בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
|
סקפה-שפירא. אפשר לבקש אישור [צילום: בוצ'צ'ו]
|
|
לחברה ולבכירים יוחסו מאות עבירות
|
|
החלטה יוצאת דופן בבית משפט השלום בירושלים
|
|
|
אישום בוטל בשל איחור בן יומיים בהגשתו
|
המדינה טענה, כי חברת רמי לוי תקשורת, המנכ"ל אופיר אטיאס (חתנו של רמי לוי) ומנהל האבטחה שלמה אדרת-ג'וליאן ביצעו מסעות בילוש בלתי חוקיים תוך שימוש בנתונים פרטיים ● כתב האישום הוגש לאחר המועד שנקבע בתקנות ובלי לקבל כנדרש בחוק את אישורו של מנדלבליט
מסע בילוש בלתי חוקי ברמי לוי תקשורת
|
איתמר לוין
|
כתב האישום: המנכ"ל אופיר אטיאס ומנהל האבטחה שלמה אדרת-ג'וליאן הוציאו במאות מקרים מידע על מנויים של חברת הסלולר ועל אחרים * המדינה טוענת לפעילות בלתי חוקית נגד עיתונאים, עובדת שפעלה להקמת ועד ולקוחות שהגישו תביעות נגד החברה
|
לרשימה המלאה
|
|
|
|
|
שופטת בית משפט השלום בירושלים, ג'ויה סקפה-שפירא, ביטלה (יום ד', 11.11.20) כתב אישום נגד חברת רמי לוי תקשורת והמנכ"ל אופיר אטיאס (חתנו של בעל השליטה, רמי לוי). הסיבה: כתב האישום הוגש יומיים לאחר המועד האחרון הקבוע בהנחיות הפרקליטות, וזאת מבלי לקבל כנדרש את אישורו של היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט. כתב האישום הוגש ביוני השנה וייחס לחברה, לאטיאס ולמנהל האבטחה, שלמה אדרת-ג'וליאן, ביצוע מסעות בילוש בלתי חוקיים אחרי עיתונאים ועובדים בחברה בשנים 2016-2011, תוך שימוש בנתוני תקשורת שהיו בידי החברה. לטענת המדינה, העבירות בוצעו במסגרת חקירה פנימית על סכסוכים ברמי לוי תקשורת, נגד מנויים שהגישו תביעות קטנות נגדה, נגד עיתונאים וגם לצרכים פרטיים של השניים. המדינה ייחסה לאטיאס עשרות עבירות של פגיעה בפרטיות, הפרת חובת סודיות ושימוש בלתי חוקי במאגר מידע, לאדרת-ג'וליאן ייחסה מאות עבירות דומות, ורמי לוי תקשורת - יותר מ-100 עבירות אלו (ראו קישור משמאל). אטיאס ואדרת-גוליאן ביקשו לבטל את כתב האישום, בנימוק שהוא הוגש לאחר התקופה שנקבעה ובלא לקבל את אישורו של מנדלבליט כנדרש בחוק. החקירה בפרשה החלה ביוני 2016, הסתיימה בדצמבר 2019 וכאמור כתב האישום הוגש ביוני השנה. הנחיית היועץ המשפטי קובעת, כי בעבירות מהסוג המנוי בכתב האישום, יש לסיים את הטיפול בתיק בתוך 18 חודשים. היא גם מאפשרת חריגות של עד 30 חודשים, ברמת אישורים ההולכת ועולה יחד במקביל לאורך התקופה. ההנחיה גם קובעת אלו שלבי טיפול יופחתו מן התקופה הכוללת ולא יובאו בחשבון לעניין הזמן הדרוש לסיומו. הטיפול בתיק זה בפרקליטות ארך ארבע שנים וארבעה ימים ברוטו. סקפה-שפירא הפחיתה שנה וארבעה ימים של השלמות חקירה בידי המשטרה (תוך שהיא מעירה, כי מתעורר חוסר נוחות לנוכח העובדה שהמשטרה החלה במשימה שלושה חודשים לאחר שהתיק הוחזר אליה). עוד הפחיתה חמישה חודשים ו-28 יום בשל השימוע בפרשה. לפיכך, התיק היה בטיפול הפרקליטות תקופת נטו של 30 חודשים ויומיים - שנה ויומיים יותר מהתקופה המירבית. פרקליט מחוז ירושלים אישר פעמיים ארכה של שישה חודשים כל אחת, כך שהטיפול אמור היה להסתיים בתוך 30 חודשים. כאמור, בפועל הוגש כתב האישום יומיים אחרי מועד זה - וללא אישורו של מנדלבליט. סקפה-שפירא מסכמת: "אמנם, בהתאם לדוקטרינת הבטלות היחסית, הפגם האמור בכתב האישום אינו מחייב את המסקנה כי כתב האישום בטל מעיקרו. עם זאת, בשים לב למשך הטיפול של הפרקליטות בתיק ומורכבותו (שיש בהן כדי ללמד על מורכבות ומשך הטיפול הצפוי בבקשה לאישור היועץ המשפטי לממשלה להגשת כתב האישום) והעובדה כי המשפט טרם החל, ומנגד העובדה כי העבירות אינן עומדות על סף התיישנות, מצאתי להורות על ביטול כתב האישום בשל הפגם שנפל בו". מההחלטה עולה, כי הפרקליטות יכולה לבקש ולקבל את אישורו של מנדלבליט ולהגיש שוב את כתב האישום. את המדינה ייצגה עו"ד אביה גליקסברג; את אטיאס והחברה ייצגו עוה"ד ירון קוסטליץ ושמחה אלבחרי; ואת אדרת-גוליאן - עוה"ד אבי חימי ומשה וייס.
