כלכליים דומים. זאת כאשר הפער בעלות לתלמיד בבתי הספר התיכוניים גדל מאז שנת תשע"ב (2012), וכאשר 89% מהתלמידים הערבים משתייכים לבתי ספר במדד טיפוח חלש-בינוני וחלש, בהם הפער בעלות לתלמיד מגיע עד לכדי 17,000 שקל בשנה, וזאת ללא התייחסות להשתתפות הרשויות המקומיות, תשלומי ההורים ותקציבי המגזר השלישי.

במשרד האוצר מציינים כי בזכות התוכנית לצמצום פערים בחינוך ("התקצוב הדיפרנציאלי") - במסגרתה נוספו 1.3 מיליארד שקלים לבסיס התקציב בשנים 2019-2015 - הצטמצמו בשנים האחרונות פערי התקצוב בחינוך היסודי ובחטיבה התחתונה (אם כי הם עדיין קיימים, והיקפם אינו מבוטל). הכלכלן הראשי ממליץ על הרחבת התוכניות לצמצום פערים, תוך דגש על סגירת פערי התקצוב בין ערבים ויהודים - במיוחד בתיכון - ותוך נקיטת צעדים מקבילים שיבטיחו יעילות גבוהה של התקצוב התוספתי; ואומר כי הם עשויים לתרום לשיפור הישגיהם של התלמידים הערבים בשנים הבאות. מהלכים אלו יוכלו לסייע הן לפוטנציאל ההשתכרות של התלמידים הערבים עצמם והן להגדלת פוטנציאל הצמיחה של המשק.