הפרקליטות (בעיקר) וההגנה לא דיווחו לוועדת השחרורים על ערעור בנוגע לקולת עונשו של אסיר, הוא שוחרר - ולאחר מכן התקבל הערעור והוא יוחזר לכלא. שופט בית המשפט העליון, ג'ורג' קרא, דחה את בקשתו של העבריין לערער על החמרת עונשו. הטעות של הפרקליטות גם הובילה לכך שהאיש ייענש בצורה פחות חמורה מזו הראויה לו.

חסן משי הודה והורשע במעורבות בגניבת מכוניות בשווי 600,000 שקל ובהעברתן ליהודה ושומרון. במסגרת ההסדר עימו, הוא הודה גם בנהיגה בשכרות וללא רישיון. בנובמבר 2019 גזר עליו בית משפט השלום בפתח תקוה (השופט עודד מורנו) 22 חודשי מאסר, לאחר שקבע שהמתחם הכולל הוא 44-22 חודשי מאסר. המדינה ערערה בינואר 2020 לבית המשפט המחוזי מרכז על קולת העונש. אולם, בפברואר 2020 שוחרר משי לאחר 11 חודשי מאסר, מבלי שאיש יפנה את תשומת ליבה של ועדת השחרורים לערעור התלוי ועומד.

בספטמבר השנה קיבל חלקית המחוזי (השופטים דנה מרשק-מרום, זהבה בוסתן ואברהם יעקב) את ערעורה של המדינה, תוך שהוא קובע שנפלו טעויות בגזר הדין שפסק מורנו. בלשונו של קרא: "יישום שגוי של מתחם העונש שנקבע; העונש סוטה לקולה באופן קיצוני מהענישה הנוהגת; ערבוב בין נסיבות הקשורות לביצוע העבירות לבין נסיבות שאינן קשורות; והתעלמות מתיק הצירוף". מורנו לא התחשב במספר המכוניות שגנב משי, בהיותו שותף פעיל בחבורה עבריינית שפעלה באופן שיטתי ומתוכנן, המתחם הכולל שקבע היה נמוך ממכפלת המתחמים שקבע לעבירה בודדת, והיה אף נמוך מזה שביקשה ההגנה (30 חודשים). המחוזי קבע שהרף הנמוך אמור להיות 42 חודשים, אך הטיל על משי 38 חודשי מאסר בפועל.

המחוזי גם עמד על התקלה החמורה בשחרורו של משי בטרם נדון הערעור, ושמשמעותה החזרתו לכלא. נציגי המדינה לא היו מתואמים, שכן נציגת הפרקליטות בוועדת השחרורים לא התנגדה לשחרור על-רקע קיומו של ערעור על קולת העונש ואף לא ביקשה עיכוב ביצוע. המחוזי הזכיר את הלכה לפיה ועדת השחרורים לא תדון בבקשה לשחרור מוקדם של מי שתלוי ועומד נגדו ערעור על קולת העונש, והבהיר, כי חובת העידכון רובצת בעיקרה על הפרקליטות, אך גם על משי.

קרא דחה (29.10.20) את בקשתו של משי לערער באומרו, כי אין הצדקה לדיון בגלגול שלישי. לדבריו, לא קיימת שאלה עקרונית של חובת העידכון לוועדת השחרורים; הוא מקבל את עמדת המחוזי, לפיה האחריות העיקרית היא על הפרקליטות, אך גם על האסיר. השאלה המרכזית היא האם מתקיימות הנסיבות המיוחדות המאפשרות להחזיר לכלא אדם שכבר שוחרר, וקרא משיב בחיוב. מורנו "הטיל עונש הסוטה באופן קיצוני ממדיניות הענישה הנוהגת והראויה ומחטיא את מטרת הענישה, כך שלא ניתן משקל מספק לעקרונות ההלימה וההרתעה. חומרת העבירות בהן הורשע המבקש, במסגרתן פעל כחלק מחוליית גניבת רכבים, וגנב שבע מכוניות, מצריכה ענישה מחמירה ומרתיעה". כך גם עבירות התעבורה, אותן מורנו לא הביא בחשבון.

קרא מוסיף, כי לא ניתן לראות את משי כמי שהשתקם, שכן הוא נטל אחריות חלקית בלבד על מעשיו ולא השתתף בהליך שיקום בעת מאסרו. "בית המשפט המחוזי התחשב לקולה בהתנהלות המשיבה ובהשבת המבקש למאסר, ולפיכך גזר את עונשו תוך סטייה לקולה מהרף התחתון של מתחם העונש ההולם שנקבע על ידו, כך שאין ממש אף בטענת המבקש בדבר החמרה יתרה", מוסיף קרא. את משי ייצגה עו"ד מיכל קורן.