שתי רקטות שוגרו למוא"ז אשכול

אהוד אולמרט מנסה לאחרונה למחזר את טענתו הישנה, כי הוא כמעט הביא שלום במגעיו עם אבו-מאזן וסאאב עריקאת (שהסתיימו בספטמבר 2009, כאשר כיהן עדיין כראש ממשלת ישראל).

גרמניה צ'כיה ואוסטריה פנו (יום ו', 14.2.20) לבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, בטענה כי אין לו סמכות לדון בסכסוך הישראלי-פלשתיני, וביקשו להצטרף לדיונים כ"ידידות בית המשפט". מדובר בדיון בשאלה אם יש לבית הדין סמכות לדון בנושא, עוד לפני הדיון בשאלה האם ישראל ביצעה פשעי מלחמה או לא.

אפילו לורנס איש ערב היהודי אהוד אולמרט (ראו הערה למטה), שנחפז להצטלם עם אבו מאזן כי "נעים להיזכר", אינו שולל את תוכנית השלום של טראמפ. היא יכולה להיות בסיס למשא-ומתן, מה גם ששגרירת ארצות הברית באו"ם הבטיחה לפלשתינים כי ייתכנו בה שינויים. אז מדוע לא, בעצם? התוכנית אינה "כזה ראה וקדש".

אחד מהטיעונים המרכזיים נגד תוכנית המאה הוא שמדובר בתוכנית חד-צדדית, בלי ה"כלה" הפלשתינית. מה שצריך, מבהיר הטיעון, הוא משא-ומתן "אמיתי" עם הפלשתינים, משא-ומתן של ויתורים ופשרות, מצידנו ומצידם. רק זאת הדרך! יכול להיות. אבל, ניסיון של אלפי שעות של שיחות עם הפלשתינים הראו כי אינם מוכנים לכל פשרה בנושאי היסוד. גם מול ויתורים ישראלים כבדים.

בחודש האחרון החריף המאבק על השליטה בהר-הבית לאחר שתנועת חמאס השיקה קמפיין הסתה חדש הנקרא "השחר הגדול" הקורא למוסלמים להגיע לתפילות השחר במסגד אל-אקצה, במערת המכפלה בחברון ובכל המסגדים בגדה וברצועה במחאה על המדיניות הישראלית "לייהד" את מסגד אל-אקצה ואת מערת המכפלה בחברון.