הבטתי במרפסות העליזות, משדרות התקווה, מביעות התודה, וראיתי את שידעתי - נפשו של האדם יוצאת לביחד, לשייכות, לקבוצה. גם אם השיר נשמע לו מוכר, סדקי החרדה, הדאגה, הפחד, חוסר הוודאות מבצבצים מבין מילותיו ורעידות קולנו מספרות את סיפורנו, סיפור הביחד הכל כך נצרך בימים אלה.