שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, עמירם בנימיני, אישר לאחרונה, במסגרת דיון בתובענה הייצוגית של המועצה לצרכנות ותאופיק ראבי נגד תנובה בפרשת הסיליקון בחלב, כי בכתב התביעה יכללו פרטים חדשים שמקורם לאחר הגשת התביעה בשנת 1995.
כך למשל, הוספה לכתב התביעה העובדה שתנובה הורשעה על-ידי בית משפט השלום ברחובות בהטעיה פלילית בגין החדרת סיליקון לחלב וכן צירוף מכתב משרד הבריאות, שקבע כי יש להשמיד את החלב ושאסר על תנובה לעשות בו כל שימוש כיוון שלא היה ראוי אף למאכל בעלי חיים.
למרות התנגדותה הנמרצת של תנובה, בית המשפט התיר לתובעים גם לכלול בכתב התביעה המתוקן את הטיעון שהוספת הסיליקון לחלב באופן בלתי חוקי ותוך הטעיית הציבור גרמה לתובע בנוסף ל"תחושות פגיעה קשה ברצונו, תרמית, זלזול, גועל, עגמת נפש, בחילות, רתיעה ממוצרי מזון חיוניים...", גם ל"פגיעה באוטונומיה של הרצון".
בית המשפט ציין כי "גם בית המשפט העליון התייחס בפסק דינו לתחושות של גועל". השופט בנימיני קבע את המשך הדיון ל-15 במאי הקרוב והורה לצדדים להגיש רשימה שתבהיר את חילוקי הדעות ביניהן, תוך שהוא מביע תקוותו כי מדובר בקדם משפט אחרון.
פרשת הסיליקון בחלב: תזכורת
התביעה הייצוגית נגד תנובה נוגעת לפרשת הסיליקון שהוחדר על-ידי תנובה ל-13 מיליון ליטר חלב עמיד דל שומן עמיד בשנים 1993-1995. למרות שמדובר בעבירה פלילית, בשל השימוש בחומרים אסורים במזון, הכחישה תנובה את העניין ואף פרסמה מודעות הכחשה ענקיות.
לבסוף הורשעה תנובה בתיק פלילי שהוגש נגדה על-ידי המדינה, כשבמקביל הוגשה ב-1995 תביעה ייצוגית נגדה באמצעות עורכי הדין איאד ראבי וחיאת ראבי מיראר שמטרתה להביא לפיצוי הציבור ולהרתעת תאגידים נוספים מהטעיית הציבור.
התביעה אושרה על-ידי בית המשפט המחוזי כתביעה ייצוגית כבר בשנת 1996, אך תנובה ערערה על ההחלטה לבית המשפט העליון. במאי 2003 דחה בית המשפט העליון את ערעורה של תנובה, לאחר ששמע את עמדת היועץ המשפטי לממשלה התומכת בתביעה הייצוגית, והשיב את התביעה לדיון בבית המשפט המחוזי.
המועצה לצרכנות אומדת את היקף הנפגעים מהוספת הסיליקון לחלב על-ידי תנובה בכ-2 מיליון איש, שלמרות שחלף עשור מהפגיעה טרם פוצו. "קשה להימנע מהרושם כי ההתנהלות של תנובה לכל אורך הדרך וגם עתה היא ניסיון להמשיך להתחמק מאחריותה כלפי הציבור", טוענת המועצה ומוסיפה כוח "גוף בעל אחריות ציבורית, ובמיוחד חברה ותיקה ומונופול ענק, צריך להתחיל להפנים את אחריותו וחובתו כלפי הציבור ולהפסיק לברוח מאחריות".
