בג"ץ עשוי לבטל את התיקונים לחוק יסוד הכנסת ולחוק יסוד הממשלה, אשר נועדו לעגן את מנגנון ממשלת החילופים. כך עולה (יום ה', 12.11.20) משלושה צווים על-תנאי ומההחלטה להרחיב לתשעה שופטים את ההרכב שידון בעתירות נגד שינויים אלו.

הנשיאה אסתר חיות, המשנה לנשיאה חנן מלצר והשופט ניל הנדל - ההרכב הבכיר ביותר של בית המשפט העליון - הורו לנמק בתוך שלושה שבועות מדוע לא יבוטלו השינויים בחוק יסוד הממשלה, אשר אפשרו לכנסת לאשר מראש את החילופים בין בנימין נתניהו לבין בני גנץ ואת יתר ההסדרים הקובעים את הרכבה וסדרי עבודתה של הממשלה הנוכחית. השופטים הורו גם לנמק מדוע לא ייקבע שהסדרים אלו יחולו רק מהכנסת הבאה.

שני צווים על-תנאי נוספים עוסקים בשינויים נקודתיים אך מהותיים בחוק יסוד הכנסת. האחד: הקביעה המצמצמת את יכולתה של הכנסת להביע אי-אמון בממשלה, שכן היא אוסרת על מרכיבי הממשלה לתמוך בהצעה כזאת ומטילה סנקציה על הפרת האיסור. השני: הקביעה לפיה יש צורך ברוב של לפחות 70 חברי כנסת כדי לבטל את תיקוני החקיקה המעגנים את ממשלת החילופים. המשיבים העיקריים הם הכנסת, הממשלה, היועץ המשפטי לממשלה, נתניהו, גנץ, הליכוד וכחול-לבן.

בדיון בעתירות בחודש שעבר אמרה חיות, כי הבעייתיות הנוכחית - בניגוד לממשלות אחדות ורוטציה קודמת - נובעת מכך שהליכוד וכחול-לבן לא הסתפקו בהסכם ביניהן, אלא הכניסו את כל המנגנונים לתוך חוקי היסוד בשל חוסר האמון בין שתי המפלגות. הליכוד הזהיר בעבר, כי פסילת החוקים בידי בג"ץ תוביל לבחירות, אם כי נציגיו לא חזרו על האזהרה בדיון עצמו. בחודשים האחרונים עולה שוב ושוב האפשרות של הקדמת הבחירות, וגנץ כבר הזהיר שזו תהיה התוצאה אם תקציב המדינה לא יועבר בחודש הקרוב.

חיות, מלצר והנדל גם הורו להרחיב את ההרכב לתשעה שופטים - איתות ברור לכך שהם שוקלים לבטל את החקיקה או חלק ממנה. בג"ץ נוהג להימנע מביטול חקיקה בהרכבים רגילים של שלושה שופטים. במקרה זה הסוגיה סבוכה עוד יותר, שכן מדובר בחוקי יסוד - ועולה השאלה האם לבית המשפט העליון יש סמכות להתערב בעבודתה של הכנסת כתפקידה כרשות המכוננת, הקובעת את חוקי היסוד. מדברי השופטים בדיון עלה, כי הם סבורים שסמכות כזאת קיימת במקרים קיצוניים של פגיעה מהותית ביסודות השיטה הדמוקרטית - ונראה שלפחות כרגע הם רואים את חוקי ממשלת החילופים כפגיעה שכזאת.