המשטרה רשאית לחפש בפלאפונים של יועצי ראש הממשלה, עופר גולן ויונתן אוריך, למרות חוסר החוקיות של החיפוש שכבר ערכה. כך קובע (יום ג', 19.11.19) שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, אברהם הימן. החיפוש עוכב עד 1.12.19 כדי לאפשר בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון.

גולן ואוריך חשודים, כי שלחו את יוסי שלום וישראל איינהורן להטריד את שלמה פילבר, מעדי המדינה בתיק 4000, באמצעות קריאות ברמקול ליד ביתו. המשטרה תפסה את הטלפונים של הארבעה במהלך חקירותיהם והחלה לחפש בהם, למרות שלא היה בידיה צו חיפוש כחוק.

בית משפט השלום בתל אביב (השופט עלאא מסארווה) דחה את בקשתם של הארבעה לאסור את החיפוש ולהורות להחזיר להם את הפלאפונים, וכעת דחה הימן את ערעורם. במרכז הערעור עמדה הטענה, כי חוסר החוקיות שבחיפוש הראשוני היה כה גדול, עד שיש לאסור חיפוש נוסף.

הימן אומר, כי היה מחליט בדיוק כמו מסארווה ומאותם נימוקים. גם הוא מדגיש את חומרת מעשיה של המשטרה, ודוחה את טענתה לפיה ההסכמה המאוחרת של הארבעה לחיפוש הכשירה אותו. גם הוא קובע, כי ההסכמה שנתנו הארבעה במהלך חקירתם אינה מהווה הסכמה כנדרש בחוק ובפסיקה. לצד זאת, מדגיש הימן את האינטרס הציבורי שבמניעת הטרדת עדים, ובמיוחד כאשר מדובר בעד מדינה. הכללים הקיימים לחיפוש במכשירי הטלפון מאזנים כיאות בין הפרטיות של החשודים לבין אינטרס ציבורי זה, הוא קובע.

במרכז החלטתו מדגיש הימן, כי שאלת חוקיות החיפוש תהיה רלוונטית אם וכאשר יוגשו כתבי אישום נגד הארבעה, בעוד בשלב זה יש לקבוע רק האם החיפוש חיוני לחקירה - והתשובה חיובית. הוא מסתמך על פסיקתה של נשיאת בית המשפט העליון דאז, דורית ביניש, ולפיה "בהיות דוקטרינת הפסילה הפסיקתית כלי מניעתי שתכליתו שמירת הגינות ההליך הפלילי וטוהרו, הרי שככלל ראוי לערוך את הבירור בשאלת קבילות הראיות, שנטען כי הושגו שלא כדין, במסגרת ההליך במשפט העיקרי".