ראש ממשלת בריטניה, בוריס ג'ונסון, נהג בצורה בלתי חוקית והשתמש לרעה בכוחו כאשר הוציא את הפרלמנט לפגרה כפויה בת חמישה שבועות עד 14.10.19. כך קובע (יום ג', 24.9.19) בית המשפט העליון של בריטניה, בהחלטה חסרת תקדים. בעקבות החלטה זו, ישוב הפרלמנט ויתכנס כבר מחר.

ג'ונסון הודיע על הפגרה בסוף החודש שעבר, וקיבל את אישורה הפורמלי הנדרש של המלכה אליזבת. הנימוק הרשמי שלו היה, כי חלה התקדמות ממשית במו"מ עם האיחוד האירופי על הברקזיט, ולפיכך המשך הוויכוחים בפרלמנט יפגע בעמדתה של בריטניה במו"מ. מתנגדיו טענו, כי מטרתו האמיתית הייתה למנוע מן הפרלמנט לאסור על פרישה ללא הסכם ב-31 באוקטובר; הפרלמנט הצליח להעביר חוק זה למרות הכל, לפני פיזורו.

בית המשפט העליון דחה את ערעורה של הממשלה על קביעתו של בית המשפט בסקוטלנד, לפיה הפיזור היה בלתי חוקי. שני בתי המשפט קיבלו את תביעתה של אשת העסקים ג'ינה מילר, אשר בשנת 2017 גם קיבלה מבית המשפט העליון פסק דין שחייב את ראש הממשלה דאז, תרזה מיי, לבקש את אישור הפרלמנט לתחילת הליך הפרישה מהאיחוד. לצידה של מילר עתרו הפעם גם 75 חברי פרלמנט ועורכי דין.

את פסק הדין הנוכחי בעליון כתבה נשיאת בית המשפט, הברונית ברנדה הייל, והוא ניתן פה אחד בידי 11 השופטים. "ההשפעה [של פיזור הפרלמנט] על יסודותינו הדמוקרטיים היא עצומה", הדגישה הייל. היא קובעת, כי עצתו של ג'ונסון למלכה הייתה "בלתי חוקית, בטלה מעיקרה וחסרת תוקף". הייל קובעת עוד, כי לבית המשפט העליון יש סמכות לדון בפיזור הפרלמנט - למרות שפורמלית מדובר בצעד של המלכה. לדבריה, סמכות זו נקבעה כבר בשנת 1611, וכל הצדדים לדיון הנוכחי הסכימו שהיא קיימת.

השאלה שבליבת פסק הדין, מוסיפה הייל, היא מהן המגבלות שניתן להטיל על עצתו של ראש הממשלה למלכה. היא קובעת, כי העצה תהיה בלתי חוקית אם היא מובילה בפועל להגבלה בלתי מוצדקת על יכולתו של הפרלמנט למלא את תפקידו כגוף המפקח על הרשות המבצעת. במקרה הנוכחי, התשובה חיובית. לא מדובר בפגרה אלא בפיזור, כך שלא ניתן לקיים כל דיון שהוא וממילא לא ניתן לפקח על הממשלה. לבית המשפט לא הוצגה שום הצדקה לנקיטת צעד כה קיצוני, מדגישה הייל, ומכאן שעצתו של ג'ונסון למלכה הייתה בלתי חוקית. לכן, התוצאה היא שיש לראות את הפיזור כבטל מעיקרו. ביהמ"ש לא קבע מה המשמעות המעשית של החלטתו, והותיר את הצעדים הבאים ליושבי ראש הפרלמנט ובית הלורדים.

יו"ר הפרלמנט, ג'ון ברקואו, קידם בברכה את פסק הדין וקבע: "הפרלמנט חייב להתכנס ללא דיחוי". הוא אמר, כי יתייעץ בדחיפות עם ראשי הסיעות בנוגע למהלכים הבאים. הממשלה טענה בדיון בבית המשפט, כי בכל מקרה לא ניתן מבחינה מעשית לכנס מיד את הפרלמנט, שכן המושב צריך להיפתח בנאומה של המלכה - הנכתב בידי ראש הממשלה - ויידרש זמן להכין אותו. נאום המלכה הוא תוכנית העבודה של הממשלה לשנה הבאה ואחריו מתקיימת הצבעה לאישורו, ולכן אין המדובר בצעד פורמלי בלבד שניתן לדלג עליו.

מנהיגי סיעות האופוזיציה מיהרו לקרוא לג'ונסון להתפטר בעקבות החלטת בית המשפט. קריאות אלו השמיעו יו"ר הלייבור, ג'רמי קורבין; יו"ר הסוציאל-דמוקרטים, ג'ו סווינסון; והמפלגה הלאומית הסקוטית. מאוחר יותר אמר ג'ונסון (השוהה בעצרת האו"ם בניו-יורק), כי אינו מסכים עם פסק הדין, שלדבריו יקשה על ניהול המו"מ עם האיחוד האירופי. הוא רמז, כי ייתכן שיוציא שוב את הפרלמנט לפגרה - תוך תיקון הליקויים שהביאו לפסילת הצעד המקורי.

ההחלטה מהווה תבוסה חסרת תקדים לג'ונסון - אשר הפסיד בכל ההצבעות המשמעותיות בפרלמנט מאז נכנס לתפקידו לפני חודשיים. בין היתר, כאמור, הפרלמנט אסר בחוק לפרוש מהאיחוד ללא הסכם - ודחה את בקשתו של ג'ונסון להקדים את הבחירות. ג'ונסון גם איבד את הרוב שהיה לו והוא עומד כעת בראש ממשלת מיעוט. למרות הכל, ג'ונסון ממשיך להתעקש על כך שהברקזיט יבוצע בעוד חמישה שבועות - עם או בלי הסכם. לעומת זאת, מדובר בניצחון של סר ג'ון מייג'ור, ראש הממשלה השמרני בשנות ה-90, אשר הביע בפני בית המשפט עמדה חריפה נגד הצעד של ג'ונסון.