בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
הפרויקטים בשיתוף המגזר הפרטי מנוהלים בצורה פרטנית וללא תיאום בין הגורמים הממשלתיים ● פריסת ההתחייבויות בהיקף של מיליארדי שקלים אינה חשופה לעיניהם של כל מקבלי ההחלטות
משרדי הממשלה ובראשם משרד האוצר לא גיבשו אסטרטגיית השקעה לאומית הכוללת קביעת סדר עדיפות בין הפרויקטים בשיתוף המגזר הפרטי שתתמוך ביכולתה של הממשלה לקדם פיתוח של תשתית החיונית לצמיחתה הכלכלית של המדינה. זאת, למרות שעד כה (סוף 2018) בוצעו 27 פרויקטים כאלו ב-32.2 מיליארד שקל; 32 נוספים נמצאים בשלבים שונים ויושקעו בהם 60 מיליארד שקל.
כך אומר (יום ב', 4.5.20) מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן. פרויקטים בשיתוף המגזר הפרטי (Public-Private Partnerships - PPP) נועדו לספק תשתיות, מוצרים או שירותים לציבור באמצעות המגזר הפרטי, תוך ניצול יתרונם היחסי של השותפים ובאמצעות הקצאה יעילה של הסיכונים והמקורות כדי להשיא את התמורה בגינם. למרות ההיקף העצום של פרויקטים אלו, ולמרות תרומתם החשובה, אנגלמן מצביע על שורה של ליקויים מהותיים:
הגופים העיקריים האמונים על ניהול מנהלי ההתקשרויות מטעם המדינה אינם משתמשים במסמכי מכרז סטנדרטיים ואין ביניהם שיתוף פעולה מוסדר, לרבות בקיום הליך למידה, בניהול העיתוי של פרסום המכרזים ובהתוויית קווים מנחים להתנהלות לנוכח חשש מניגוד עניינים. שיתוף פעולה כזה יכול להפחית עלויות באמצעות ניצול יתרונות לגודל.
פריסת ההתחייבויות בגין פרויקטים בהיקף של מיליארדי שקלים אינה חשופה לעיניהם של כל מקבלי ההחלטות. הפריסה נעשית לתקופה קצרה ביחס לתקופת ההתקשרות, למרות חשיבותה של המשמעת הפיסקלית לכל התקופה.
התבססות על נתונים שלא אומתו, הנחות שגויות והעדר מרכיבים חשובים בביצוע בדיקות ההתאמה ליישום מתווה ה-PPP. נמצאו פגמים מצטברים בביצוע בדיקות ההתאמה העלולים להטות את תוצאותיהן, ובפרט העדר הערכות אינטגרטיביות, העדר מבחני רגישות והשוואות בינלאומיות, יישום מקדמי התייעלות ושיעורי היוון לא מבוססים והשמטת עלויות עסקה הייחודיות למתווה.
המדינה לא גיבשה מנגנון אשר ישקלל את ניסיון העבר שנצבר בעבודה עם הזכיינים, כדי למגר התנהגויות לא רצויות מצידם בהקמתם של פרויקטים עתידיים וכדי להגדיל את הסבירות שיעמדו בלוחות הזמנים ובתקציבים כפי שהתחייבו.
אנגלמן מסכם: "הממצאים מלמדים על הצורך בהגדרת הגורם המתכלל ברמה הממשלתית לצורך מימוש יתרונות מירביים ברמה הלאומית ובטיוב פעילות הגופים האמונים על ההתקשרויות. גיבוש עקרונות עבודה מוסדרים לביצוע פרויקטים במתווה זה, יאפשר להגדיל את ההשקעה בפרויקטי תשתית תוך יצירת אפיקי השקעה מגוונים במשק ויסייע לצמיחה הכלכלית של המדינה לאורך שנים. עיגון פעולות שיבטיחו כי המתווה יושם לאחר בחינת תועלות ההתקשרות ביחס לחלופות אפשריות, יביא למיצוי יתרונם היחסי של השותפים ולהקצאה יעילה של הסיכונים והמקורות. כמו-כן הוא יבטיח שהתמורה להון הציבורי המושקע ביישום פרויקטים אלה תהיה מירבית".