|
תאריך:
|
12/11/2020
|
|
|
עודכן:
|
12/11/2020
|
|
איתמר לוין
|
אישום בוטל בשל איחור בן יומיים בהגשתו
|
|
"קביעת בית המשפט המחוזי לפיה העבירות 'לא התבצעו באלימות פיזית ממשית', שעליה נסמך המערער בערעורו - מוקשית בעיני. כיצד ניתן לומר כי נגיעות חוזרות ונשנות באיבר מינה של המתלוננת, חרף התנגדותה הברורה, העקבית והמפורשת, תוך ניסיון לחדור למקום האינטימי ביותר בגופה ללא הסכמתה, אינם עולים כדי אלימות פיזית ממשית נגדה?". כך אומר (יום ה', 12.11.20) שופט בית המשפט העליון, יוסף אלרון, בביקורת על שופטי בית המשפט המחוזי בנצרת אשר קולה, דני צרפתי ורננה גלפז-מוקדי.
|
|
|
היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, אינו מצוי בניגוד עניינים בעומדו בראש ועדת האיתור לתפקיד פרקליט המדינה. כך קובע (10.11.20) נציב הביקורת על הפרקליטות, דוד רוזן. זאת, מאחר שמנדלבליט הבהיר ששוב אין חשיבות בעיניו לעילת סגירת התיק נגדו בפרשת הרפז והודיע שאין בכוונתו לפנות בנושא לפרקליט המדינה הבא.
|
|
|
"הגשת בקשות לעיון חוזר ובתוך כך חשיפת המידע 'בתשלומים' על-ידי התביעה, כפי שאירע בענייננו, בניסיון להתגבר באופן זה על החלטת בית המשפט בדבר הסרת החיסיון מהמידע החוסה תחת תעודת החיסיון, אינה פרקטיקה ראויה. יש בה למעשה גם להאריך, במידה רבה באופן מלאכותי, את מרוץ הזמנים להגשת ערעור על הכרעת דין מזכה - שהיא פועל יוצא של החלטה בדבר הסרת חיסיון מצד אחד, ועמידת המדינה על הותרת החיסיון מצד שני". כך אומרת (יום ב', 9.11.20) שופטת בית המשפט העליון, ענת ברון.
|
|
|
מינוי פרקליט מלווה בתיקים מורכבים, מתוקשרים או רגישים הפך לחלק בלתי נפרד מחקירות משטרה רבות ונראה, כי הגיע העת לחשוב על הדברים מחדש. הפרקליט המלווה מהווה למעשה חלק מצוות החקירה ומייעץ לו, מן הפן המשפטי, מה נחוץ לחקור.
|
|
|
המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה הגישה (יום א', 8.11.20) כתב אישום ובו נטען ששלושה עובדים בנציגות אל-על ברומניה גנבו מן החברה 1.3 מיליון שקל - בשנים 2012-2007. דהיינו: כתב האישום הוגש 13 שנים לאחר האירוע הראשון ושמונה שנים לאחר האירוע האחרון, עיתוי המעלה ספק בדבר יכולתם של הצדדים להוכיח את טענותיהם.
|
|
|
|