יזם הנדל"ן ערן הוכברג והדיין הרב נתנאל לינדר (חבר בד"ץ העדה החרדית בירושלים) הם שני העצורים המרכזיים בחשד לעבירות מרמה, מיסים והלבנות הון בהיקף של עשרות מיליוני שקלים בעמותת "עץ חיים בירושלים". לצידם נעצרו צבי אריה טוקצ'ינסקי, חיים טוקצ'ינסקי ויוסף טוקצ'ינסקי. הוכברג נשלח (יום ב', 1.7.19) לתשעה ימי מעצר בית ולאחר מכן ישוחרר בערבות של 20,000 שקל. יתר החשודים נשלחו לשישה ימי מעצר בית ולאחר מכן ישוחררו בערבות של 10,000 שקל.

לינדר ובני משפחת טוקצ'ינסקי - אחת המשפחות החרדיות הידועות בירושלים מאז המאה ה-19 - היו נאמני ההקדש. הוכברג היה יועץ הנדל"ן של העמותה והיה מעורב בעסקות בהיקפים של עשרות מיליוני שקלים שביצעה בעשור האחרון. המשטרה חושדת, כי מדובר בעסקות שנועדו להעשיר את הוכברג והנאמנים על חשבון העמותה, שהיא מן הוותיקות ביותר והגדולות שהיו בירושלים.

הוכברג הוא איש חסידות ברסלב ולשעבר מאנשי אלעזר ברלנד, והוא רכש בעצמו (לעיתים במסווה של אביו) חלק מנכסי העמותה, כולל את המתחם העיקרי שלה ברחוב יפו, ליד שוק מחנה יהודה. על-פי דוח עו"ד רונן מטרי, אשר חקר את העסקות, הוכברג היה מעורב בהן בצורה ישירה ועקיפה, ולעיתים הן בוצעו עם מקורבים אליו. בכל המקרים, קבע מטרי, התמורה שניתנה ל"עץ חיים" הייתה נמוכה משמעותית מזו המגיעה לה.

מטרי מצא, כי המתחם ברחוב יפו - עליו ניצב בניין הישיבה ההיסטורי של עץ חיים - נמכר לראובן הוכברג, אביו של גיל, תמורת 15 מיליון דולר, למרות שהוכברג עצמו דיווח שיש לו קונה ב-27 מיליון דולר. המכירה להוכברג בוצעה ללא התמחרות והעמותה פברקה בדיעבד מסמך שהתיימר לתאר התמחרות שכזאת. בידי העמותה היה אומנם דוח שמאי לפיו שווי הנכס הוא רק 10 מיליון דולר - אך הדוח התבסס על נתונים שמסר הוכברג.

הנאמנים, הוסיף מטרי, עשו יד אחת עם הוכברג כדי לעקוף את בית הדין הרבני - שהעלה שאלות לגבי העסקה כאשר הובאה לאישורו (כנדרש בחוק כאשר מדובר בהקדש דתי) - והצליחו לקבל את אישורו של בית המשפט המחוזי בהליך בזק. הוכברג היה אמור לשלם לעמותה 7.8 מיליון דולר עד 1.1.11 ואת היתרה לאחר מועד זה. מטרי ציין, כי בפועל אין תיעוד להעברת סכום כלשהו.

חלק מן התמורה ממכירת מחתם רחוב יפו אמורה להיות מושרעת ברכישת בית האבות נווה שמחה מידי יצחק בן-נעים - למרות שלעמותה לא היה כל ניסיון בתחום (שאיננו בתחומי פעילותה כחוק) ולמרות שבית האבות היה גרעוני. הוכברג הוא שהזמין את הערכת השמאי לבית האבות - שכאמור היה חלק מן התשלום שלו-עצמו תמורת הנכס ברחוב יפו, ועמדה על 16 מיליון דולר. העמותה שילמה בפועל הייתה 18.5 מיליון דולר - משום שהתשלום חושב לפי שער דולר גבוה מזה שהיה במציאות. הבעלות בחברה הפנמית המחזיקה בבית האבות הועברה באופן אישי לנאמנים (בני משפחת טוקצ'ינסקי ועו"ד יוסי שחור) ועד היום לא נרשמה על שם העמותה.

מטרי הוסיף פרט מחשיד במיוחד: "הכספים בהיקף נטען של מעל מ-60 מיליון שקל, הועברו בפועל בדרכים עלומות על-ידי הוכברג או מי מטעמו או עבורו. על-אף שהתבקש לעשות כן והודיע כי יעביר, הוכברג לא הציג ולו אסמכתא אחת לתשלום כלשהו שנעשה לבן-נעים". והוא סיכם: "אין כל אסמכתא כי ההקדש [שהיה בעלי הנכס ברחוב יפו] אכן קיבל תמורה בסך 15 מיליון דולר, וכלל לא ברור מהו הסכום האמיתי ששילם הרוכש של הנכס ביפו - ערן הוכברג - עבור נווה שמחה וכתוצאה מכך עבור הנכס ברחוב יפו".

עסקה מרכזית נוספת בה עסק מטרי הייתה רכישת מתחם בית הספר למל, ברחוב ישעיהו (מזרחית לשכונת גאולה). העמותה ונווה שמחה רכשו בשנת 2011 את הנכס מהסוכנות היהודית ב-46 מיליון שקל. הסוכנות העמידה את הנכס למכירה בשנה הקודמת והזוכה לכאורה היה עורך הדין החרדי אהרון פוגל, אך בדיעבד התברר שהוא פעל בשיתוף פעולה עם הוכברג. העמותה העמידה 18 מיליון שקל למימון העסקה - בעיקר ממכירת נכסים אחרים שלה, אשר נעשתה ללא אישור שיפוטי כנדרש.

הוכברג היה הרוח החיה מאחורי עסקה זו, מצא מטרי. על-פי הערכה שמאית, שווי המתחם היה 31 מיליון שקל בלבד, כך שהעמותה ונווה שמחה שילמו 25% יותר. יתרה מזאת: לשני המוסדות היו הוצאות של 15 מיליון שקל בקשר עם העסקה. הנכס נרשם על שם העמותה עצמה, בלא לציין שהוא תחליף של הקדש - וכך ניתן יהיה לסחור בו ללא מגבלות. ואכן, העמותה ונווה שמחה מכרו את רוב המתחם ואת זכויות הבנייה בו, בעיקר לקבלן החרדי שלמה פונפדר. עסקות מתחם למל הסתיימו בהפסד של 3.2 מיליון שקל לנווה שמחה. אולם פוגל - שכאמור היה קשור להוכברג - קיבל שכר טירחה של 1.3 מיליון שקל והלווה לעמותה 7.7 מיליון שקל; פרעונה היה למעשה דמי תיווך מופרזים ביותר.

עוד העלה מטרי ממצאים מתמיהים לגבי מכירת שכונת עץ חיים שבכניסה לירושלים. כאן לא היה הוכברג מעורב, אך הרוכשים יוצגו בידי ידידו ועורך דינו, אשר אקסלרד (יו"ר ועד מחוז ירושלים בלשכת עורכי הדין). העמותה מכרה את הבתים ב-27.5 מיליון שקל ליזמים עזריאל פינס ואלימלך לנדמן, ללא אישור בית הדין הרבני ובמחצית מהערכת שווי שהייתה בידיה.

על-פי דברי נציג המשטרה, רס"ר אופיר אלמליח, זוהי העסקה שעומדת כעת במרכז החקירה. הוא סירב לומר האם נערך חיפוש במשרדיהם של אקסלרד ועו"ד יוסי שחור, שייצג את הנאמנים והעמותה בחלק מן העסקות, והאם יש כוונה לעצור אותם. עוד אמר אלמליח, כי החקירה החלה לפני שנה וחצי - זמן רב לפני שמטרי הגיש את הדוח שלו לבית הדין, אם כי הדוח הוא אחד הממצאים החשובים שהוצגו לבית המשפט. לדברי אלמליח, הרב לינדר צורף לנאמני העמותה בשל הידע שלו בנדל"ן ו"הוא היה מודע באופן מובהק לאותן עסקות ולהשלכות שלהן".

במקביל לעסקות השכונה, מכרה העמותה ארבעה נכסי מקרקעין בשכונת קריית בלז בירושלים ב-5.3 מיליון שקל, לבניהם של פינס ולנדמן ולרוכשת נוספת הקשורה ללנדמן. הוכברג תיווך בעסקות אלו, ואקסלרד ייצג את שני הצדדים. העמותה מסרה חלק מהדירות לפני שקיבלה את התמורה, ובפועל קיבלה רק 4 מיליון שקל, כאשר לנדמן ופינס טוענים שהיתרה היא חלק מהתשלום בעסקות השכונה.