רבבות חברות לא שילמו את האגרות השנתיות - והחובות לא נגבו ▪ הרשם - השייך למשרד המשפטים - התקשר במשך 13 שנים ללא מכרז עם חברות שהפיצו נתונים שלו, בלא להבטיח שישלמו את מלוא התמורה ובלא בקרה על פעילותן (חוסר תיאום בתוך הבית [צילום: מרים אלסטר, פלאש 90])
40% מן המעצרים בשנות הדוח לא נכללו בדיווח שנמסר לציבור ▪ דוחות המעצר ברבים מן המקרים אינם כוללים פרטים חיוניים ▪ 23% מתוך בקשות העצורים לסניגור ציבורי מולאו רק לאחר שהם נחקרו; 66% מהבקשות נשלחו לסניגוריה רק לאחר החקירה ▪ המשטרה יכלה לשחרר בעצמה אלפי עצורים אך במקום זאת הביאה אותם לבתי המשפט ▪ בניגוד למגמת חוק המעצרים - מספר הבקשות למעצרים עד תום ההליכים זינק פי שלושה ▪ הסעת עצורים נמשכת ימים ארוכים, למרות שהמרחק הממוצע הוא 18 ק"מ בלבד
מעצרים בישראל / מבקר המדינה
דוחות המעצרים אינם מלאים [צילום: יעקב לדרמן, פלאש 90]
200 ק"מ נמשכים ארבעה ימים [צילום: אוליביה פיטוסי, פלאש 90]
מנהלת אגף התקציבים במשרד רה"מ שימשה גם כגורם המתפעל של המעונות וגם כגורם המאשר ▪ תפקידו של עזרא סיידוף לא אויש בצורה מלאה מאז הושעה בשל פרשת שרה נתניהו (סיידוף. ללא תחליף? [צילום: יונתן זינדל, פלאש 90])
למרות עמדת האוצר והעלייה בתוחלת החיים, הגיל נותר 62 - ומסכן את קרנות הפנסיה הוותיקות ▪ נמשכות המחלוקות בין האוצר וצה"ל בנוגע לפנסיות למי שפורשים משירות קבע (ראש אכ"א מגדיל [צילום: הדס פרוש, פלאש 90])
העדר לימודי ליבה ברוב המכריע של הישיבות ▪ זכאות נמוכה מאוד לבגרות - הן של הבנים והן של הבנות ▪ למשרד החינוך אין נתונים על רוב עובדי ההוראה ובחלק מן הישיבות מלמדים מורים ללא תעודת הוראה (ספרי לימוד מיושנים [צילום: דוד כהן, פלאש 90])
משרד התחבורה לא פעל למניעת הסיכונים למאגר הנתונים של רשיונות הנהיגה ▪ אין מידע בנוגע לאבטחת מאגר המשתמשים ברב-קו, ובהם מיליון קטינים ▪ חלק מהעיריות אינן ערוכות למתקפת סייבר (לא נבחנה העמידה במדיניות הלאומית)
היבטים בהסדרת השימוש במאגרים ביומטריים / מבקר המדינה
תקציב משרד החוץ קוצץ אשתקד ב-14% -בעוד תקציב המדינה כולו הועלה ב-4% ▪ לא פחות מ-36 גורמים עוסקים ביחסי החוץ - אך ללא תיאום ביניהם, ללא גורם מתכלל ובלא תמונת מצב מרוכזת (הפגנת עובדי משרד החוץ [צילום: פלאש 90])
מערך החוץ הישראלי ומשבר תקציב משרד החוץ / מבקר המדינה
למרות התרעות חוזרות ונשנות של מבקרי המדינה, הדוחות הכספיים של המדינה אינם מלאים ואינם מציגים במלואה את חומרת הגרעונות ואת שיעור ההתחייבויות (זקוק לסיוע ממשלתי [צילום: נתי שוחט, פלאש 90])
למרות התראות חוזרות ונשנות, המשרד ממשיך להיות גם המאסדר של בתי החולים וגם הבעלים של חלק ניכר מהם ▪ ליקויים בהתנהלות שירותי בריאות הציבור בנוגע לאיתור חיידקים במזון (הממשלתיים מקבלים יותר כסף [צילום: פלאש 90])
חשיפה למזהמים ולחומרי הדברה במוצרי מזון / מבקר המדינה
למעלה ממחצית מעבודות התכנון בוצעו בידי הרשות עצמה ▪ בחלק מעבודות התכנון שהופרטו נרשמו עיכובים ניכרים והן נמשכות שלוש שנים ומעלה ▪ רמ"י ומשרד הבינוי לא משתפים זה את זה במידע על המתכננים (לא בודקים את שביעות הרצון)
שר התקשורת דאז הציע למועצת הרשות מועמדים בעלי זיקה פוליטית אליו או לליכוד ▪ חוות דעת לא-רשמיות שקיבל קובלנץ השפיעו על קליטת עובדי רשות השידור לשעבר בתאגיד כאן (קרא. שני מועמדים שלו [צילום: נועם רבקין-פנטום, פלאש 90])
הלשכה נמנעה מלאחד כנדרש את דוחות החברה הכלכלית שלה - וכך הציגה עודף במקום גרעון ▪ רק 8% מהתלונות האתיות מבשילות לקובלנות ▪ 45 עורכי דין שהושעו המשיכו לאמן מתמחים ▪ במשך 20 שנה לא פעלה ועדת ביקורת (עיכוב ניכר בטיפול בתלונות )
