פרקליטות מחוז ירושלים שיגרה (יום א', 16.8.20) הזמנות לשימועים בפרשת השחיתות הנרחבת בעיריית בית שמש. החשודים המרכזיים הם בכירים בעירייה, יזמים ועורכי דין. הפרקליטות מייחסת לחשודים עבירות שוחד והפרת אמונים, מרמה וזיוף בנסיבות מחמירות, מרמה בנסיבות מחמירות, עבירות מס, הלבנת הון ועוד.

על-פי כתב החשדות, מדובר בפרשה שעניינה קשר מושחת בין יזמים ועסקנים לבין בעלי תפקידים בעיריית בית שמש בשנים 2018-2010 ובפעולות העברייניות הרבות שבוצעו לכאורה, במהלך בניית רחב היקף ברחוב שפת אמת 8. במקור הקצתה רשות מקרקעי ישראל את המגרש לעמותת "בית ומנוחה" להקמת מרכז תורני בן שלוש קומות לתועלת תושבי השכונה, ובאמצעות פעולות מרמה ושחיתות, הקימו עליו תשע קומות הכוללות מרכז מסחרי (שלוש קומות) ודירות מגורים (חמש קומות ובהן 60 דירות). הקמת הפרויקט עוכבה בידי בית משפט השלום בראשון לציון עם תחילת החקירה.

החשודים המרכזיים בפרשה הם: משה מונטג, יו"ר ועדת המשנה לתכנון ובנייה וסגן ראש העיר; דני צרפתי, מהנדס העיר; עו"ד מוטי ברקוביץ, היועץ המשפטי של הוועדה המקומית; היזם לייב ולדמן ועו"ד שלמה אייזנשטיין, שהיו קשורים לפרויקט בשנים 2016-2010; היזם מיכאל בן-דוד, הקבלן מרדכי קניג ועו"ד אירית מרציאנו, שהיו קשורים לפרויקט בשנים 2018-2016; יצחק רבר, עסקן בתחומי התכנון והבנייה בבית שמש.

כתב החשדות כולל חמישה פרקים. הפרק הראשון מתאר שוחד שהעניקו רבר ובן-דוד לצרפתי בשנים 2016-2012, בדמות תכשיטים והנחה ברכישת דירה לבתו, בסכום של לפחות 100,000 שקל. עוד נטען, כי בשנים 2018-2015 העניק רבר לצרפתי טובות הנאה, וביניהן מכשירי טלפון סלולריים ומנוי שנתי למשחקי כדורסל. הפרק השני מתאר כיצד פעל מונטג באגף ההנדסה, תוך הפרת אמונים נוכח קשריו האישיים והקרובים עם אייזנשטיין ורבר. לטענת הפרקליטות, רבר עמד לשירותו של מונטג וביצע עשרות משימות עבורו ועבור משפחתו. רבר שידל אחרים לתת למונטג טובות הנאה והחזיק ברשותו, בידיעתו של מונטג, את חותמתו של מונטג כיו"ר ועדת המשנה ושל ועדת המשנה עצמה.

הפרק השלישי מגולל את אופן הקמתו של פרויקט שפת אמת בשנים 2018-2010. לטענת הפרקליטות, הפרויקט הושתת על אדני שוחד, מרמה, הפרת אמונים, עבירות מס, הלבנת הון ועבירות תכנון ובנייה. בשנים 2016-2010 קידמו בן-דוד, קניג ומרציאנו את הקמתו של הפרויקט. בספטמבר 2016 נמכר הפרויקט לוולדמן, ומאז קידמו אותו הוא ואייזנשטיין. הפיכתו של הפרויקט מבניין ציבורי בן שלוש קומות לבניין מסחרי בן תשע קומות - טוענת הפרקליטות - נעשתה באמצעות שורה ארוכה ומתוחכמת של מעשי מרמה, עבירות בתחומי התכנון והבנייה ועבירות מס. הוא תוך התחמקות מהליך לשינוי ייעוד המגרש, מתשלום מלוא הסכום בגין השבחת הנכס, ומיתר הדרישות המוטלות על יזם למסחר ומגורים.

במסגרת זו, נאמר בכתב החשדות, פעלו מונטג, צרפתי וברקוביץ תוך הפרת אמונים ואישרו היתרי בניה לפרויקט - לבקשת היזמים - באופן החורג מכללי התב"ע ודיני התכנון והבנייה, ותוך התעלמות מחובת האמון שלהם לציבור. על-פי החשד, בשנים 2018-2017 קיבל מונטג שוחד מוולדמן בדמות טובות הנאה שונות, שבתמורה להן פעל לקדם את הקמת הפרויקט, שנקלע לקשיים באותה העת. בין היתר תרם ולדמן ארון קודש מפואר בשווי 250,000 שקל לבית הכנסת "משכן ישראל" בבית שמש, אשר הוקם בידי מונטג ואחרים וקרוי על שם סבו של מונטג.

הפרק הרביעי מפרט את העבירות הכלכליות שבוצעו על-פי החשד בתקופת הקמת הפרויקט. מדובר בשורה של עבירות התחמקות מתשלום מס ופעולות של דיווח כוזב בעת פתיחת חשבונות בנק, בעת רישום החברות שהקימו היזמים לצורך הפרויקט, ובמסגרת הפעולות העסקיות לקידום הפרויקט. הפרק החמישי מתאר את הפעולות שביצעו על-פי החשד החשודים ברכוש האסור שצברו במהלך הפרויקט, וכן פעולות הסתרה ואי דיווח המהוות עבירות לפי חוק איסור הלבנת הון. כמו-כן, כולל כתב החשדות אירוע של שיבוש מהלכי משפט במהלך מעצרו של מונטג.