שימוש יעיל
מתחת לרדאר של "שלטון החוק"
|
האם הוראות בג"ץ מחייבות את כולם אם ווה? ● בג"ץ אסר על שימוש בתוכנות להמרצת בוחרים בשל פגיעה בפרטיות, אך בעוד שמפלגות הקואליציה צייתו להוראה, במגזר הערבי נרשם בהן שימוש נרחב ללא כל אכיפה או בירור מצד גורמי החוק |
בבחירות האחרונות לכנסת נדון בהרחבה השימוש בתוכנה המאפשרת לדווח מי מהבוחרים עדיין לא הצביע, ובכך לאפשר פנייה למצביעים אלה כדי להמריצם להצביע. במיוחד היה השימוש בתוכנה כזו מקובל אצל מפלגת 'הליכוד' ('אלקטור'). השימוש ב'אלקטור' מאפשר למפלגות לדעת מי מהמצביעים הפוטנציאליים לא מימש עדיין את זכותו - ואז לפנות אליו כדי שיצביע. העיסוק המשפטי בתוכנה זו במערכת הבחירות האחרונה עבר חמישה שלבים:
א. יו"ר הוועדה, השופט נעם סולברג, קיבל עתירה בעניין זה וקבע כי דיווח למפלגות בזמן אמת בבחירות פוגע בפרטיות האזרח ומנוגד לחוק.
ב. הליכוד עתר לבג"ץ נגד ההחלטה וטען כי לא הייתה ליו"ר סמכות לקבל החלטה זו אלא בהשתתפות של כל חברי ועדת הבחירות, ובנוסף, כי יש לבטל את ההחלטה עקב כך שהיא משנה את 'כללי המשחק' תוך כדי מערכת הבחירות.
ג. שופטי בג"ץ הודיעו כי הם מקבלים את טענת היעדר הסמכות וביקשו מהצדדים להסכים כי ועדת הבחירות המרכזית כולה תדון בכך.
ד. ועדת הבחירות המרכזית ביטלה את החלטת היו"ר, והחליטה כי ניתן להשתמש בתוכנה כזו.
ה. המתנגדים להחלטה עתרו לבג"ץ, אשר קבע כי המפלגות לא תוכלנה להשתמש בנוהל זה, הן בשל היעדר הסמכה לכך בחוק והן בשל הפגיעה בפרטיות.
הנפגעות העיקריות מהחלטה זו הן מפלגות הקואליציה, שהן אלה שהשתמשו בתוכנות לניהול ולהמרצת בוחרים להגיע לקלפיות.
האם "שלטון החוק" חל על כולם?
במערכת הבחירות עצמה קיימו הליכוד ומפלגות הקואליציה את החלטת בג"ץ ולא השתמשו בתוכנות להמרצת בוחרים. לעומת זאת, לפי דיווחים רבים, נעשה במגזר הערבי שימוש נרחב בתוכנות אלה, תוך התעלמות מהוראתו המפורשת של בית המשפט העליון. מסתבר כי נושא זה, שהוכרע על-ידי שופטי בג"ץ, כבר הוסר מסדר היום והפרתו אינה מטרידה איש, וזאת כאשר ההפרה הבוטה נעשית על-ידי אזרחים במגזר הערבי.
כאן מתעוררות שאלות חמורות שאין להתעלם מהן. כיצד ייתכן שהוראה מפורשת של בג"ץ מופרת בהיקף נרחב, בלי שהדבר מעורר תגובה כלשהי מצד הגורמים המופקדים על אכיפת החוק? מדוע יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לא נתן ביטוי לעובדה זו ולא התריע על הפרת הוראת בג"ץ? מדוע לא נפתחה חקירה לבירור נסיבות ההפרה, ומדוע לא ננקטו צעדים כלשהם נגד האחראים לה, כולל האפשרות להעמידם לדין? האם הוראותיו של בית המשפט העליון מחייבות את כל המפלגות ואת כל האזרחים אם ווה, או שמא יש מי שפטורים מציות להן, כאשר מדובר בהפרות המתרחשות במגזר הערבי?
א. יו"ר הוועדה, השופט נעם סולברג, קיבל עתירה בעניין זה וקבע כי דיווח למפלגות בזמן אמת בבחירות פוגע בפרטיות האזרח ומנוגד לחוק.
ב. הליכוד עתר לבג"ץ נגד ההחלטה וטען כי לא הייתה ליו"ר סמכות לקבל החלטה זו אלא בהשתתפות של כל חברי ועדת הבחירות, ובנוסף, כי יש לבטל את ההחלטה עקב כך שהיא משנה את 'כללי המשחק' תוך כדי מערכת הבחירות.
ג. שופטי בג"ץ הודיעו כי הם מקבלים את טענת היעדר הסמכות וביקשו מהצדדים להסכים כי ועדת הבחירות המרכזית כולה תדון בכך.
ד. ועדת הבחירות המרכזית ביטלה את החלטת היו"ר, והחליטה כי ניתן להשתמש בתוכנה כזו.
ה. המתנגדים להחלטה עתרו לבג"ץ, אשר קבע כי המפלגות לא תוכלנה להשתמש בנוהל זה, הן בשל היעדר הסמכה לכך בחוק והן בשל הפגיעה בפרטיות.
הנפגעות העיקריות מהחלטה זו הן מפלגות הקואליציה, שהן אלה שהשתמשו בתוכנות לניהול ולהמרצת בוחרים להגיע לקלפיות.
האם "שלטון החוק" חל על כולם?
במערכת הבחירות עצמה קיימו הליכוד ומפלגות הקואליציה את החלטת בג"ץ ולא השתמשו בתוכנות להמרצת בוחרים. לעומת זאת, לפי דיווחים רבים, נעשה במגזר הערבי שימוש נרחב בתוכנות אלה, תוך התעלמות מהוראתו המפורשת של בית המשפט העליון. מסתבר כי נושא זה, שהוכרע על-ידי שופטי בג"ץ, כבר הוסר מסדר היום והפרתו אינה מטרידה איש, וזאת כאשר ההפרה הבוטה נעשית על-ידי אזרחים במגזר הערבי.
כאן מתעוררות שאלות חמורות שאין להתעלם מהן. כיצד ייתכן שהוראה מפורשת של בג"ץ מופרת בהיקף נרחב, בלי שהדבר מעורר תגובה כלשהי מצד הגורמים המופקדים על אכיפת החוק? מדוע יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לא נתן ביטוי לעובדה זו ולא התריע על הפרת הוראת בג"ץ? מדוע לא נפתחה חקירה לבירור נסיבות ההפרה, ומדוע לא ננקטו צעדים כלשהם נגד האחראים לה, כולל האפשרות להעמידם לדין? האם הוראותיו של בית המשפט העליון מחייבות את כל המפלגות ואת כל האזרחים אם ווה, או שמא יש מי שפטורים מציות להן, כאשר מדובר בהפרות המתרחשות במגזר הערבי?
|
|
+קריסת הייצוג "הרוסי" בכנסת
10:24 18/11/26 | אלכס טנצר | לרשימה המלאה
16% מבעלי זכות הבחירה [צילום: נתי שוחט/פלאש 90]
10:24 18/11/26 | אלכס טנצר | לרשימה המלאה
ייצוגם של דוברי הרוסית בכנסת צנח לשפל של שלושים שנה עם שלושה חברי כנסת בלבד (2.5%), זאת בעוד חלקם באוכלוסיית בעלי זכות הבחירה עומד על כ-16% ▪ התעלמות פוליטית חוצת מחנות שעלולה לגרום לציבור העולים להדיר רגליו מהקלפיות
16% מבעלי זכות הבחירה [צילום: נתי שוחט/פלאש 90]
| מועדון VIP | להצטרפות הקלק כאן |
| פורומים News1 / תגובות |
| כללי | חדשות | רשימות | נושאים | אישים | פירמות | מוסדות |
| אקטואליה | מדיני/פוליטי | בריאות | כלכלה | משפט | סדום ועמורה | עיתונות |
| מתחת לרדאר של "שלטון החוק" |
| תגובות [ 0 ] |
|
לכל התגובות
תפוס כינוי יחודי
|
||
| ברחבי הרשת / פרסומת |

