בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
משווק מוצר יחויב להציג תווית דירוג אנרגטי. עוסק שלא יעשה זאת צפוי לעיצום כספי של 22 אלף שקלים לתאגיד ו-7,000 שקל ליחיד ● היעד: חיסכון של 1.4 מיליארד שקל עד 2030
ועדת הכלכלה אישרה (יום ג', 17.11.20) לקריאה שנייה ושלישית את ההצעה הממשלתית לתקן את חוק מקורות אנרגיה, שנועד לבצע הקלות רגולטוריות על יבוא מכשירי חשמל לישראל, באופן שיביא להורדת יוקר המחיה, הגברת השימוש במוצרים חסכוניים באנרגיה, הורדת יוקר המחיה וצמצום זיהום האוויר.
בדיון אישרה הוועדה שורה של סעיפים מהצעת החוק, בהם הסעיף הצרכני הקובע כי משווק מוצר יחויב להציג תווית דירוג אנרגטי. עוסק שלא יעשה זאת צפוי לעיצום כספי של 22 אלף שקלים לתאגיד ו-7,000 שקל ליחיד. כמו-כן נקבעו עיצומים כספיים נוספים בגין הפרות החוק, שיכולות להגיע עד ל-160 אלף שקל לחברה שתייבא מוצרים ללא אישור ממונה או ללא אישור לפי הצהרה.
עוד ביקש משרד האנרגיה לאפשר לשר לקבוע מקרים ונסיבות שבגינן ניתן יהיה לפטור יבואן מהוראות החוק, בהחלטה מנומקת. היו"ר מרגי דרש כי תקנות בעניין זה יובאו לאישור ועדת הכלכלה וכך אושר בהצעת החוק. כניסת החוק לתוקף תעשה לאחר אישור תקנות שיקבעו את הנצילות האנרגטית למכשירי החשמל השונים.
ראש אגף אנרגיה מקיימת במשרד האנרגיה, אוריאל בבצ'יק, הציג בדיונים הקודמים את ההצעה ואמר כי כיום יש ביורוקרטיה מיותרת שחלה על יבואני מכשירי חשמל, שמונעת תחרות. הוא הוסיף כי ב-2018 יבאו לפחות 2 מיליון מכשירי חשמל לישראל ו-3 מיליון ב-2019, בשוק שמגלגל 10 מיליארד שקל בשנה במכירות. לדבריו, ההסדרה הקיימת מייצרת הוצאות עודפות ליבואנים. הוא הסביר כי התיקון נועד לאפשר יבוא מוצרי באופן שבו היבואן יצהיר שהמכשיר עומד בתקנות משרד האנרגיה, ללא צורך בבדיקת תקינה. היבואן אף יחויב לשמור מסמכים והמשרד יגביר את הפיקוח בשווקים ויפעל במסגרת אכיפה מנהלית מחמירה.
עוד ציין בבצ'יק כי שיפור נצילות מכשירי החשמל צפוי להביא, עד 2030, לחיסכון של 1.4 מיליארד שקלים בעלויות ובצמצום של 420 אלף טון פליטות גזי חממה. הדבר אף יחסוך 1,200 ג'יגה ואט חשמל בשנה - דבר המקביל לפעילות של כמחצית מתחנת הכוח רידינג.
בישיבות הקודמות אישרה הוועדה את סעיפי הצעת החוק, לפיהן יבואן יצטרך להחזיק אישור, על-פי הצהרה, על עמידה בדרישת נצילות אנרגטית, או אישור מהממונה על יישום החוק באשר לעמידה בדרישות הנצילות. עוד אושרו סעיפים העוסקים בתנאים לקבלת אישור לפי הצהרת היבואן, חובת שמירת מסמכים לצורך אכיפה, חובת היצרן להעביר למשווק את תווית הדירוג האנרגטי ועוד.
עו"ד נועה סרברו, ממחלקת ייעוץ וחקיקה (אזרחי) במשרד המשפטים, אומרת כי מדיניות האכיפה של המדינה בנגב היא מדיניות מקלה, אף יותר מההקלה אשר פורסמה בשבוע שעבר לגבי האכיפה על פי 'חוק קמיניץ'.
