ראש ממשלת בריטניה, בוריס ג'ונסון, יעדכן היום (יום א', 13.10.19) את הקבינט בשיחות הברקזיט המתקיימות בבריסל. בסוף השבוע גברו אומנם הסיכויים להסכם בין בריטניה לאיחוד האירופי, אך גברה גם ההתנגדות לו בפרלמנט.

פרטי ההסכם הנדון נשמרים בסודיות מוחלטת, לאחר ששני הצדדים הסכימו שלשום (11.10.19) להיכנס למו"מ אינטנסיבי וחשאי. לוח הזמנים לחוץ ביותר: אם יושג הסכם, יהיה צורך לקבל את אישורן של יתר 27 חברות האיחוד בפסגה המתקיימת ביום חמישי הקרוב (17.10.19). ואם יינתן אישור שכזה, יהיה על ג'ונסון לקבל את הסכמת הפרלמנט בשבת הבאה (19.10.19) - המועד האחרון בו, על-פי החוק שאישר הפרלמנט בחודש שעבר, ניתן לבצע את הברקזיט ב-31 באוקטובר.

הבעיה המרכזית הייתה ונותרה המעבר בין צפון אירלנד (הפורשת מהאיחוד כחלק מבריטניה) לבין אירלנד (מדינה עצמאית הנשארת חברה בו). על-פי הסכם השלום לסיום מלחמת האזרחים בצפון אירלנד, יש להימנע מכל גבול פיזי ונקודות ביקורת בין שני חלקי האי. אולם ברגע בו צפון אירלנד אינה חברה באיחוד - יש למצוא דרך לפקח על תנועת בני האדם והסחורות בין שני חלקי אירלנד.

הפתרון העיקרי הנדון הוא שילוב של מעטפת המכס האירופית, מעטפת המכס הבריטית (הנפרדת לאחר הברקזיט) והשוק המשותף האירופי. ג'ונסון הציע שצפון אירלנד תישאר חלק מהשוק המשותף בלבד, ובשנת 2025 תוכל לבחור האם להצטרף לבריטניה או להישאר בשוק המשותף. האיחוד מתנגד לחלוטין להצעה זו, המחייבת יצירת נקודות ביקורת בין שני חלקי אירלנד. ואילו המפלגה היוניוניסטית האירית, שעשרת ציריה בפרלמנט חיוניים לכל הסכם, הבהירה שצפון אירלנד חייבת להישאר במעטפת המכס הבריטית.

כאמור, הפרטים אינם ידועים, אבל בכירים בממשל ג'ונסון כבר אומרים שאין מנוס מפשרה. אלא שפשרה כזאת עלולה להציב את ג'ונסון במקום בו ניצבה קודמתו, תרזה מיי: ללא רוב בפרלמנט לאישור ההסכם. תומכי הברקזיט עלולים לראות את הפשרה כפרישה שאינה שלמה, ולהפיל את ההסכם כפי שמנעו שלוש פעמים את אישור ההסכם אליו הגיעה מיי. ואילו במפלגת הלייבור גוברים הקולות הדורשים להביא את ההסכם למשאל עם מחודש - מהלך לו מתנגד ג'ונסון בתוקף.

לג'ונסון אין כיום רוב בפרלמנט, ולפחות 20 מבין 309 הצירים השמרנים (התומכים בדחיית הברקזיט וסולקו מן הסיעה) עשויים להצביע נגד ההסכם. בסופו של דבר, גורלו של ההסכם - אם יושג ויאושר בפסגת האיחוד - יהיה תלוי בפרטיו, ובמידה בה יחששו מתנגדיו מפני פרישה ללא הסכם, אשר לפי כל ההערכות תהיה הרסנית לבריטניה.