מגה-תיקים ממתינים בפרקליטות למעלה משנה ועוד 300 תיקים גדולים מחכים ברשות המיסים - ובינתיים רכושם של החשודים מצוי בידי המדינה ▪ גופי האכיפה אינם מנצלים מאות מיליוני שקלים העומדים לרשותם בקרן לאיסור הלבנת הון (המשטרה תפסה 4.2 מיליארד שקל)
153,000 בני אדם דיווחו שנפגעו מהטרדות בשנת 2018 - אך לכל היותר 7,000 תלונות הוגשו למשטרה; מספר כתבי האישום שנה לאחר מכן: 129 ▪ מורים ועובדי רפואה המטרידים מינית ואינם מורשעים - יכולים להמשיך לעבוד (המטרידים יכולים להחליף מקום [צילום: יונתן זינדל, פלאש 90])
העלייה המתמשכת בתוחלת החיים מחייבת בחינה של מתווה העלאת גיל הפרישה של נשים תוך השוואה למקובל בעולם. כך אומר (יום ב', 4.5.20) בלשון זהירה מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן. גיל הפרישה בישראל נותר 62, למרות הצעת האוצר להעלותו בהדרגה ל-65 ולאחר מכן בהתאם לתוחלת החיים, ובעוד גיל הפרישה הממוצע במדינות OECD של נשים הנכנסות כיום לשוק התעסוקה יהיה 65.8. אנגלמן מתריע, כי המשך המצב הקיים משפיע לרעה על מצבן האקטוארי של קרנות הפנסיה הוותיקות.
תמונה עגומה של מצב החינוך במגזר החרדי נחשפת (יום ב', 4.5.20) בדוח מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן. 84% מן הבנים למדו לפני שנתיים במוסדות על-יסודיים (ישיבות) בהם אין לימודי ליבה; 56% מהבנים בבתי הספר היסודיים למדו לימודי ליבה חלקיים בלבד. רק 13% מהבנים ו-21% מהבנות במוסדות המגישים לבגרות, היו זכאים לתעודה זו בשנת תשע"ז.
"תמונת המצב העולה מדוח זה מלמדת על שורה של תחומים ונושאים המחייבים פעולות תיקון: אסדרה של מאגרים ביומטריים ממשלתיים; הבטחה כי המאגרים הממשלתיים פועלים על-פי המדיניות הלאומית ליישומים ביומטריים, תוך צמצום הסיכונים הטמונים בהפעלתם; בחינה של צמצום מאגרים; בחינה ועיגון של סמכויות היחידה להזדהות וליישומים ביומטריים; ובחינה ומיפוי של הסיכונים השונים הטמונים בקיומם של מאגרים ביומטריים במגזר הפרטי ופגיעתם בפרטיות, במטרה לגבש מדיניות שתביא לידי צמצום הסיכונים".
הקיצוץ הניכר בבסיס תקציב משרד החוץ לשנת 2019 הוביל למשבר תקציבי במשרד. כתוצאה מכך פעילויות רבות, לרבות פעולות ליבה, לא התקיימו, דבר שעלול להשפיע על יחסי החוץ של ישראל, על השירות לאזרחים בחו"ל ועוד. כך מתריע (יום ב', 4.5.20) מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, המקבל למעשה את טענות עובדי משרד החוץ בנוגע לקיצוץ הקשה בתקציבו.
הדוחות הכספיים של המדינה ממשיכים להיות חלקיים ואינם כוללים התחייבויות ונכסים במיליארדי שקלים - וזאת למרות ביקורת חוזרת ונשנית של מבקרי המדינה בנושא זה. כך אומר (4.5.20) מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן. הוא גם מתריע על הגרעון ההולך וגדל של הביטוח הלאומי, אשר אם יימשך בקצב הנוכחי - יוביל לכך שבשנת 2045 תתרוקן קופתו והוא לא יוכל לעמוד בהתחייבויותיו.
התעלומה האופפת את היעלמותו של יחיא סינואר מהספקטרום התקשורתי ומהפגנת נוכחות פיזית בשטח, שומה שתעלה סימני שאלה באשר למידת תפקודו, או אף גורלו התהיות בסוגיה זו עשויות לגלם משמעויות...
משקיעי קריפטו שמעוניינים להשקיע כספים ולשמור עליהם מאובטחים, קונים ציוד אבטחה רציני, אבל בסופו של דבר נופלים בהונאות אנושיות שגורמות לכך שכל הטכנולוגיה שהושקעה לא תהיה שווה כלום
המתחם המיועד לשימור נבנה בשלבים במהלך המחצית השנייה של המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה