הוצאת הספרים המשפטיים בורסי לא הפרה את זכויותיה של ההוצאה המתחרה נבו. כך קובעת (7.4.20) שופטת בית המשפט המחוזי בירושלים, חגית מאק-קלמנוביץ.

נבו, בבעלותו של אלי נבו, תבעה מבורסי ובעליה שלמה פרץ פיצוי של 3 מיליון שקל. נבו טענה, כי בורסי מפרסמת בחנות המקוונת שלה ספרים שפרסמה נבו תוך הסרת שם ההוצאה והטבעת שמה-שלה על גבי תמונות הכריכות. אגב הדיון התברר, כי בשנת 2016 - ערב הגשת התביעה - הסתכמו הכנסותיה של נבו ממכירת שירותיה המקוונים (ובראשם פסקי דין) ב-14 מיליון שקל, בעוד מכירות הספרים שלה הסתכמו במיליון שקל בלבד.

מאק-קלמנוביץ קובעת, כי בורסי יידעה את נבו כבר בשנת 2002 - כאשר השיקה את החנות המקוונת - בדבר כוונתה למחוק את שמות כל ההוצאות ולהטביע את שמה על התמונות כדי למנוע את העתקתן. היידוע נעשה במכתב שנשלח לפקס של בורסי והוכח שהגיע ליעדו, ובשיחת טלפון בין נבו לבין פרץ (מאק-קלמנוביץ לא קיבלה את הכחשתו של נבו ולפיה מעולם לא שוחח עם פרץ).

עוד אומרת מאק-קלמנוביץ, כי העובדה שנבו לא מחתה במשך 15 שנים על התנהלותה של בורסי, מהווה לכל הפחות הסכמה מכללא למעשים אלו. נבו טען שאינו נכנס לאתר של בורסי ולכן לא היה ער להתנהלות זאת, אך מאק-קלמנוביץ אומרת שגרסה זו אינה הגיונית. "הטענה לפיה עובדי נבו ומנהלה לא נכנסו מעולם לאתר שבו הוצגו ספרים בהוצאתם, לא היו מעוניינים להתרשם מהאתר עצמו, מאופן הצגת הספרים, נוחות הגישה אליהם, הבולטות שלהם בהשוואה למתחרים אחרים וכיוצ"ב, טענה זו אינה עומדת במבחן הסבירות".

לדברי מאק-קלמנוביץ, בורסי לא הפרה את זכויות היוצרים בספרים, משום שהללו בכל מקרה מצויות בידי המחברים ולא בידי נבו. ואילו לגבי הכריכות, ייתכן שהזכויות מצויות בידי המעצבים; נבו לא הוכיחה שזכויות אלו שייכות לה. למעלה מן הצורך אומרת מאק-קלמנוביץ, כי אפילו אם נגרם נזק לנבו - הוא מסתכם בכמה עשרות או מאות אלפי שקלים לכל היותר. בסוגיה זו היא דוחה את חוות הדעת שהגישו פרופ' מיכאל פרי וגיא פרי מטעם נבו ומעדיפה את חוות הדעת של איילון אוריאל ויוסי האפרתי מטעם בורסי.

נבו חויבה בתשלום הוצאות בסך 40,000 שקל, כאשר מאק-קלמנוביץ מעירה, כי זהו סכום נמוך יחסית משום שהיה מקום לעגן בצורה ברורה יותר את ההסכמות בשנת 2002. את נבו ייצגה עו"ד אתי ליבמן-עפאים, ואת בורסי - עו"ד יובל אזני.