התנהגותם של בני העשרה תשאיר בדרך כלל את ההורים 'מגלגלים עיניים' וסופקים ידיים, תוהים מה יכול להיות המניע למעשיהם של המתבגרים.
מסתבר, כי אכן יש צורך בהרבה יותר בכדי להניע את המתבגר, מאחר ו"מרכז התגמול" במוחם של בן או בת העשרה עדיין אינו מפותח לגמרי ואינו 'אחראי' כ"מרכז התגמול" אצל המבוגרים.
אלו הן המסקנות העולות ממחקר שפורסם בגליון פברואר של עיתון הרפואה בנושא מערכת העצבים.
ממצאים אלו יכולים גם אולי להסביר, מדוע בני נוער נוטים יותר לשתות אלכוהול, להשתמש בסמים או לקיים יחסי מין שאינם בטוחים, כל זאת מאחר ופעילויות אלו דורשות מעט מאד מאמץ בעבור פרס גדול לכאורה.
"במוחם של מבוגרים קיימת פעילות לגבי מניע לפעולה רצונית כלשהיא", אומר אחד השותפים בכתיבת המחקר, ג'יימס ביורק, חוקר במעבדת למחקרים רפואיים במוסד הלאומי לאלכוהוליזם. "אך", הוא מוסיף, "אצל בני עשרה, יש צורך בתמריץ יוצא מגדר הרגיל כדי לשכנעם".
ביורק ועמיתיו השוו סריקות MRI (סורק תהודה מגנטי) של 12 בני-עשרה בגילאים שבין 12 ל-17, לסריקות MRI של 12 מבוגרים בגילאים שבין 22 ל-28.
בעוד הם נבדקים בסריקות ה-MRI, התבקשו המתנדבים במחקר לשחק משחק. אם הצליחו לפגוע במטרה על מסך, הם תוגמלו ב-20 סנט, 1 דולר או 5 דולר. אם לא פגעו במטרה הם הפסידו את הכסף.
הן במקרה של בני העשרה והן אצל המבוגרים, סריקות ה-MRI העידו על עליה בפעילות האזור במוח האחראי על נושא הגמול.
אך, אזור זה הראה פחות פעילות אצל בני עשרה מאשר אצל מבוגרים. לדברי ביורק, מחקרים אחרים גילו כי אזור זה במוח הוא האחראי על המוטיבציה.
"אזור זה במוח שולט על מידת המאמץ בה מעוניין, כל יצור חי, להשקיע בכדי לזכות בגמול", אומר ביורק. "הנתונים מצביעים על כך כי מתבגרים שמחים ומתרגשים בדיוק כמו המבוגרים, אך השוני בינהם הוא במידת המאמץ שהם מוכנים להשקיע בשביל 'פרס' זה".
עבור ההורים, ממצאים אלו מצביעים על כך, "שיתכן ויש סיבה התפתחותית נורמלית לקושי הגדול לשכנע את בן העשרה שלהם לקום מהספה...", אומר ביורק. נוסף על כך, הממצאים יכולים להסביר מדוע בני עשרה נמשכים לפעילות מסוכנת כמו שתיית אלכוהול וצריכת סמים, וזאת משום שאלו מציעים גמול ממשי וגדול עבור מאמץ מאד קטן.
ד"ר רמון סולקאן, מנהל המחלקה הפסיכיאטרית לילדים ומתבגרים בבית החולים סנט. לוק רוזוולט שבניו-יורק אומר, כי הממצאים "נותנים לנו מידע כי הדרך בה מתבגרים בוחנים גמול שונה מדרכם של המבוגרים".
עוד הוסיף ואמר, כי חשוב להבין כי מוחם עדיין בשלב התפתחותי, והם אינם 'מבוגרים קטנים'. בני עשרה לעיתים נדירות שוקלים תוצאות לטווח ארוך, אמר.
"תחושתם לגבי העתיד מעובדת באופן שונה מאשר אצל אדם מבוגר. נראה כי מתבגרים מתמודדים טוב יותר עם תוצאות בטווח קרוב, כך שהתחושה שהם מקבלים מעישון סמים יכולה להיות בעלת כוח רב הרבה יותר מאשר הפוטנציאל בבריאות בטווח הרחוק".
סולקאן ממליץ לומר לבן או בת העשרה כיצד ישפיעו עליו הדברים כעת, יותר מאשר בעתיד. אל תאמרו לילדכם כי עישון יגרום לו לסרטן ריאות בעוד 30 שנה, הוא אומר, מאחר ודבר זה יהיה חסר משמעות עבורו. במקום זאת, התמקדו בכאן ועכשיו. לדוגמא, אמרו לילדכם כיצד עישון יכול להכתים את שיניו או למנוע ממנו את היכולת לקחת חלק בפעילות ספורטיבית.