בדיון בוועדה לזכויות הילד של הכנסת, אמרה סרברו: "יש בנגב סוגיות ייחודיות ויש אינטרס לאומי ייחודי בהסדרת ההתיישבות ולכן המדינה פועלת לפי מדיניות אכיפה נפרדת וייחודית לאזור, שהיא מקלה יותר באופן יחסי. בשבוע שעבר התקיימה ישיבה עם שר המשפטים ושר הכלכלה, האמון על הסדרת התיישבות הבדואים בנגב, והשרים ביקשו לבחון פתרונות שיסייעו לתושבים הבדואים בנגב ובין היתר סוכם על צוות שייבחן פיילוט ביישוב או שניים, כדי לקדם פתרונות הסדרה, שיאפשרו לשפר את איכות החיים של הבדואים בנגב".
הסנגוריה הציבורית מציעה לנתק את הכלי הפלילי ולסייג את השימוש בעבירה הפלילית בהוראת השעה ▪ לשכת עורכי הדין: "אי אפשר לתת כותרת יפה ללא פתרון לבעיה. האם תביעה נזיקית היא המענה לאלימות כלכלית או שהיא תעצים אותה? ▪ עו"סית ארצית לענייני סדרי דין: "אני מבינה את החשש לניצול לרעה כדי להעצים סכסוכים הסיכון תמיד קיים ובשביל זה יש בית המשפט" (השרים אבי ניסנקורן ומירב כהן [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת])
נציגת פורום קפה שפירא והעימות בין יעקב אשר לקרן ברק [צילום: ערוץ כנסת]
ח"כ יוראי להב הרצנו (יש עתיד) נחסם ונדחף על-ידי שוטר, במהלך הפגנה מול ביתו של השר בני גנץ, וזאת בניגוד לחוק חסינות חברי הכנסת המאפשר להם מעבר חופשי. השוטר אמר לח"כ: "זה שאתה חבר כנסת לא נותן לך שום דבר". שוטר אחר שהיה עד למתרחש בלם את חבירו ואישר את תנועת הח"כ. הדובר של להב-הרצנו אמר כי דוברות המשטרה מנסה למזער נזקים.
סקר קמיל פוקס עבור חדשות 13: הליכוד 29; ימינה 22; יש עתיד-תל"ם 20; הרשימה המשותפת 11; כחול לבן 10; שס 8; ישראל ביתנו, מרצ 7; יהדות התורה 6.
בשאלת ההתאמה לראשות הממשלה מקבל נתניהו 33%, אחריו בנט 18%, לפיד 16% וגנץ 13%. על השאלה מה עדיף – המשך כהונת ממשלת נתניהו-גנץ או בחירות השיבו 50% בחירות, 35% השיבו המשך כהונת הממשלה ולא יודע 15%.
על השאלה, באיזו מידה אתה מרוצה מתפקודו של נתניהו במשבר הקורונה? היו התשובות: לא מרוצה 54% די מרוצה 23% מרוצה 18%
ועדת הכנסת קבעה כי הסעיף שהוצע בידי סמוטריץ' וקרעי אינו בגדר נושא חדש, כפי שביקשה לטעון יו"ר ועדת הפנים מיקי חיימוביץ' ▪ אלעזר שטרן ויוליה מלינובסקי טענו אחרת ולא שללו להכריח בקרי גבול לעבוד בשבת ▪ קרעי הציע להסיר מהחוק את הסעיף שמסמיך את שר הפנים להעניק לעולים חדשים דרכון, עד אשר העולה יגור בארץ פרק זמן שיקבע (תבוסה למיקי חיימוביץ' [צילום: דוברות הכנסת])
למען ציבור המבוטחים - ועדת הכספים אישרה לקריאה שנייה ושלישית: תקופת ההתיישנות על ביטוחי חיים, סיעוד, ובריאות, תוארך ל-5 שנים ▪ במסגרת החוק הקיים, קבועה תקופת ההתיישנות על 3 שנים בלבד מיום המקרה. בנוסף קובעת ההצעה, כי חברות הביטוח יחויבו בידוע המבוטח במכתבים ייעודים, שנה וכן 3 חודשים לפני תום תקופת ההתיישנות. ההצעה נוגעת לפוליסות חדשות ולחידוש פוליסות ([צילום: Shutterstock])
מנהלי חברות חלוקת הגז הטבעי ומפעלי התעשיה מחו על הסחבת בחיבור לרשת: "שחררו אותנו ותנו לעבוד" ▪ היו"ר מרגי: משרד האנרגיה צריך למנות ממונה ▪ מנכ"ל נגב גז טבעי: בדיקת חיבור בניין לגז טבעי עולה 52,000 שקל - בעוד שבדיקת חיבור לגז ביתי רק 700 שקלים ▪ מנהל רשות הגז: עד 2025 יחוברו 220 מפעלים (ח"כ עידן רול. יוזם הדיון [צילום: דוברות הכנסת])
רשות המיסים: מתוך 230 אלף בקשות שאושרו והועברו להם 8 מיליארד שקל, רק ב-450 מקרים, בהיקף 60 מיליון שקל, התברר כי שולם להם כסף שלא כדין, והם התבקשו להשיבו (אכיפה בשוק הכרמל [צילום: מרים אלסטר/פלאש 90])
על-פי ההצעה החולים יוסעו לקלפי הייעודית בכלי רכב ייעודי, שבו תהיה מחיצה בין הנהג לנוסע. חברי הקלפי יהיו ממוגנים לפי הוראות משרד הבריאות, וגם המצביעים יחויבו לנהוג על-פי צו הבריאות. (ח"כ קרעי בקלפיות הקורונה [צילום: פלאש 90])
ועדת הכספים אישרה מתן מענקים והחזר הוצאות לעצמאים גם בחודשים נובמבר ודצמבר. בנוסף ביקשה הוועדה מהאוצר לבחון את החזר הוצאות קבועות בירידה של 25% במחזורים, בדומה לפיצוי שניתן בחודשים הקודמים. יו"ר הוועדה ח"כ גפני: "המשבר עדיין כאן!".
