בית המשפט העליון ביטל אתמול (יום ב', 15.7.19) את האישור לתביעה ייצוגית נגד חברת סיטיפס, זכיינית הרכבת הקלה בירושלים, בנוגע לקנסות שמטילים הפקחים מטעמה על מי שלא שילמו כנדרש.

באוקטובר שעבר אישרה שופטת בית המשפט המחוזי בירושלים, תמר בזק-רפפורט, הגשת תביעה בסך 192 מיליון שקל נגד סיטיפס. עמותת צחור, שושנה רז וסמדר אדלשטיין טענו, כי הפקחים מטעם סיטיפס מועסקים בידי חברת קבלן. לדבריהם, מאחר שמדובר בסמכות שלטונית - הטלת קנסות ואף עיכוב נוסעים המסרבים לשלם - הרי שהעברתה לידי עובדי קבלן נוגדת את החוק והפסיקה.

נציגי היועץ המשפטי לממשלה, אשר התייצבו לדיון לבקשתה של בזק-רפפורט, טענו, כי סיטיפס לא חרגה מהוראות החוק בנוגע להעסקת הפקחים. סיטיפס טענה, כי המחוקק ביטל את הדרישה עליה הסתמכו מגישי הבקשה, ולפיה "פקידי הרכבת" צריכים להיות עובדים ישירים של בעל הזיכיון. לדבריה, מאחר שהיא חברה פרטית - היא רשאית להעסיק עובדים במיקור חוץ.

בהחלטתה לאשר את הבקשה מצאה בזק-רפפורט, כי קיימים כשלים בשלושה מישורים של העסקת הפקחים: ההכשרה וההסמכה שלהם אינן נעשות בידי סיטיפס, היא אינה מעסיקה אותם ואין לה פיקוח ישיר על עבודתם. הפעלת סמכויות שלטוניות בידי גוף פרטי מחייבת הסמכה בחוק, במיוחד כאשר סמכויות אלו פוגעות בזכויות הפרט - וזו איננה במקרה זה, הוסיפה.

ואולם, בבית המשפט העליון התהפכה התוצאה. השופטים עוזי פוגלמן, מני מזוז וענת ברון אומרים בפסק דינם הקצרצר: "לאחר שקיימנו דיון בבקשה כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור לפי הרשות שניתנה, הוסכם על הצדדים - בעקבות הערותינו - כי ההחלטה נושא בקשת רשות הערעור תבוטל בהסכמה והתוצאה היא שהבקשה לאישור התובענה כייצוגית נדחית".

פרוטוקול הדיון מעלה, כי שופטי העליון הצביעו על טעות בסיסית של בזק-רפפורט, אשר התעלמה מסעיף בחוק המאפשר לבעל הזיכיון (סיטיפס) להפעיל עובדים מטעמו, דהיינו גם את מי שאינם עובדיו במישרין. מזוז העיר, כי מדובר בעניין קלאסי לעתירה לבג"ץ ולא בנושא המתאים לתביעה ייצוגית. לדבריו, הקנסות לנוסעים אינם סנקציה פלילית אלא "עסקה מסחרית פשוטה". ברון אמרה, כי התובעים מסתמכים שוב ושוב על הדיון בכנסת בנוגע לחוק במקום על החוק עצמו, שלשונו ברורה לחלוטין.

את סיטיפס ייצג עו"ד רוני ליבסטר, את המבקשים ייצגו עוה"ד יוסי חביליו וצבי שילה, ואת המדינה - עוה"ד לימור פלד ויעקב הילמן.