עדת הכנסת אישרה (יום ג', 17.11.20) לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק לביטול עידכון שכר חברי הכנסת בשנת 2021 כהצעת חוק מטעם ועדת הכנסת. בנוסף, הוועדה מיזגה את הצעת החוק של ח"כ יאיר לפיד ומיקי לוי להצעת החוק של הוועדה.
הזירה המשפטית בכל הקשור לעתירות נגד רשויות ציבוריות בכל הקשור לאי-מסירת מידע בהתאם חוק חופש המידע ערה. בשנת 2019 הוגשו 526 עתירות לבתי המשפט וניתנו 158 פסקי דין. בדיון שהתקיים בוועדה המיוחדת לפניות הציבור של הכנסת, מסר ראש היחידה הממשלתית לחופש המידע, שלומי בילבסקי, כי בעוד שבמשרדי הממשלה התקבלו 20 מן העתירות ו-27 נדחו, בעתירות שהוגשו נגד רשויות מקומיות הפער היה גדול פי כמה - 73 עתירות התקבלו ורק 9 נדחו.
האוצר והביטוח הלאומי מסרבים לשלם דמי אבטלה לחיילים-בודדים, כך עולה (יום ב', 16.11.20) מדיון בנושא בוועדת העלייה והקליטה. לדברי יו"ר הוועדה דוד ביטן, "החיילים הבודדים, מתמודדים עם קשיים מרובים ומצבם הכלכלי מטריד במיוחד. עצם העובדה שהתגייסו לצה"ל, למרות הרקע המשפחתי, ראויה למלוא הכבוד וההערכה. צה"ל אומנם עושה כמיטב יכולתו לסייע להם באופן פרטני, על-ידי חלוקת תלושי מזון לחגים ובמסגרת המענקים המיוחדים החד-פעמיים בסך 5,000 שקל, להם זכאים החיילים במקרים מיוחדים. אך בכך לא די".
בעלי הקניונים הסגורים, הציגו למשרד הבריאות מתווה לפתיחה תוך בקרה ופיקוח, שהוצג (יום ב', 16.11.20) בפירוט בוועדת הקורונה בכנסת. לדברי יו"ר הוועדה, יפעת שאשא-ביטון, פתיחת החנויות אך מולן הגבלת המסחר במקומות ובשעות מסוימות - גורמת לצפיפות במקום לפיזור האוכלוסייה כנדרש. לציבור אין ודאות בעתיד לאן יובילו אותנו שמירת ההנחיות. מפעלי חיים ועסקים רבים - כבר לא יקומו. יש לנהל סיכונים בצורה אחרת, ופתיחת אפשרויות נוספות - תשחרר צווארי-בקבוק". לדבריה, אם הכרחי סגר - הרי שיש לפצות באופן מלא את בעלי העסקים.
אין מנוס מלשמור על ערנות, איסוף מודיעין ומלאי מספיק של חימוש, לרבות מטוסים, טילים ותחמושת אחרת כמו גם אמצעים לגיוס מהיר של כוחות מילואים, רפואה וכל שחיוני להגנה
דברי הספד עם הבאתה למנוחות של המשוררת דלית בת אדם שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול